ספר העתים/קצג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא, פרידברג) + התאמה והכנה בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (מהדורה קמא העביר את הדף ספר העיתים/קצג לשם ספר העתים/קצג) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה אחרונה מ־17:17, 20 באפריל 2023
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קצג אמר ר' יוסי יהי חלקי עם אוכלי ג' סעודות בשבת והואיל וג' סעודות מצוה רבה היא מכל הני אנפי דפרשינן צריך איניש להיות נזהר בהו ולא ליפשע מלמעבידינהו, מיהו אצטרוכינן לפרושי דנהגו בהו עלמא בתרי אנפי, איכא מאן דנהיג למעבדינהו זה אחר זה כגון שיש לאדם שני תבשילין או כפום מאי דאית ליה ומקרב תכא ומשי ידיה ומקדש על הכוס בפה"ג בקול והיינו קידושא רבה ושרי המוציא אתרתי ריפתי כדפרישת דנקיט תרתי ובצע חדא ואכיל מאי דבעי ומשי ידיה ופורס מפה ומברך ברהמ"ז והדר משי ידיה ולא נהוג כ"ע לקדושי בפה"ג על הכוס כדקדמיתא אלא משי ידיה ובצע אתרתי ריפתא כל עידן דאכיל בשבתא ואפילו כמה זימני ומייתא מן מאכלי דאית ליה דאצנע עד השתא ואכיל מה דבעי והדר מברך ברהמ"ז ומסלקי תכא, ואית דנהוג למעבדינהו כל חדא בפני עצמה חדא בלילא וחדא בצפרא וחדא במנחה והיינו עיקר ג' סעודות ובהכי נפיק אינש ידי חובה דהיכי אפשר להני דנהיגי למעבידינהו לתרתי דיומא בחדא תכא אפשר יתיב ובדעתיה למיכל ותכא ותבשילי קמיה ומפסיק סעודתיה ומברך ברכות שאין צריכות לו וקרוב להיות עובר משום מוציא שם שמים [לבטלה] ועוד דמהאי מתני' דהכא דבפרק כל כתבי הקודש דאדכרו ביה רבנן מצות שלש סעודות ומינה גמרינן להא שמעית מינה דהכי הוו סדר ג' סעודות דקתני מצילין מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות שחרית מצילין מזון שתי סעודות כלומר שעדיין יש לו לאכלם במנחה מצילין מזון סעודה אחת כלומר שעדיין יש לו לאכול להשלים בה מצות עונג שבת דג' סעודות ולולא זה לא היו מתירין לו חכמים להציל מן הדליקה דלא התירו אלא לשיעור מצות עונג שבת ולא לאכילתו ומאי דאדכרו רבנן בהדחת כלים דלא שרו להדיח אלא מה שצריך לאכול בו בשבת לפי זמן סעודותיו ולא קאמרי התם משום עונג שבת בלחוד דאי משום עונג [שבת] בלחוד לא הוו מדכרי אלא ערבית שחרית ומנחה כדקתני בהצלות מזון אלא הכי קתני ת"ר קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן בצהרים דכיון דזמן אכילה היא ואיכא אינשי דמתענגי ומפנקי ובעו למיכל בצהרים שרי להו להדיח כלי אכילה דצורך שבת היא, בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה מן המנחה ולמעלה שוב אינו מדיח דלאו אורח ארעא למיכיל תוב ולא צורך היא והוי לי' מכין משבת לחול אבל כלי שתייה מדיח כל היום שאין קבע לשתייה, והני דנהוג למיעבד תרתי סעודתא דיממא על חדא תכא אמרי לך ודאי מצוה מן המובחר למיעבד בשחרית ובמנחה מיהו שאר עמא דלא שכיח להו ולא אפשר להו לתקוני מאכלי לתרי זימני לשחרית ולמנחה כי היכי דלא ליפשעו במצות ג' סעודות שרינן להו משום כבוד שבת להפסיק אכילתן ולברך ברכות (על) המזון באמצע ואע"ג דדעתיהו למיכל טפי דהני ברכות לאו לבטלה אינון אלא לקיומי ג' סעודות שצונו המקום מברכינן להו וכדאשכחן דשרו רבנן בע"ש אם הי' אוכל ושותה וקידש עליו היום שפורס מפה ומקדש ואח"כ שרי המוציא וגמר לסעודתיה ומברך ברהמ"ז וכדמפורש לעיל בהלכות קדוש, והני אמרי לך לא דמי התם אע"ג דשרו רבנן לפרוס מפה ולקדש ולחזור להמוציא לא שרו לברך ברהמ"ז אלא א"כ גמרו סעודתיהו אבל הכא דלא גמור סעודתיה ותכא קמי איניש ותבשילי היכי שרי להפסיק ולברך ולחזור ולברך אי משום ג' סעודות הא אפשר לקיומינהו במנחה וכש"כ דעיקר מצותן במנחה הלכך לא אפשר למיהוי תרתי דיממא אלא חדא בשחרית וחדא במנחה והכי מסתבר לן לעניות דעתן וזהו יסוד מצותו ומיהו נהוג קצת עמא למיעבדינהו אחד תכא שלא כהלכה. וממאי דגרסינן י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ד' שעות דמשמע מינה דסעודה שלישית במנחה היא, ובעל הלכות כתב ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש ר' חידקא אמר ארבע והלכה כרבנן ולא למיכל אלא לקיים ג' סעודות ואע"ג דלא מסלק תכא פורס מפה ומברך ושרי המוציא ואכיל כביצה מברך, ועשירים זכין לעושרם מפני שמכבדין את השבת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |