חנוכת התורה/פרשת מצורע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת מצורע

חנוכת התורה - פרשת מצורע

קיג

במדרש וזה לשונו זאת תהיה תורת המצורע בהווייתו תהא. ותמוה. ויש לפרש על פי מה דאיתא במסכת נדרים דף נ"ח מה דכתיב ממדבר מתנה כשאדם עושה עצמו כמדבר להשפיל את עצמו ניתן לו התורה במתנה וכו' עיין שם. נמצא מזה שאין הדברי תורה מתקיימין אלא רק במי שמשפיל את עצמו. ואיתא ברש"י בפרשה זו ועץ ארז לפי שהנגעים באים על גסות הרוח וכו' לפיכך ישפיל את עצמו מגאותו כאזוב. ואם כן יובן המדרש הנזכר לעיל זאת תהיה תורת המצורע בהווייתו תהא רצה לומר התורה וגם דין המצורע זה כמו זה דכמו שהתורה אינה מתקיימת אלא במי שמשפיל את עצמו כך תהא המצורע כלומר כך ינהוג את עצמו המצורע שיהא נכנע ומושפל:

קיד

במסכת ערכין דף ט"ו ע"ב מאי תקנתו של מספרי לשון הרע אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה וכו' ואם עם הארץ הוא ישפיל את עצמו וכו' עד כאן לשון הגמרא. והנה לכאורה קשה הא מוכרח להיות התשובה הראויה לפי ספרי המוסר תשובת המשקל ומה זה שנתן לתלמיד חכם תשובה אחרת ולשאר כל אדם תשובה אחרת. ויש לומר דבאמת נותן תשובה אחת לתלמיד חכם ולשאר כל אדם. דהנה איתא בגמרא רב שמחל על כבודו אין כבודו מחול ופריך הגמרא הא כתיב וה' הולך לפניהם וגו' ותירץ דהתם כולי עלמא דיליה הכא התורה לא דיליה הוא ופריך הגמרא הא כתיב ובתורתו יהגה ומשני דלאחר שעסק ויהגה בה הוא תורתו עד כאן. והשתא מבואר כי באמת התשובה הראויה הוא שישפיל את עצמו. אך אם תלמיד חכם הוא אם כן אי אפשר לו להשפיל לעצמו דהא אין כבודו מחול כנזכר לעיל על כן אמר יעסוק בתורה ויהגה בה ויהיה התורה דיליה ויוכל לבוא לתשובת המשקל שישפיל את עצמו. נמצא דנותן תשובה אחת לתלמיד חכם ולשאר כל אדם:

קטו

במסכת בבא מציעא דף פ"ו קמיפלגי במתיבתא דרקיע אם יש ספק אם בהרת קדמה לשער לבן וכו' אמרו מאן מוכח רבה בר נחמני וכו' כי הוי נייחא נפשיה אמר טהור טהור יצא בת קול ואמר אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהרה וכו'. וקשה על כפל הלשון טהור טהור. ועוד מה אשריך כיון שהדין היה כך שהוא טהור משום הכי אמר טהור. ואם היה הדין שהוא טמא היה בהכרח לומר גם כן כך שהוא טמא. ויש לפרש דאיתא במסכת נזיר וגם במס' נגעים כל ספק נגעים בתחילה עד שלא נזקק לטומאה טהור ואם משנזקק לטומאה ספיקו טמא וכו'. לפי זה יובן הגמרא הנזכר לעיל דשאלו אותו סתם אז השיב רב"נ טהור טהור. היינו אם היה בתחלה בחזקת טהור אז הספק טהור דהעמידו על חזקתו. אך היה לו גם כן לומר להיפוך אם היה בחזקת טמא טמא ומדחזינן דלא הספיק לומר זאת לכן אמר אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאה נשמתך בטהרה:

· מעבר לתחילת הדף