שדי חמד/כללים/ל/קמא/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ל קמא

ג) בדין אתרוג שידוע שהוא מורכב אלא שיש בו שלשה סימני כשרות, אם כשר. הבאתי במערכת ארבעה מינים (סימן ג') דעות הפוסקים בזה עיין שם. וידידי הרה"ג מוהר"ם דובער דיסאק אבד"ק אראל יצ"ו כתב לי וז"ל:

למען הראותו כי ערבים עלי דברי קדשו וכו' אכתוב איזה גרגרים: א) בענין אתרוג המורכב שיש בו סימני כשרות וכו', שהביא מי שמכשירם, נראה להכריע לפי הסכמת הפוסקים לפסול המורכב אי מטעם הלבוש מצד שנעבדה בו עבירה כמו בהמת כלאים שפסולה להקרבה או מטעם הטורי זהב ומגן אברהם דאין זה פרי עץ הדר שציותה לנו התורה.

והשואל בתשובת רמ"א (סימן קי"ד) שהקשה מאי שנא ממתנות כהונה דקיימא לן שה ואפילו מקצת שה אם כן גבי אתרוג נמי נימא הדר אפילו מקצת הדר, אמנם כבר נדחה זאת בתשובת מוהר"ם אלשיך (סימן ק"י). ובאמת לא דמי כלל דשם כיון דעל כל פנים מחוייב ליתן לכהן החצי מן המתנות מצד חלק שיות ובשביל שאי אפשר לחלוק ולהפריד חלק צביאות מחלק שיות, משום זה לא נפטר. מה שאין כן באתרוג שמעורב בו טעם פרי עץ אחר, שפיר יש לומר דאין יוצאים בו, משום שהתורה הקפידה ואמרה פרי עץ הדר לבד ולא המורכב.

ואחר כל אלה לפום מאי דכתבו כל הפוסקים ראשונים ואחרונים דהוי ספיקא דדינא אי סימנים דאורייתא או דרבנן, לכן יש לומר דלא נאמרו סימני אתרוג אלא להחמיר, היינו אם לא ימצאו הסימנים אפילו באתרוגים המוחזקים לאינם מורכבים אין להכשיר. אבל להכשיר בסימנים גרידא אם נראה שהוא מורכב ודאי לא אמרו לסמוך על זה באיסור תורה להקל. ועיין ברבינו נסים (חולין ע"ט) דמסקנת הש"ס שם שני סימנים דאורייתא, דוקא הנך סימנים דהזכיר הש"ס שם, אבל לעולם שארי הסימנים לאו דאורייתא.

ובזה מיושב קושית הגאון נודע ביהודה (קמ"א חלק אבן העזר סימן ל"א) דליפשטו דסימנים דאורייתא מהא דרבי אבא בחולין הנ"ל גבי כונדיתא בריספק דמסיק הש"ס שם דסימנים דאורייתא. אמנם לפי מה שכתב הר"ן כ"ל יש לחלק דלעולם דשארי סימנים הוי ספיקא דדינא. עכ"ד יצ"ו:

אמר המחבר: דברי הרב יצ"ו נכונים ואפריון נמטייה שהערני לעיין עוד בדין זה ומצאתי תנא דמסייע ליה מר ניהו הגאון יד אלעזר בסימן ז"ן. שאחר שכתב שהסכימו כל הפוסקים לפסול אתרוג המורכב אלא שנחלקו בטעם הפיסול, אם הוא משום שנעבדה בו עבירה או משום שלא זה הוא הדר האמור בתורה וכו' או מטעם שכתב רבינו מוהר"ם אלשיך בסימן ק"י שהוא משום דמדמינן ליה לחציו עבד וחציו בן חורין שתקע, שאינו מוציא משום דלא אתי צד עבדות שלו ומוציא צד חירות שלו, וכל שכן באתרוג שגוף האתרוג שמעורב בו לימוני או דבר אחר לא אתי צד לימון ומוציא את החייב באתרוג. כתב וזה לשונו:

ויש ללמוד מדבריו, שאין לדמות אתרוג כלל למתנות כהונה, דשם שפיר אמרינן אפילו מקצת שה, דאף שבאותן חצי המתנות שנותן לכהן מעורב צד צביות דפטור, מכל מקום מאי איכפת לן, כיון שעל כל פנים מחוייב ליתן לכהן החצי מן המתנות מצד חלק שיות, ובשביל שאי אפשר לחלוק ולהפריד חלק צביות מחלק שיות לא נפטר משום זה. ויש ביד הבעלים ישראל חלק שיות באותו החצי שנשאר בידו תמורת חלק צביות שנותן לכהן. לא כן באתרוג שמעורב בו טעם פרי עץ אחר, שפיר יש לומר דאין יוצאין בו משום דהתורה הקפידה ואמרה פרי עץ הדר לבד ולא המורכב.

ועוד טעם שלישי לפסול המורכב כתב מוהר"ם אלשיך משום דהוי אתרוג חסר מצד פרי אחר המעורב בו, ואף שנתנו לנו סימנים להכיר אתרוג הכשר, עיין מגן אברהם (סימן תרמ"ח) וטורי זהב (סימן תרמ"ט).

ובכנסת הגדולה ועולת שבת הוסיפו סימן רביעי, דגרעין של אתרוג זקוף לאורך האתרוג, והמורכב אורך הגרעין מושכב לרוחב האתרוג, עם כל זה נראה דסימנים אלו לאו דאורייתא לסמוך עליהן במצות עשה של תורה להקל. ולא נאמרו הסימנים הללו אלא להחמיר, והיינו דודאי ברור הדבר שמצד עיקר הדין אין לנו להכשיר אתרוג רק באותן המקומות המוחזקים מימי קדם שאין בגידולם חשש הרכבה, דהיינו במסורת כדין עוף טהור שבהרמ"א יורה דעה (סימן פ"ב). ועד כאן לא כתבו הגאונים הסימנים אלא להחמיר, דהיינו אם לא ימצאו הסימנים אפילו בהאתרוגים הגדלים במקומות המוחזקים אין להכשיר. אבל להכשיר בסימנים גרידא בודאי לא אמרו, אלו תורף דברי קדשו.

ואם על אתרוג שבא ממקום שלא הוחזק שאין בו מורכב אמר הגאון שאין מועיל סימנים להכריע שאינו מורכב, אף על גב שאין ידוע לנו שהאתרוג הזה הוא מורכב, כל שכן וקל וחומר כשידוע לנו בבירור שזה האתרוג הוא מורכב אלא שיש בו סימני כשרות, דפשיטא שאין הסימנים מצילין אותו מידי פסול שבו. ובשתים עלתה לו להרב הנ"ל יצ"ו לכוין לדעת מי שגדול הגאון יד אלעזר, הן במה שכתב לדחות דברי הרב השואל שבשו"ת הרמ"א, והן במה שכתב שלא נאמרו הסימנים אלא להחמיר ולא לסמוך עליהם להקל. וגם מה שכתב על דברי הגאון נודע ביהודה על פי דברי הר"ן בחולין הנ"ל, כן כתב גם כן ביד אלעזר שם:

אך בשו"ת חכמת שלמה (הנספח לשו"ת הר המור) בסימן ב' שרשמתי בנדפס לעיין שם, כתב הגאון המחבר שראה בחיבור קטן בשם 'פרי עץ הדר' יכונה, ששם באו גדולי הדור ואנשי שם מחכמי פולין במשפט כל האתרוגים הבאים לפנינו ממקומות חדשים (ראפיזא ואזיא) מה דינם לצאת בהם ושהעמיקו לפסלן וכו', וכתב שטענת הרבנים האלה היא כי האתרוגים המורכבים אפילו אם יש בהם כל סימני אתרוג, אחד מהם לא נעדר, ושוים בטעמם וריחם, מכל מקום הוא פסול אף ביום טוב שני דלאו אתרוג מיקרי, כמו שכתב מגן אברהם. ואם כן בספק מורכב, על כל פנים ביום ראשון, הוי ספק דאורייתא. ואי דנסמוך על הסימנים דילמא קיימא לן סימנים לאו דאורייתא. ואף דכתב מוהר"י פדוואה דהסימנים האלה הם מובהקים אצלינו, מכל מקום הסימנים הפנימים אי אפשר לידע כשהאתרוג שלם, דהמה כעצמים בבטן המלאה.

ועל סימן החיצון כתב שבות יעקב (חלק ראשון בסימן ל"ו) דאין לסמוך, כדמוכח מתשובת מוהר"ם אלשי"ך (סימן ק"י) שלא כתב רק הסימנים הפנימיים. ומה שכתב מהר"י פאדווה גם סימן החיצון, היינו כשאנו בודקים שנים ושלשה הפסולים לברך עליהם ומוצאים הסימנים הפנימיים ואז סומכין על הסימן החיצון בשארי אתרוגים, דמסתמא באו ממקום אחד וכדקיימא לן בתפילין דבודק צבתים צבתים. אבל אתרוגים אלו שניקחים מבתים שונים ומעורבים לא נוכל לדון האחד על חברו, ואם כן בטלה לה בדיקה מכל וכל ואין לנו ליקח כי אם מהגן המוחזק לנו בהכשר מכמה מאות שנים.

ועוד דמשמע מדברי מוהר"י פאדווה דאין טבע הארצות שוות. שכתב, ועוד באים אלינו אתרוגים ממחוז ידוע אשר אנחנו מסופקים בהם, עוד הוסיפו לגזור אומר דאף אם יעיד עד אחד על הכשרם לא מהני, דהרי יש כאן חזקת חיוב והנוטלם ביום ראשון ומברך עליהן עובר בלא תשא ובלא תגרע. אלו תורף דברי הרבנים שבחיבור 'פרי עץ הדר'. ועל זה סובבת תשובת הגאון המחבר, דאף אם האתרוגים מורכבים בודאי היאך (היכא) ששוים בכל סימניהן ובריחן וטעמן לאתרוג, אין פסולם ברור. עיין שם דברי קדשו באורך.

ובעיקר דין מורכב שהאריכו הפוסקים בסי' תרמ"ח ותרמ"ט ואנכי הדל ציינתי קצת בזה בשדי חמד (סי' א' אות ב' ואות ג') וגם הגאונים שערי תשובה (סי' תרמ"ט סק"ד) ובית השואבה מאות ע"ט והלאה האריכו בזה, ושם באות פ"ז עמד לבאר אם ליטלו בלא ברכה עיין שם, הנה ראיתי עוד בכמה ספרים חדשים (אצלי, שהשגתים אחרי כן) שדברו בזה ולא איסתייעא לי להתיישב בדברי קדשם, ואשא את שמותם להועיל למי שרוצה לעמוד בדין זה, והם:

• יד אלעזר (סי' ז"ן וט"ן).
• עולת יצחק ציוני (סי' מ"ד).
• רבינו חיים כהן מלבוב (דף י"א ע"א).
• מהר"ם שיק (סי' שכ"ו).
• שואל ומשיב (מהדורא רביעאה ח"ב סי' קכ"ו).
• צמח צדק החדש (סי' ס"ד).
• דבר משה תאומים (סימן י"ז).
• דברי נחמיה (סימן י').
• ארחות חיים החדש (סי' תרמ"ח אות ל"א ותרמ"ט אות ז' (השנית)).
• ובשו"ת רשב"ן להגאון מוהר"ש שיק יצ"ו בסימן מ"ג.
• שו"ת חשק שלמה להגאון מהרמ"ש אבד"ק פראנצוויי בסימן ז'.
• ובשו"ת הגאון מוהר"א ענזיל סי' י"ז י"ח י"ט כ' באריכות גדולה בדין אתרוגי קורפו וכו'.
• ובשו"ת הגאון מצפה אריה (סי' ב"ן וסי' ד"ן ובהתשובה שאחר חתימת הספר) הן בעיקר דין מורכב והן לענין אם יש לסמוך על התעודות שנותנים הרבנים:

< הקודם ·

מעבר לתחילת הדף