רש"י/בבא מציעא/נג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול והוספת קישורים בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הקטנת סוגריים) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''משא"כ במעשר.''' סתם משנה כרבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא והמקדש בו לא קידש: | '''משא"כ במעשר.''' סתם משנה כרבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא והמקדש בו לא קידש: | ||
'''וטעונים רחיצת ידים.''' לפירות שהידים טמאות שניות גזרו בהן רבנן ושני עושה שלישי בתרומה מה שאין כן במעשר שאין טעון רחיצת ידים לפירות דאמר מר הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח והכי מוקמי' לה בחגיגה בפ' שני | '''וטעונים רחיצת ידים.''' לפירות שהידים טמאות שניות גזרו בהן רבנן ושני עושה שלישי בתרומה מה שאין כן במעשר שאין טעון רחיצת ידים לפירות דאמר מר הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח והכי מוקמי' לה בחגיגה בפ' שני {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יח/ב|דף יח:]]}}: | ||
'''והערב שמש.''' לטומאה דאורייתא משא"כ במעשר דאמר מר טבל ועלה אוכל במעשר ומקרא ילפינן לה ביבמות בפרק הערל | '''והערב שמש.''' לטומאה דאורייתא משא"כ במעשר דאמר מר טבל ועלה אוכל במעשר ומקרא ילפינן לה ביבמות בפרק הערל {{ממ|[[בבלי/יבמות/עד/ב|דף עד:]]}}: | ||
'''ועולין באחד ומאה.''' צריכין אחד ומאה לבטל ואין בטלין ברוב משא"כ במעשר דבטיל ברוב ולא בעי אחד ומאה ועל כרחך במעשר שאין לו תקנתא לא בפדייה ולא להעלותו לירושלים קאמר דאי אית ליה תקנתא אמור רבנן דבר שיש לו מתירין לא בטיל והכא כגון שנטמא דלית ליה תקנתא באכילה ואין בו שוה פרוטה דלאו בר פדייה הוא אם איתא לדחזקי' כו': | '''ועולין באחד ומאה.''' צריכין אחד ומאה לבטל ואין בטלין ברוב משא"כ במעשר דבטיל ברוב ולא בעי אחד ומאה ועל כרחך במעשר שאין לו תקנתא לא בפדייה ולא להעלותו לירושלים קאמר דאי אית ליה תקנתא אמור רבנן דבר שיש לו מתירין לא בטיל והכא כגון שנטמא דלית ליה תקנתא באכילה ואין בו שוה פרוטה דלאו בר פדייה הוא אם איתא לדחזקי' כו': | ||
'''דלגבי תרומה.''' משנה זו במסכת בכורים | '''דלגבי תרומה.''' משנה זו במסכת בכורים {{ממ|[[משנה/ביכורים/ב/א|פ"ב מ"א]]}} שנויה הלכך חשיבותא דידה קא מני ואזיל ולאו קולי דידה שתהא היא עולה ומעשר אינו עולה: | ||
'''לא ס"ד.''' דלא בטיל כלל אלא ודאי בטיל ברוב קאמר: | '''לא ס"ד.''' דלא בטיל כלל אלא ודאי בטיל ברוב קאמר: | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
'''ונצרף.''' יביאנו אצל המעורב ויאמר המעורב וזה מחוללים על פרוטה זו ואשתכח דיש לו מתירין: | '''ונצרף.''' יביאנו אצל המעורב ויאמר המעורב וזה מחוללים על פרוטה זו ואשתכח דיש לו מתירין: | ||
'''דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי.''' לתפוס פרוטה זו בקדושת מעשר שהמעורב מן התורה בטל ברוב דכתיב | '''דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי.''' לתפוס פרוטה זו בקדושת מעשר שהמעורב מן התורה בטל ברוב דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}} אחרי רבים להטות ורבנן הוא דאמרו היכא דיש לו מתירין לא ליבטול הלכך אין איסור מעשר בזה אלא מדרבנן הילכך אין מצטרף עם זה לתפוס פדיונו נמצא שוה חצי פרוטה שהביא נאכל בלא חילול אבל דחזקיה מעות הראשונות כבר נתפסו: | ||
'''וניתי.''' חצי שוה פרוטה דמעשר שני של דמאי הלקוח מעם הארץ דאיסורו ופדיונו דרבנן דמדאורייתא כל אדם נאמן על המעשרות: | '''וניתי.''' חצי שוה פרוטה דמעשר שני של דמאי הלקוח מעם הארץ דאיסורו ופדיונו דרבנן דמדאורייתא כל אדם נאמן על המעשרות: | ||
גרסה מ־20:11, 5 בפברואר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע רש"ש אילת השחר |
ואסורים לזרים. בלא יאכל ואצטריך למתנייה משום דבעי למתנייה מה שאין כן במעשר דאפי' איסור ליכא:
והן נכסי כהן. לקדש בהן את האשהף
משא"כ במעשר. סתם משנה כרבי מאיר דאמר מעשר ממון גבוה הוא והמקדש בו לא קידש:
וטעונים רחיצת ידים. לפירות שהידים טמאות שניות גזרו בהן רבנן ושני עושה שלישי בתרומה מה שאין כן במעשר שאין טעון רחיצת ידים לפירות דאמר מר הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח והכי מוקמי' לה בחגיגה בפ' שני (דף יח:):
והערב שמש. לטומאה דאורייתא משא"כ במעשר דאמר מר טבל ועלה אוכל במעשר ומקרא ילפינן לה ביבמות בפרק הערל (דף עד:):
ועולין באחד ומאה. צריכין אחד ומאה לבטל ואין בטלין ברוב משא"כ במעשר דבטיל ברוב ולא בעי אחד ומאה ועל כרחך במעשר שאין לו תקנתא לא בפדייה ולא להעלותו לירושלים קאמר דאי אית ליה תקנתא אמור רבנן דבר שיש לו מתירין לא בטיל והכא כגון שנטמא דלית ליה תקנתא באכילה ואין בו שוה פרוטה דלאו בר פדייה הוא אם איתא לדחזקי' כו':
דלגבי תרומה. משנה זו במסכת בכורים (פ"ב מ"א) שנויה הלכך חשיבותא דידה קא מני ואזיל ולאו קולי דידה שתהא היא עולה ומעשר אינו עולה:
לא ס"ד. דלא בטיל כלל אלא ודאי בטיל ברוב קאמר:
ושנכנס לירושלים ויצא. לקמן מפרש דלית ליה תקנתא לא באכילה ולא בחילול:
דלא פריק. לא פדה מעשר עד הנה שיהו מעות מעשר בידו:
וניתי מעשר. שוה חצי פרוטה:
ונצרף. יביאנו אצל המעורב ויאמר המעורב וזה מחוללים על פרוטה זו ואשתכח דיש לו מתירין:
דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי. לתפוס פרוטה זו בקדושת מעשר שהמעורב מן התורה בטל ברוב דכתיב (שמות כג) אחרי רבים להטות ורבנן הוא דאמרו היכא דיש לו מתירין לא ליבטול הלכך אין איסור מעשר בזה אלא מדרבנן הילכך אין מצטרף עם זה לתפוס פדיונו נמצא שוה חצי פרוטה שהביא נאכל בלא חילול אבל דחזקיה מעות הראשונות כבר נתפסו:
וניתי. חצי שוה פרוטה דמעשר שני של דמאי הלקוח מעם הארץ דאיסורו ופדיונו דרבנן דמדאורייתא כל אדם נאמן על המעשרות:
דלמא אתי לאתויי ודאי. ואז נמצא שוה חצי פרוטה שאינו מעורב נאכל בלא חילול:
וניתי שתי פרוטות. נחושת:
ויחלל עליהן מעשר שוה פרוטה ומחצה. ונחלליה להאי מעורב על היאך חצי פרוטה יתירא דהויא ליה כדחזקיה:
מי סברת שוה פרוטה ומחצה. מעשר:
תפסה שתי פרוטות. בקדושה דנמצי היאך לאיצטרופי בהדייהו שכבר נתפסו:
פרוטה תפסה שוה פרוטה. מן המעשר:
חצי פרוטה. הנותר במעשר:
לא תפסה. לפרוטה שניה וא"ת המעורב בו יצטרף להשלים הדר הוה ליה דאורייתא ודרבנן ואם באת לומר דחזקיה נמי היכי משכחת שיש עודף על ידי מי נתפס משכחת ליה במחלל מעשר בסלע שלם או בשקל או באיסר שאפי' לא היה המעשר שווה אלא שלש פרוטות נתפס כל האיסר:
וניתי איסר שלם. ויחלל עליו מעשר בפחות מדמיו:
גזירה דלמא אתי לאתויי ב' פרוטות. ומעשר בפרוטה ומחצה ונמצא שוה חצי פרוטה נאכל בלא חלול הלכך טוב לו שיבטל ברוב:
וליעייליה. עם תערובתו ויאכלנו בירושלים:
וניפרקיה. קס"ד ביש בו שוה פרוטה נמי קאמר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |