שאלות חזרה/פסחים/נג

דף נג

האם יש זמן קבוע לביעור או שתלוי כל פרי במציאותו בשדה?

תלוי בישובים בגמרא: א. אכן תלוי במציאות בשדה. ב. תלוי במציאות בשדה אבל גם אם נשאר בשדה ישנו זמן שאחריו חייב לבער אף אם נשאר בשדה.

---

סימן להרים מילין, סימן לעמקים דקלים, סימן לנחלים קנים, סימן לשפלה שקמה, למאי נפקא מינה?

הרים ועמקים - ביכורים שמביאים רק מפירות משובחים (ארצך - ארץ חיטה ושעורה, ושם מדבר בשבח ארץ ישראל) בהרים תבואה משובחת ובעמקים דקלים. נחלים - עגלה ערופה. שפלה (והוא הדין בשאר הדברים) - מקח וממכר.

---

האם מותר למכור לגוי: בהמה דקה, עגלים וסייחין, בהמה גסה שבורה, סוס?

דקה - תלוי במנהג המקום. עגלים וסייחין - אסור דמיחלפי בגדולים. שבורה - מחלוקת, אם כיון שהורגה מיד אין לחשוש. סוס - יש מי שמתיר כיון שאין את החשש של שכירות שאלה ונסיוני כיון שדרך השימוש בה ברכיבה שאינה אסורה מדאורייתא בשבת.

---

האם מותר לומר על מצרך כלשהו שהוא לפסח?

בשר - אסור (נראה כמקדיש בהמתו ואוכל) ולמ"ד שלא נדב כדרך המתנדבים יהיה מותר, חיטים מותר (דמינטר לפסחא קאמר).

---

במה נחלקו ר"ש וחכמי לענין מנחה ומה נחלקו ר"י ור"מ לענין תמורה והאם שיטת ר"ש ור"י תלויות זו בזו?

מנחה - באומר הרי עלי מנחה מן השעורין, האם אומרים תפוס לשון ראשון ויביא מן החיטין או אומרים אף בגמר דבריו אדם נתפס ולא נדב כדרך המתנדבין. תמורה - באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים, אם תפוס לשון ראשון ותמורת עולה או אף בגמר דבריו אדם נתפס וחציה עולה וחציה שלמים. רבי שמעון ס"ל כר"י שאף בגמר דבריו אדם נתפס, אך רבי יוסי אפשר שאינו סובר כרבי שמעון שאין אדם מוציא דבריו לבטלה.

---

מה עשה תודוס איש רומי ומה אמרו לו חכמים ומדוע נהגו כן כלפיו?

הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בפסח, ואמרו לו אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נידוי שקרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ, ולא נידוהו משום שהיה גברא רבה (ולא משום שהיה אלים) שהרי דרש הדרשה שנשאו חנניה מישאל ועזריה ק"ו מהצפרדעים וכן היה מטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים.

---

האם מדליקים נרות ביום כיפור ומה הדין כשחל בשבת?

תלוי במנהג המקום, והטעם להפרישו מתשמיש המיטה או בהדלקת הנר שאין משמשין לאור הנר או בכיבויו שלא יראנה ויתאווה אליה. ובמקום שנהגו שלא להדליק נחלקו אמוראים אם בשבת כן ידליקו מפני כבוד השבת.

---

מעבר לתחילת הדף