בבלי/תענית/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(לטובת נשמת רבי שמעון בר יוחאי)
 
(תוכן קנייני. נאלץ להסיר. סליחה)
 
(2 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט בבלי/תענית}}{{צורת הדף|תענית|ב|ב}}
[[תנ"ך/בראשית/ל#כב|אליה אלהים ויפתח את רחמה]] מפתח של  
[[תנ"ך/בראשית/ל#כב|אליה אלהים ויפתח את רחמה]] מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב [[תנ"ך/יחזקאל/לז#יג|וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם]] במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קמה#טז|פותח את ידך וגו']] ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה: ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו': איבעיא להו ר' אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר [[תנ"ך/במדבר/כט#יח|ומנחתם ונסכיהם]] אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא תא שמע דאמר רבי אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב איכא דאמרי ר' אבהו גמרא גמיר לה ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה מאי היא דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב ר' יהושע אומר משעת הנחתו א"ר אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר ר' יהודה משום ר' יהושע אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר שפיר קאמר ליה ר"א לרבי יהושע אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמים כל אימת דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר [[תנ"ך/שמואל א/יב#יז|הלא קציר חטים היום וגו']] ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר מ"ט דרבי יהודה בן בתירה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני [[תנ"ך/במדבר/כט#יט|ונסכיהם]] ונאמר בששי [[תנ"ך/במדבר/כט#לא|ונסכיה]] ונאמר בשביעי [[תנ"ך/במדבר/כט#לג|כמשפטם]] הרי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך בשני מדכרינן רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי [[תנ"ך/במדבר/כט#לא|ונסכיה]] בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ואימא תרוייהו דחמרא סבר לה כר' יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא
תחיית המתים מנין דכתיב [[תנ"ך/יחזקאל/לז#יג|וידעתם כי אני  
ה' בפתחי את קברותיכם]] במערבא אמרי אף  
מפתח של פרנסה דכתיב [[תנ"ך/תהלים/קמה#טז|פותח את ידך  
וגו']] ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא  
אמר לך גשמים{{הערה|גשמים '''נמי''' היינו פרנסה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} היינו פרנסה: ר' אליעזר  
אומר מיום טוב הראשון של חג כו': איבעיא  
להו ר' אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר  
לה או מניסוך המים גמר לה מלולב גמר  
לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא  
מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים  
מאורתא דאמר מר [[תנ"ך/במדבר/כט#יח|ומנחתם ונסכיהם]]  
אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא תא שמע  
דאמר רבי אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא  
מלולב איכא דאמרי ר' אבהו גמרא גמיר לה  
ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה מאי היא  
דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי  
אליעזר אומר משעת נטילת לולב ר' יהושע  
אומר משעת הנחתו א"ר אליעזר הואיל  
וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות  
על המים וכשם שארבע{{הערה|'''שארבעה''' {{ממ|העקוב למישור}}.}} מינין הללו אי אפשר  
בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים  
אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו  
אלא סימן קללה אמר לו ר' אליעזר אף אני  
לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם  
שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה  
אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל  
השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא  
להזכיר כל השנה כולה מזכיר רבי אומר אומר  
אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק  
להזכרה ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג  
הוא מזכיר ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא  
מזכיר ר' יהודה משום ר' יהושע אומר העובר  
לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון  
מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון  
של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר  
שפיר קאמר ליה ר"א לרבי יהושע אמר לך  
רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר  
דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמים כל אימת  
דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו  
גשמים סימן קללה הם שנאמר [[תנ"ך/שמואל א/יב#יז|הלא קציר  
חטים היום וגו']] ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר מ"ט דרבי  
יהודה בן בתירה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני [[תנ"ך/במדבר/כט#יט|ונסכיהם]]  
ונאמר בששי [[תנ"ך/במדבר/כט#לא|ונסכיה]] ונאמר בשביעי [[תנ"ך/במדבר/כט#לג|כמשפטם]] הרי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן  
מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך  
בשני מדכרינן רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי [[תנ"ך/במדבר/כט#לא|ונסכיה]] בשני ניסוכין הכתוב מדבר  
אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ואימא תרוייהו דחמרא סבר לה כר' יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא
{{יישור לשמאל|[[בבלי/תענית/ג/א|אי]]}}
{{יישור לשמאל|[[בבלי/תענית/ג/א|אי]]}}



גרסה אחרונה מ־17:51, 11 ביוני 2021

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא.

צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על הדף


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


בבלי TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים[1] היינו פרנסה: ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו': איבעיא להו ר' אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא תא שמע דאמר רבי אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב איכא דאמרי ר' אבהו גמרא גמיר לה ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה מאי היא דתניא מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב ר' יהושע אומר משעת הנחתו א"ר אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע[2] מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר ר' עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר ר' יהודה משום ר' יהושע אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר שפיר קאמר ליה ר"א לרבי יהושע אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמים כל אימת דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר הלא קציר חטים היום וגו' ר' יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר מ"ט דרבי יהודה בן בתירה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך בשני מדכרינן רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ואימא תרוייהו דחמרא סבר לה כר' יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא




שולי הגליון


  1. גשמים נמי היינו פרנסה (הגהות הב"ח).
  2. שארבעה (העקוב למישור).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף