אבני נזר/יורה דעה/תס: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תבנית ממ) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב"ה ג' ויק"פ תרח"ם. | ב"ה ג' ויק"פ תרח"ם. | ||
:עוד בענין הנ"ל להרה"ג הנ"ל. | :עוד בענין הנ"ל להרה"ג הנ"ל{{הערה|מכתב שני זה הוא ככל הנראה חלק מהמכתב הנדפס [[אבני נזר/יורה דעה/תלז|לעיל סימן תלז]].}}. | ||
==א== | ==א== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ב== | ==ב== | ||
ב) '''והנה''' עיינתי במפרשי התורה וראיתי לרבינו בחיי שכתב וז"ל ובא גואלו. הדין זה שצוותה התורה דרך רחמנות במוכר שדהו מתוך דוחק ועוני שיוכל לגאול אותו לזמן קצוב. הוא בעצמו אם השיגה ידו ומצא כדי גאולתו או אחד מקרוביו כדי שישוב לאחוזתו. קודם היובל. ואם לא מצאה ידו ואין לו גואל קרוב שיוכל לגאול. אז יצטרך להמתין עד היובל ויצא ביובל בחנם ושב לאחוזתו עכ"ל. הנה דברים אלו מורים באצבע כי גאולת קרובים שתחזור השדה למוכר. ובמפורש להגאון מהר"י אברבנאל ז"ל וז"ל בפסוק וכי ימוך אחיך. אבל קודם היובל יוכל גואלו הקרוב אליו. רוצה לומר אחד מקרוביו שיהי' עשיר לגאול גאולתו. ויפרע לקונה מה שנתן בעד האחוזה ההוא ויוציאנה מתח"י להושיבה אל המוכר עכ"ל. אך ראיתי למהרי"ט בחי' קידושין {{ממ|דף כ"א}} סד"ה בכל גאולה תתנו. דשדה אחוזה הוא תחת הגואל עד היובל. והנה הדבר שנוי במחלוקת: | ב) '''והנה''' עיינתי במפרשי התורה וראיתי לרבינו בחיי שכתב וז"ל ובא גואלו. הדין זה שצוותה התורה דרך רחמנות במוכר שדהו מתוך דוחק ועוני שיוכל לגאול אותו לזמן קצוב. הוא בעצמו אם השיגה ידו ומצא כדי גאולתו או אחד מקרוביו כדי שישוב לאחוזתו. קודם היובל. ואם לא מצאה ידו ואין לו גואל קרוב שיוכל לגאול. אז יצטרך להמתין עד היובל ויצא ביובל בחנם ושב לאחוזתו עכ"ל. הנה דברים אלו מורים באצבע כי גאולת קרובים שתחזור השדה למוכר. ובמפורש להגאון מהר"י אברבנאל ז"ל וז"ל בפסוק וכי ימוך אחיך. אבל קודם היובל יוכל גואלו הקרוב אליו. רוצה לומר אחד מקרוביו שיהי' עשיר לגאול גאולתו. ויפרע לקונה מה שנתן בעד האחוזה ההוא ויוציאנה מתח"י להושיבה אל המוכר עכ"ל. אך ראיתי למהרי"ט בחי' קידושין {{ממ|[[מהרי"ט/קידושין/כא/א|דף כ"א]]}} סד"ה בכל גאולה תתנו. דשדה אחוזה הוא תחת הגואל עד היובל. והנה הדבר שנוי במחלוקת: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''אך''' נראה ראי' ברורה מהש"ס דגאולת קרובים שתחזור השדה למוכר. והוא בקידושין {{ממ|כ"א.}} וגאל את ממכר אחיו רשות. אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל ואיש כי לא יהי' לו גואל. וכי יש אדם מישראל שאין לו גואלים. אלא זה שיש לו ואינו רוצה לגאול שהרשות בידו. דברי ר' יהושע פרש"י וכי יש לך אדם בישראל מנוטלי חלק בארץ שאין לו גואלים מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו עכ"ל ואי אמרת גאולת קרובים שיהי' השדה לקרוב. א"כ אי אפשר לגאול אלא מי שהוא קרוב יותר מן הלוקח ואם כן אימא שאין לו קרוב אחר יותר מן הלוקח. ומה זה שכתב רש"י בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו אטו הלוקח לחו ישראל הוא. א"ו הגאולה שתחזור השדה למוכר ומפני כן אפי' מי שהוא יותר רחוק מן הלוקח גואלה ממנו כדי שתשוב למוכר. והנה בדר' אליעזר שחולק על ר' יהושע וסבר חובה כתב רש"י והאי כי לא יהי' לו גואל כו' ולא פי' דר' אליעזר סובר גאולת קרובים שתהי' תחת הגואל עד היובל. ואין לו קרוב יותר מן הלוקח מכלל דס"ל לרש"י דודאי לית מאן דפליג בהא. והכל מודים שהגאולה שתשיב למוכר ונסתייעו דברי הבחיי והאברבנאל ומשמעות הרמב"ן: | ג) '''אך''' נראה ראי' ברורה מהש"ס דגאולת קרובים שתחזור השדה למוכר. והוא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/כא/א|כ"א.]]}} וגאל את ממכר אחיו רשות. אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל ואיש כי לא יהי' לו גואל. וכי יש אדם מישראל שאין לו גואלים. אלא זה שיש לו ואינו רוצה לגאול שהרשות בידו. דברי ר' יהושע פרש"י וכי יש לך אדם בישראל מנוטלי חלק בארץ שאין לו גואלים מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו עכ"ל ואי אמרת גאולת קרובים שיהי' השדה לקרוב. א"כ אי אפשר לגאול אלא מי שהוא קרוב יותר מן הלוקח ואם כן אימא שאין לו קרוב אחר יותר מן הלוקח. ומה זה שכתב רש"י בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו אטו הלוקח לחו ישראל הוא. א"ו הגאולה שתחזור השדה למוכר ומפני כן אפי' מי שהוא יותר רחוק מן הלוקח גואלה ממנו כדי שתשוב למוכר. והנה בדר' אליעזר שחולק על ר' יהושע וסבר חובה כתב רש"י והאי כי לא יהי' לו גואל כו' ולא פי' דר' אליעזר סובר גאולת קרובים שתהי' תחת הגואל עד היובל. ואין לו קרוב יותר מן הלוקח מכלל דס"ל לרש"י דודאי לית מאן דפליג בהא. והכל מודים שהגאולה שתשיב למוכר ונסתייעו דברי הבחיי והאברבנאל ומשמעות הרמב"ן: | ||
==ד== | ==ד== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ד) '''ולהר"ש''' צ"ל דפליגי ר' יהושע ור' אליעזר בהא. וברייתא דת"כ כר' אליעזר וא"כ עכ"פ אין לפשוט ממתני' דערכין דמת המוכר יגאל בנו מדבחייו אינו גואלה מכלל דאין בתי ע"ח נגאל לקרובים. דבפשיטות י"ל דמתני' כר' יהושע דחוזרת למוכר וכשמת הוא דגרע דאין מוכר שתחזיר השדה אליו קמ"ל דיגאל בנו מדין ירושה וכמ"ש: | ד) '''ולהר"ש''' צ"ל דפליגי ר' יהושע ור' אליעזר בהא. וברייתא דת"כ כר' אליעזר וא"כ עכ"פ אין לפשוט ממתני' דערכין דמת המוכר יגאל בנו מדבחייו אינו גואלה מכלל דאין בתי ע"ח נגאל לקרובים. דבפשיטות י"ל דמתני' כר' יהושע דחוזרת למוכר וכשמת הוא דגרע דאין מוכר שתחזיר השדה אליו קמ"ל דיגאל בנו מדין ירושה וכמ"ש: | ||
{{-}} | {{-}}{{יישור לשמאל|ידידו דו"ש באה"ר הק' '''אברהם'''.}}{{-}} | ||
{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | [[קטגוריה:רבי יעקב לנדא מנאשעלסק: תשובות אליו]] | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ג אדר ה'תרמ"ח]]</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־00:23, 5 ביוני 2023
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה ג' ויק"פ תרח"ם.
- עוד בענין הנ"ל להרה"ג הנ"ל[1].
א[עריכה]
א) יקרת מכתבו הגיעני והנה הביא ראי' לפי הגי' בת"כ בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו. שאם מכרה לאחר. ובא בנו וגאלה שחוזרת לאביו ביובל. ופי' הר"ש דבנו גאלה כדין קרובים. הרי שעד היובל הוא לגואל הקרוב. ובאמת אי לאו פי' הר"ש הייתי אומר כי בנו במקום אביו לגמרי. כמו שפודה מהקדש. וחוזרת לאביו ביובל. אך לפי פי' הר"ש ודאי הוא ראי' גדולה:
ב[עריכה]
ב) והנה עיינתי במפרשי התורה וראיתי לרבינו בחיי שכתב וז"ל ובא גואלו. הדין זה שצוותה התורה דרך רחמנות במוכר שדהו מתוך דוחק ועוני שיוכל לגאול אותו לזמן קצוב. הוא בעצמו אם השיגה ידו ומצא כדי גאולתו או אחד מקרוביו כדי שישוב לאחוזתו. קודם היובל. ואם לא מצאה ידו ואין לו גואל קרוב שיוכל לגאול. אז יצטרך להמתין עד היובל ויצא ביובל בחנם ושב לאחוזתו עכ"ל. הנה דברים אלו מורים באצבע כי גאולת קרובים שתחזור השדה למוכר. ובמפורש להגאון מהר"י אברבנאל ז"ל וז"ל בפסוק וכי ימוך אחיך. אבל קודם היובל יוכל גואלו הקרוב אליו. רוצה לומר אחד מקרוביו שיהי' עשיר לגאול גאולתו. ויפרע לקונה מה שנתן בעד האחוזה ההוא ויוציאנה מתח"י להושיבה אל המוכר עכ"ל. אך ראיתי למהרי"ט בחי' קידושין (דף כ"א) סד"ה בכל גאולה תתנו. דשדה אחוזה הוא תחת הגואל עד היובל. והנה הדבר שנוי במחלוקת:
ג[עריכה]
ג) אך נראה ראי' ברורה מהש"ס דגאולת קרובים שתחזור השדה למוכר. והוא בקידושין (כ"א.) וגאל את ממכר אחיו רשות. אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל ואיש כי לא יהי' לו גואל. וכי יש אדם מישראל שאין לו גואלים. אלא זה שיש לו ואינו רוצה לגאול שהרשות בידו. דברי ר' יהושע פרש"י וכי יש לך אדם בישראל מנוטלי חלק בארץ שאין לו גואלים מזרע יעקב בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו עכ"ל ואי אמרת גאולת קרובים שיהי' השדה לקרוב. א"כ אי אפשר לגאול אלא מי שהוא קרוב יותר מן הלוקח ואם כן אימא שאין לו קרוב אחר יותר מן הלוקח. ומה זה שכתב רש"י בעוד אחד מכל ישראל קיים הוא קרוב לו אטו הלוקח לחו ישראל הוא. א"ו הגאולה שתחזור השדה למוכר ומפני כן אפי' מי שהוא יותר רחוק מן הלוקח גואלה ממנו כדי שתשוב למוכר. והנה בדר' אליעזר שחולק על ר' יהושע וסבר חובה כתב רש"י והאי כי לא יהי' לו גואל כו' ולא פי' דר' אליעזר סובר גאולת קרובים שתהי' תחת הגואל עד היובל. ואין לו קרוב יותר מן הלוקח מכלל דס"ל לרש"י דודאי לית מאן דפליג בהא. והכל מודים שהגאולה שתשיב למוכר ונסתייעו דברי הבחיי והאברבנאל ומשמעות הרמב"ן:
ד[עריכה]
ד) ולהר"ש צ"ל דפליגי ר' יהושע ור' אליעזר בהא. וברייתא דת"כ כר' אליעזר וא"כ עכ"פ אין לפשוט ממתני' דערכין דמת המוכר יגאל בנו מדבחייו אינו גואלה מכלל דאין בתי ע"ח נגאל לקרובים. דבפשיטות י"ל דמתני' כר' יהושע דחוזרת למוכר וכשמת הוא דגרע דאין מוכר שתחזיר השדה אליו קמ"ל דיגאל בנו מדין ירושה וכמ"ש:
- ↑ מכתב שני זה הוא ככל הנראה חלק מהמכתב הנדפס לעיל סימן תלז.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |