שדי חמד/כללים/ב/לט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית - לעילוי נשמת מרנא ורבנא חכם שמעון בן חביבה בעדני זצוקללה"ה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:שדי חמד: כללים ל קטגוריה:שדי חמד: כללים: ב שימוש בCat-a-lot) |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ב]] |
גרסה אחרונה מ־02:09, 17 בינואר 2023
< הקודם · הבא > |
לט בין השמשות כמה פרטי דינים נאמרו בדין בין השמשות קבצם כעמיר הרב כרם שלמה (האאס) ביו"ד סי' רס"ו. ומ"ש שם בהתשו' לענין אם בין השמשות חשיב ספק חסרון ידיעה, עיין במה שרשמתי בענין זה במערכת הסמ"ך אות ב"ן (בד"ה ויש לתמוה):
ומ"ש שם לענין מאי דקי"ל דלא גזרו שבות בבין השמשות שנסתפק המג"א אם הוא דוקא בבין השמשות דעיולי יומא או אפילו בבין השמשות דאפוקי יומא וכתב דהרבנים שער המלך פכ"ד מהל' שבת ותוספת שבת העלו דאין לחלק הנה הרב באה"ט בסי' ער"ו סק"ה כתב בשם הרב א"ר לחלק בין עיולי לאפוקי יומא, ובענין זה האריך מרן חיד"א בברכי יוסף ובמחזיק ברכה בסי' שמ"ב והביא כמה מרבנן קדישי שהוכיחו מדברי הראשונים דאין חילוק בין בה"ש דערב שבת לשל מוצאי שבת. ואני עני כתבתי בנימוקי לא"ח סי' תר"ח (בימי חרפי) בזה ועמדתי ע"ד הרבנים אגורה באהלך דף י"א וחמד משה והארכתי קצת, אחר זמן רב נדפס ס' פתח הדביר ח"ג וראיתי שברוב הדברים כיונתי לדעתו עי"ש דב"ק באורך וע"ע להרב יד דוד בחי' לעירובין דף ל"ה, והרב מלא הרועים במערכת השי"ן (שבות אי גזרו עליו בבין השמשות אות ז') כתב דהא מילתא תלי בפלוגתא דחומר הספקות אי מדאורייתא או מדרבנן. ובאות ט' כתב דתלי בדין תוספת שבת אי מדאורייתא או מדרבנן. אך באות יו"ד סתר זה עי"ש והרב תפארת ישראל במס' מועד בקונטרס כלכלת שבת בדין אמירה לנכרי (בדף ל' ע"ב) כתב בשם מר אביו דהכריח דשני בין השמשות שקולים הם עי"ש, ובשו"ת שו"מ מהדורא ה' סי' ס"ג (בד"ה והנה שאלה), ולדעת הסוברים דבאפוקי יומא גזרו שבות בבין השמשות מתיישב מה ששמעתי בשם רב גדול בדורנו שחקר חקירת חכם ביו"ט ראשון של ר"ה ושל סוכות שחל בשבת דאין תוקעין ואין נוטלין משום גזרה דרבה למה לא תקנו לתקוע בבין השמשות דאין בו משום שבות וכיון דספקא דאורייתא לחומרא היה להם לתקן לתקוע בבין השמשות דלא גזרו בו משום שבות ולסברתם ניחא כמובן. ובעיקר דין זה (אם יש לחלק בין עיולי יומא לאפוקי) אתה תחזה לידידי אישי כ"ג הגאון המפורסם מוהרש"ך יצ"ו בספר הבהיר בנין שלמה סי' ל"ו שהאריך מאד לענין תענית שאין צריך להפסיק מבע"י אם צריך להחמיר להתענות עד צה"כ משום דאפוקי יומא איתחזק איסורא והביא גם דברי המג"א הנ"ל עי"ש (השמטות):
ואם דוקא שבות אחד לא גזרו בבין השמשות או אפילו שני שבותין עיין במה שרשמתי במערכת האל"ף אות רפ"ב בד"ה עוד ראיתי כלל:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |