ב"ח/אבן העזר/פו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב"ח ‏ אבן העזר פו

א

אין מקבלין פקדונות וכו' ברייתא פרק חזקת סוף (דף נ"א) ומ"ש דסתמא הוא של הבעל וכולי כך פרשב"ם כיון דסתמא הוא של הבעל וכו' אסור לקבל מידם דאסור לסייע ידי עוברי עבירה וכשלא יקבלו מהם יחזרו למקום שגנבו משם:

ב

ומ"ש קבל מן האשה יחזיר לאשה אפי' הבעל עומד וצווח וכו' כך כתב התוספות והרא"ש ודלא כהגהת מיימונית פרק ז' דהל' שאלה בשם רמב"ן דהא דיחזיר לאשה היינו כשלא תבע הבעל והרב והאב אבל אם תבעו יחזיר להם וכולי גם בתשובת מיימוני לשם סימן מ"ו כתב כלשון התוס' ואם היא אומרת משל פלוני הוא וכולי כך כתבו התוספות והרא"ש ותשובת מיימונית לשם:

ג

ומ"ש מתה ולא אמרה של מי הוא יתנהו לבעל שם ברייתא ופרשב"ם שאפי' אם נותן לה ממון זה ע"מ שאין לבעלה רשות בה מכיון שמתה יורשה בעלה ומ"ש נתגרשה ואח"כ מתה יתנהו ליורשיה כך פירש רשב"ם משום דמשנתגרשה אין הבעל יורשה ושמא ניתן ממון זה לה ע"מ שאין לבעלה רשות בה: ומ"ש קיבל מעבד וכו' ברייתא ומ"ש אפילו נשתחרר קודם שמת וכו' כך פרשב"ם שהרי עבד היה כשהפקיד לזה וסתם עבדים גזלנים הם עכ"ל כלומר ולא תלינן דניתן לעבד מתנה ע"מ שיצא בהן לחירות או אחר הפקיד בידו דיותר סברא לומר דגנבו מבית אדונו משא"כ באשה דיותר סברא לומר דניתן לה מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן דאין לנו להחזיקה בגונבת אבל בהגהת מיימונית לשם ע"ש רמב"ן כתב דדין העבד כדין האשה דאם הפקיד ואחר כך נשתחרר ומת יחזיר ליורשיו מיהו הרמב"ן והרא"ש הסכימו לפרשב"ם והכי נקטינן:

ד

כתב ר"י וכו' ור"ש חולק בדבר וכו' כך כתבו התוספות ותשובת מיימונית כרבינו שמשון והכי נקטינן:

ה

לוה ממנה וגירשה היו המעות טמונים וכו' ברייתא שם (דף נא) וכתב מהרש"ל דלמ"ש רבינו בסימן פ"ה ע"ש רבינו יונה דבמעות טמונים נמי דוקא בטוען ברי הכי נמי יש לחלק הכא דוקא בטוען ברי. ואיכא למידק לרבינו שמשון מאי איריא בלוה ממנה קודם שגירשה אפילו תקפם מידה קודם שגירשה נמי אין מוציאין מידו במעות טמונים דהא פשיטא דאפילו במעות טמונים אם תקפם מידה לאחר שגירשה דמוציאין מידו ויש לומר דאתא לאורויי דבאינן טמונים צריך לפורעה אפי' לאחר שגירשה אע"פ שלוה הימנה קודם שגירשה ואצ"ל בתקפם מידה קודם שגירשה דצריך לפורעה לאחר שגירשה:

ו

והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית וכו' פי' כיון שידוע שהבעל מסר בידה את נכסיו אפילו באינן טמונים אינה נאמנת לומר שלי הוא וכו' ובין הלוה ממנה ואח"כ גירשה ובין בהפקידה ביד אחר מוציאין מידה וכתב במרדכי בשם ריב"א דאפילו בשבועה אינה נאמנת אלא בראיה בעדים וכתב עוד דנשים שלנו כולן הם נושאין ונותנין ואינן נאמנות אם לא שהפקידה קודם שנשאת דאז נאמנת במגו וכו' ע"ש וכתב עוד לשם דאם החזיר לבעל פטור הנפקד אפילו אינה נושאת ונותנת בתוך הבית וכתב עוד דאף אם בא הנפקד אח"כ ואמר לבעל תחזיר לי דשלא כדין נתתיו לך דאינו צריך להחזיר לו וע"ש ומיהו הא דתני קבל מן האשה יחזיר לאשה אפילו בנושאת ונותנת בתוך הבית נמי יחזיר לאשה דלמקום שנטל יחזיר אלא שלאחר כך דינו עם האשה כך כתב הריב"ש בסימן נ' ומביאו ב"י ופסק כך בהגהת ש"ע ונ"ל דבזו אם הבעל עומד וצווח ואומר שלי הוא מודה הריב"ש דלא יחזיר לאשה: כתב המרדכי קבל מן האשה והלכה למ"ה ובא הבעל ותבע מן הנפקד ליתן לו כי הוא שלו דבזה היה מסופק ושאל את רבותיו ורפיא בידם ע"כ ונראה כיון דספיקא הוא היכא דהוי זוזי תיקום ולא יתנם לו עד שתבא האשה וידון עמה או עד שתמות וכן פסק בהגהת ש"ע: כתב בהגהת מיימוני פרק ז' דה' שאלה ופרק כ"ב דאישות אשה שמכרה או משכנה מטלטלין אם הקונה והמלוה אינו יודע שהם של בעל א"צ להחזירם אליו וכולי ופסק כך בהגהת ש"ע וכתב בהגהת מיימונית לשם דכ"ש אם טען הקונה טענת ברי שיודע שאין לבעל חלק ומשמע דא"צ לישבע אבל במרדכי כתב וז"ל ואם זה יאמר ברי לי שהיה שלה אם יהא נאמן במגו שיכול לומר ממך קניתי ונאמן בשבועה ה"נ נאמן בשבועה משמע דחייב הקונה לישבע שברי לו שאין לבעל חלק בו: כתב בהגהת אשיר"י קבל מן הקטן יעשה לו סגולה אבל לא יחזיר לקטן שמא יאבד ובהגבהה בעלמא נתחייב בשמירה מספק שמא אבידה הוא בידו ונתחייב בהשבתה אבל בתחלה אינו חייב ליטול מידו דשמא מדעת נתנו הבעלים בידו ויחזרו ויטלו ממנו עד כאן לשונו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.