אבני נזר/יורה דעה/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מ (בוט החלפות: ניסוי (דרך JWB)) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==א== | ==א== | ||
א) '''הנה''' מה שרצה לומר ששחיטתו למפרע יהי' אסור מצד אי עביד לא מהני, לא מחוור לי. ונראה לי לומר דבשחיטה לא אמרינן כלל אי עביד לא מהני לפי דברי הרשב"א קידושין {{ממ|ס"ז}} דכיון דגלי תורה גבי כ"ג לא יקח ולא יחלל דלא אמרינן אי עביד לא מהני שוב נלמד מזה לכל דיני קידושין דלא אמרינן אי עביד לא מהני עיי"ש. וכמו כ נוכל לומר גבי שחיטה כיון דמהני בשחוטי חוץ לטהרה מידי נבילה כדאיתא בזבחים {{ממ| | א) '''הנה''' מה שרצה לומר ששחיטתו למפרע יהי' אסור מצד אי עביד לא מהני, לא מחוור לי. ונראה לי לומר דבשחיטה לא אמרינן כלל אי עביד לא מהני לפי דברי הרשב"א קידושין {{ממ|ס"ז}} דכיון דגלי תורה גבי כ"ג לא יקח ולא יחלל דלא אמרינן אי עביד לא מהני שוב נלמד מזה לכל דיני קידושין דלא אמרינן אי עביד לא מהני עיי"ש. וכמו כ נוכל לומר גבי שחיטה כיון דמהני בשחוטי חוץ לטהרה מידי נבילה כדאיתא בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/סט/א|סט.]]}} אמר רבא אם הועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת לא תועיל לו לטהרה מידי נבילה. ואמאי נימא אי עביד לא מהני. אלא ע"כ דגלי קרא דגבי שחוטי חוץ לא אמרינן אי עביד לא מהני. ואין לומר כיון דאפשר בהיתר. דהיינו בפנים. דעדיין קשה בעוף דבפנים אין שחיטה לעוף אלא מליקה. אלא ע"כ דלא אמרינן בשחוטי חוץ אי עביד לא מהני. ושוב נלמד משחוטי חוץ דבכל איסור שחיטה לא אמרינן אי עביד לא מהני ומה שהקשה המהרי"ט משוחט בשבת. כוונתו כיון דאיסור שבת חמור משחוטי חוץ שהיא בסקילה. אין למדין איסור שבת דחמיר מאיסור שחוטי חוץ להקל דלא נאמר אי עביד לא מהני: | ||
==ב== | ==ב== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''ולענין''' מה שעבר על האיסור כמה פעמים. הנה השו"ב טוען ששוגג הי'. אף שמבואר בפוסקים שאינו נאמן לומר שוגג הייתי. מ"מ כאן אפי' אם נאמר שלא הי' שוגג לא חשיב יותר ממומר לדבר אחד. ודעת רוב הפוסקים דמומר לדבר אחד ואינו חשיד לאותו דבר שחיטתו כשירה. רק הרמב"ם {{ממ| | ג) '''ולענין''' מה שעבר על האיסור כמה פעמים. הנה השו"ב טוען ששוגג הי'. אף שמבואר בפוסקים שאינו נאמן לומר שוגג הייתי. מ"מ כאן אפי' אם נאמר שלא הי' שוגג לא חשיב יותר ממומר לדבר אחד. ודעת רוב הפוסקים דמומר לדבר אחד ואינו חשיד לאותו דבר שחיטתו כשירה. רק הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/שחיטה/ד#יד|פ"ד מה' שחיטה ה' י"ד]]}} ס"ל דמומר לדבר אחד בודק סכין ונותן לו. שוב בכה"ג נוכל לסמוך על אמירתו שוגג הייתי. והדברים מוכרחים כי אם הי' זוכר האיך הי' משקר במילתא דעבידא לגלוי' שהכתב מונח וגם כל האנשים שקבלו ממנו הכתב שכחו. ע"כ נראה להתירו לשחוט גם להבא. | ||
==ד== | ==ד== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ד' אייר ה'תרנ"ז]] | |||
[[קטגוריה:רבי יעקב חיים זליג גולדשלג: תשובות אליו]]</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־18:44, 28 במאי 2023
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ה' ד' אייר תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב.
- להרב החריף ובקי וכו' מו"ה יעקב חיים זעליג נ"י האבד"ק לובראנץ.
מכתבו הגיעני. עתה באתי דבר השו"ב אשר לפני איזה שנים נתן איסור על עצמו שבל ישחוט בלעדי שו"ב שני רק ד' שבועות. ונשכח הדבר מהעיר ומהאנשים אשר קבלו ממנו הכתב איסור ושחט הרבה יותר מד' שבועות וכעת נמצא הכתב איסור והשו"ב אמר ששכח הדבר. ונפשו בשאלתו מה דינו של הכלים ממה ששחט כבר. ומה דינו להבא:
א[עריכה]
א) הנה מה שרצה לומר ששחיטתו למפרע יהי' אסור מצד אי עביד לא מהני, לא מחוור לי. ונראה לי לומר דבשחיטה לא אמרינן כלל אי עביד לא מהני לפי דברי הרשב"א קידושין (ס"ז) דכיון דגלי תורה גבי כ"ג לא יקח ולא יחלל דלא אמרינן אי עביד לא מהני שוב נלמד מזה לכל דיני קידושין דלא אמרינן אי עביד לא מהני עיי"ש. וכמו כ נוכל לומר גבי שחיטה כיון דמהני בשחוטי חוץ לטהרה מידי נבילה כדאיתא בזבחים (סט.) אמר רבא אם הועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת לא תועיל לו לטהרה מידי נבילה. ואמאי נימא אי עביד לא מהני. אלא ע"כ דגלי קרא דגבי שחוטי חוץ לא אמרינן אי עביד לא מהני. ואין לומר כיון דאפשר בהיתר. דהיינו בפנים. דעדיין קשה בעוף דבפנים אין שחיטה לעוף אלא מליקה. אלא ע"כ דלא אמרינן בשחוטי חוץ אי עביד לא מהני. ושוב נלמד משחוטי חוץ דבכל איסור שחיטה לא אמרינן אי עביד לא מהני ומה שהקשה המהרי"ט משוחט בשבת. כוונתו כיון דאיסור שבת חמור משחוטי חוץ שהיא בסקילה. אין למדין איסור שבת דחמיר מאיסור שחוטי חוץ להקל דלא נאמר אי עביד לא מהני:
ב[עריכה]
ב) ועוד דבנ"ד מקרי שפיר אפשר לעשות בהיתר כיון שהי' יכול לשחוט עם שו"ב שני. ויותר יש לומר דאף אם נשבע שלא ישחוט שום בהמה בעולם ג"כ מקרי אפשר לעשות בהיתר כיון שאנו דנין על דבר המעשה דהיינו על השחיטה והשחיטה הי' אפשר לעשות בהיתר ע"י שוחט אחר מכל הלין טעמי אין לומר כאן אי עביד לא מהני:
ג[עריכה]
ג) ולענין מה שעבר על האיסור כמה פעמים. הנה השו"ב טוען ששוגג הי'. אף שמבואר בפוסקים שאינו נאמן לומר שוגג הייתי. מ"מ כאן אפי' אם נאמר שלא הי' שוגג לא חשיב יותר ממומר לדבר אחד. ודעת רוב הפוסקים דמומר לדבר אחד ואינו חשיד לאותו דבר שחיטתו כשירה. רק הרמב"ם (בפ"ד מה' שחיטה ה' י"ד) ס"ל דמומר לדבר אחד בודק סכין ונותן לו. שוב בכה"ג נוכל לסמוך על אמירתו שוגג הייתי. והדברים מוכרחים כי אם הי' זוכר האיך הי' משקר במילתא דעבידא לגלוי' שהכתב מונח וגם כל האנשים שקבלו ממנו הכתב שכחו. ע"כ נראה להתירו לשחוט גם להבא.
ד[עריכה]
ד) ודבר השאלה על האיסור צריך שיהי' הב"ד המתירים שלא מבני העיר כיון שהם נוגעים בדבר. וגוף התקנה אשר עשיתם שיהי' דוקא שני שו"ב יפה עשיתם. וכן תחזקו במעוזכם גם עתה שתראו לקחת שו"ב שני. כי זה דבר נכון מאד כמ"ש הרבינו יונה ז"ל מאד צריך ישוב הדעת לבדיקת הסכין. וכ"ש עתה בזמנינו שנתמעטו הלבבות בודאי צריך לדקדק שיהי' עכ"פ שנים שאיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק וגם כי בכל הדברים הצריכים בדיקה מדינא דגמ' אמרינן שאין אנו בקיאין בבדיקה. מכש"כ בבדיקת הסכין שצריך מדינא דגמ'. והוא דבר שצריך ישוב הדעת ודקדוק מאד כמ"ש ר"י הי' לנו לומר שאין אנו בקיאין. אך שא"א שא"כ לא יהי' לנו לעולם בשר. אך במה שאפשר לתקן שיהי' שני שו"ב בודאי נכון לעשות כן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |