קרן אורה/יבמות/עה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית)
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־21:52, 8 בפברואר 2023

קרן אורה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png עה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף ע"ה ע"א

גמרא שכבר אכלה לא אמרינן דאי לא תימא הכי בת ישראל כו'. לפי מה שכתבו התוס' ז"ל דמשתמרת לביאה פסולה הוא מדרבנן. א"כ היכי מוכח מבת ישראל שנישאת לכהן ומת בעלה דמדאורייתא לא אכלה. וכבר כתבתי בזה לעיל פ' הבא על יבמתו:

אמר ר' ישמעאל בנו של ריב"ב כו'. כל שיש לו ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר. התוס' ז"ל כתבו בזה דר"י מיירי בידי אדם דאי בידי שמים אפי' שניהם נמי כשר. וחילקו בין נטלה לחסרו דבנטלה עדיין הוא מוליד. והיינו אי נימא דה"ק ור"י לא פליגי אבל אי נימא דפליגי אין צריך לחלק בין נטלה לחסרה. וכתב עוד דאפי' אי ר"י פליג את"ק הלכה כר' ישמעאל כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה והביאו ראיה מירושלמי דהלכה דכשר דאמר ר' זירא שמעתי שהלכה כר' ישמעאל ואמר ר' יודן בר חנינא ובלבד שלימים ופי' בזה דהיינו דווקא נטלה אחת וכמו שחילקו לעיל או שיש לפרש בשתי תיבות ובלבד של ימין דווקא אם נשארה של ימין ושל שמאל נטלה. ומשמע התם במסקנא דאיירי בידי אדם עכ"ל. ודבריהם ז"ל צ"ע חדא דהיכי מצינן למימר' דהירושלמי מיירי בידי אדם. כיון דלשיטת הירושל' אינו מוליד. א"כ אמאי לא הוי בכלל פצוע ומה לי נטלה מה לי נפצעה כיון דאינו מוליד. ובשלמא לשיטת הש"ס דילן אפשר לומר דבנטלה אחת שפיר מוליד. אבל לשיטת הירושלמי דאינו מוליד לא מסתבר לחלק. וכן להאי פירושא ובלבד של ימין ג"כ קשה כיון דאינו מוליד מה לי אם נשתייר של ימין או של שמאל:

אבל הרא"ש ז"ל כתב דהירושלמי מיירי בידי שמים. וכמו שהעתיק שם דברי הירושלמי עיין שם. וגם לפ"ז קשה א"כ מאי קאמר ר' יודן ובלבד של ימין כיון דמיירי בידי שמים מה לי של ימין או לאו:

והרשב"א ז"ל והריטב"א ז"ל פי' גם לפי סוגית הש"ס דילן דר' ישמעאל מיירי בידי שמים שלא היה לו מתחילתו אלא ביצה אחת ולדבריו דה"ה אם לא היה לו כלל כיון דבידי שמים הוא. וכן נראה מפי' רש"י ז"ל בד"ה סריס חמה ס"ד דסריס חמה מחמת חולי הוא. והאי לאו חולי הוא. משמע דפי' שתחילת ברייתו היה באחת. וכן נראה דאי כשיטת ר"ת דמיירי בידי אדם ומוליד. א"כ מאי מדמי ליה לסריס חמה הא סריס חמה אינו מוליד וזה מוליד. אלא וודאי משמע דזה נמי אינו מוליד ובנולד כך מיירי. והיינו דמדמי לה לסריס חמה אע"ג דבסריס חמה אין בו שום חסרון וזה נולד חסר אפ"ה כשר הוא. ואפ"ה איצטריך שמואל לאשמעינן דפצוע בידי שמים כשר משום דלא דמי להא דר"י דנברא חסר ולא היה לו מעולם. אבל היכא דישנן ובמעי אמו נפצעו ה"א דהוי בכלל פצוע קמ"ל דגם זה כשר:

ורש"י ז"ל פי' לקמן פצוע בידי שמים. היינו ע"י רעמים וברד משמע דע"י חולי הוי כבידי אדם. וכמו שדקדק הרא"ש ז"ל מדבריו ולא ידענא מהיכא קים ליה לרש"י ז"ל האי חילוקא דמלישנא דפצוע ולא נאמר הפצוע לא ממעטינן אלא פצוע ממעי אמו. אבל כל שהיה לו שעת הכושר בכלל פצוע הוא בין בידי אדם בין ע"י רעמים או שאר חולי ואי משום דגמר לה מממזר דדווקא בידי אדם הוא. א"כ אפילו ע"י חולי מנ"ל דבכלל פצוע הוא הא לא נעשה בידי אדם ומה לי אם נפצע ע"י חולי או ע"י רעמים ואדרבא אם נפצע ע"י הכאת רעם או ברד נראה דהוי יותר בכלל פצוע ולא מיקרי פצוע בידי שמים. אלא אם נברא כן וממעי אמו הוא לקוי. וצ"ל דמשמע ליה לרש"י ז"ל הכי מלישנא דבידי שמים דע"י חולי הוא סיבה דשכיחא והוי כבידי אדם:

ודברי הרמב"ם ז"ל דכל שלא נעשה בו מעשה ע"י אדם או ע"י שאר ברי' או ע"י קוץ הכל חשוב בידי שמים כמבואר בדבריו ז"ל בפי"ז מהל' א"ב. והרא"ש ז"ל הביא ראיה מהירושלמי דמחמת חולי חשיבא בידי אדם וכדי לבאר הדברים אפרש דברי הירושלמי לפ"מ שנראה לי. והכי איתא התם שמואל אמר אם יבא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו רבי הונא אמר דו סבר כר' ישמעאל בנו של ריב"ב דמכשיר בעל ביצה אחת. ור"י לפלוני את"ק אתי דפוסל אפי' בנפצע אחת מהן. וקאמר ר"י ששמע מכרם ביבנה דאם אין לו אלא ביצה אחת כשר ולא ס"ל לחלק בין בידי שמים ובין בידי אדם. ובכל גוונא מכשיר בחסרון ביצה אחת אמר ר' יודא בר חנן ובלבד של ימין. ות"ק ס"ל דיש חילוק בין בידי אדם ובין בידי' שמים ובידי אדם אפי' בנחסרה אחת מהן פסול. והיינו דאיתא בתוספתא אחר דברי ר"י אמר ר' יוסי מעשה בא' שנפל מן הגג ונפצעה ביצה אחת שלו כו' ואמר ר"י בן נורי שנפסלה מן הכהונה ואתי לאיפלוגי על ר"י בנו של ריב"ב דמכשיר אפילו בידי אדם. ומייתי תו התם ברייתות דפליגי בפצוע בידי שמים. חד מכשיר וחד פוסל וקאמר דהוין בעי' מימר מאן דמכשיר כרבנן דס"ל דבידי שמים כשר. ומאן דפוסל כר"י בנו של ריב"ב דס"ל דאין חילוק בין בידי אדם או בידי שמים כצ"ל ואליבי' אם נחסרו שניהם אפי' בידי שמים פסול. אמר רב אחי בר פפא קומי ר' זעירא כולה כרבנן והא דתניא דבידי שמים פסול הרי שעלת בו חטטין מי מחכך בה או מסיית והרי הוא בידי אדם כמי שהוא בידי שמים ופי' בעל ק"ע דע"י חיכוך נימוס דהוי בידי אדם ואפ"ה קרי לה בברייתא בידי שמים כיון שתחילתו ע"י חולי. ולפ"ז משמע דע"י חולי בעלמא הוי כבידי שמים. אלא דלפ"ז פשיטא כיון דע"י אדם נחסרו. ואמאי קרי לה בידי שמים. מש"ה פי' הרא"ש ז"ל דנחסר ע"י החולי. אבל אין הדבר מוכרח וצ"ע גדול. וכבר האריכו בזה הראשונים בתשובה:

תוספות בד"ה ניקב למטה כו' עיין מהרש"א ז"ל. ועיין במרדכי ז"ל כי שם הדברים מבוארין יותר עיין שם:

גמרא ההוא גברא דאיסתתים כו'. וכתב הרא"ש ז"ל דהיינו ע"י חולי וליקוי. אבל ממילא לא דהוי בידי שמים. ולא הבנתי מה הוא ענין ממילא הא גם זה חולי הוא ואולי כוונתו ע"י רעם וברד. וכבר כתבתי בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף