רש"י/ערכין/י/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:09, 5 במאי 2021

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועיבור שנה שלשים. הרי לך א' מלא ואשתקד עשינו שניהן מליאים מרחשון ואייר והרי לך שלשה מלאין יותר על כסדרן הלכך כי חסרה השתא לבהדייהו שלשה קם ליה בדוכתיה:

נר ישראל. שאתה מאיר עיני חכמים:

מתני' כ"א תקיעות ומ"ח תקיעות מפרש להו במס' סוכה בפ' החליל (סוכה דף נג:):

משני נבלים. לשני לוים:

ולא מוסיפין על ששה. לא אתפרש טעמא:

משני חלילין. חליל קלמייל"ש בלע"ז:

ולא מוסיפין על י"ב. אם היו רוצין היו עושין י"ב כנגד י"ב ימים שהחליל מכה לפני המזבח:

מכה. שהיו נקבים בחליל ומכה באצבעו על הנקב להנעים את הקול:

בשחיטת פסח ראשון. בי"ד בניסן שהיו קורין ההלל בעזרה בשעת שחיטה כדאמרינן בתמיד נשחט (פסחים סד.):

אבוב. היינו חליל ובגמרא מפרש הכי:

ולא היה מחלק. מסיים אלא באבוב יחידי כשהיה מגיע לסיום הנעימה היה האחד מן החלילים מאריך לאחר שתיקת האחר שזהו חילוק יפה יותר משיסיימו שניהם כאחד. חילוק היינו סיום שמחלק בין נעימה לנעימה. ובשעת הקרבה היה שיר זה והיו הלוים משוררים בפה את ההלל באותן י"ב ימים והחלילים מחללים ובשאר ימים היו נבלים וצלצל וכינורות והשיר היה אותו שיר המפורש בר"ה (דף לא.) אחד בשבת לה' הארץ ומלואה וכל המזמור ובשני גדול ה' ומהולל וכן כולם:

ועבדי כהנים היו. אותם המכים בחליל:

בית הפגרים ובית צפריא. שם המשפחה:

מעמאום. שם המקום:

ומשיאין לכהונה. כהנים היו נושאין בנותיהן שישראלים מיוחסין היו:

גמ' מתני'. דקחשיב כ"א תקיעות ומ"ח תקיעות דלא כר' יהודה דמתני' קא חשיב לכל תקיעה ולכל תרועה באנפי נפשה ואין לך כל תרועה שאין תקיעה פשוטה לפניה ולאחריה ורבי יהודה לא קא חשיב תקיעה ותרועה ותקיעה אלא חדא הרי לך כ"א דתנא דידן ז' לר' יהודה ומ"ח דתנא דידן ט"ז לרבי יהודה:

ותקעתם תרועה. אלמא לתרועה קרי תקיעה ולתקיעה תרועה:

לפשוטה לפניה ולאחריה. דמהכא נפקא פשוטה לפניה דכתיב ותקעתם והדר תרועה ופשוטה לאחריה דכתיב (במדבר י׳:ו׳) תרועה והדר יתקעו ולעולם כל חדא מצוה באנפי נפשה:

סימנא בעלמא. לסימן שיקהלו ולאו לשום מצוה:

ולא כלום. שלא ישהא ויפסיק בין פשוטה שלפניה לתרועה ובין התרועה לפשוטה שלאחריה אלא בבת אחת סמוכות זו לזו:

כר' יהודה. דאמר חדא מצוה נינהו ולא בעי אפסוקי:

אפי' כרבנן. והאי אין בין לאו דיעשה סמוכות כל כך אלא שלא ישהה בינתיים יותר מדאי:

ולאפוקי מדרבי יוחנן. דאמר גבי ר"ה שמע תשע תקיעות שלש של מלכיות וג' של זכרונות וג' של שופרות בתשע שעות ששהה שעה בין כל אחת ואחת יצא:

ולא כלום. משמע כלל לא יפסיק:

שמונה ימי חנוכה לא חשיב במתני' משום דליכא קרבן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
 {{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
-'''ימצא חיים.''' וכתיב גבי חכמה כי מוצאי מצא חיים:
+'''ועיבור שנה שלשים.''' הרי לך א' מלא ואשתקד עשינו שניהן מליאים מרחשון ואייר והרי לך שלשה מלאין יותר על כסדרן הלכך כי חסרה השתא לבהדייהו שלשה קם ליה בדוכתיה:
-'''בעלי אגדה.''' מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם:
+'''נר ישראל.''' שאתה מאיר עיני חכמים:
-'''לבעל הדין.''' רשע או עובד כוכבים:
+'''מתני''''  כ"א תקיעות ומ"ח תקיעות מפרש להו במס' סוכה בפ' החליל {{ממ|סוכה דף נג:}}:
-'''להנצל אנו בהן כו'.''' שהצדקה מצלת מגיהנם כדאמרי' לקמן בשמעתין:
+'''משני נבלים.''' לשני לוים:
-'''שמזונותיו של אדם.''' שכר שיתפרנס ממנו:
+'''ולא מוסיפין על ששה.''' לא אתפרש טעמא:
-'''חסרונותיו.''' הפסד שעתיד להפסיד:
+'''משני חלילין.''' חליל קלמייל"ש בלע"ז:
-'''זכה.''' למזל טוב יתן אותו חסרון לעניים:
+'''ולא מוסיפין על י"ב.''' אם היו רוצין היו עושין י"ב כנגד י"ב ימים שהחליל מכה לפני המזבח:
-'''חזא [להו] בחלמא.''' במוצאי יה"כ:
+'''מכה.''' שהיו נקבים בחליל ומכה באצבעו על הנקב להנעים את הקול:
-'''דבעו מחסר שבע מאה דינרין.''' באותה שנה:
+'''בשחיטת פסח ראשון.''' בי"ד בניסן שהיו קורין ההלל בעזרה בשעת שחיטה כדאמרינן בתמיד נשחט {{ממ|פסחים סד.}}:
-'''שקיל צדקה מינייהו.''' כל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן צדקה:
+'''אבוב.''' היינו חליל ובגמרא מפרש הכי:
-'''פש גבייהו.''' ערב ראש השנה שיבסר דינרי שלא נתנו לצדקה משבע מאה דינרי:
+'''ולא היה מחלק.''' מסיים אלא באבוב יחידי כשהיה מגיע לסיום הנעימה היה האחד מן החלילים מאריך לאחר שתיקת האחר שזהו חילוק יפה יותר משיסיימו שניהם כאחד. חילוק היינו סיום שמחלק בין נעימה לנעימה. ובשעת הקרבה היה שיר זה והיו הלוים משוררים בפה את ההלל באותן י"ב ימים והחלילים מחללים ובשאר ימים היו נבלים וצלצל וכינורות והשיר היה אותו שיר המפורש בר"ה {{ממ|דף לא.}} אחד בשבת לה' הארץ ומלואה וכל המזמור ובשני גדול ה' ומהולל וכן כולם:
-'''לא תדחלו.''' למיפסד יותר:
+'''ועבדי כהנים היו.''' אותם המכים בחליל:
-'''אמאי לא אמרת לן.''' מתחלה שכך חלמת והיינו נותנין כולן:
+'''בית הפגרים ובית צפריא.''' שם המשפחה:
-'''השתא כן.''' אם נפלתי:
+'''מעמאום.''' שם המקום:
-'''איחייב מאן דסני לן.''' כאדם שתולה קללתו בחבירו:
+'''ומשיאין לכהונה.''' כהנים היו נושאין בנותיהן שישראלים מיוחסין היו:
-'''מחללי שבת ועובדי עבודת כוכבים.''' בסקילה ואמר מר {{ממ|כתובות דף ל:}} מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו דדמי לסקילה דתנן {{ממ|סנהדרין דף מה.}} בית הסקילה היה גבוה שתי קומות וכו':
+'''גמ' מתני'.''' דקחשיב כ"א תקיעות ומ"ח תקיעות דלא כר' יהודה דמתני' קא חשיב לכל תקיעה ולכל תרועה באנפי נפשה ואין לך כל תרועה שאין תקיעה פשוטה לפניה ולאחריה ורבי יהודה לא קא חשיב תקיעה ותרועה ותקיעה אלא חדא הרי לך כ"א דתנא דידן ז' לר' יהודה ומ"ח דתנא דידן ט"ז לרבי יהודה:
-Line 10
+'''ותקעתם תרועה.''' אלמא לתרועה קרי תקיעה ולתקיעה תרועה:
-Line 11
+'''לפשוטה לפניה ולאחריה.''' דמהכא נפקא פשוטה לפניה דכתיב ותקעתם והדר תרועה ופשוטה לאחריה דכתיב {{ממ|במדבר י׳:ו׳}} תרועה והדר יתקעו ולעולם כל חדא מצוה באנפי נפשה:
-'''פרקליטין.''' מליצי יושר [של מלאכי השרת]:
+'''סימנא בעלמא.''' לסימן שיקהלו ולאו לשום מצוה:
-'''כי אספתי את שלומי מאת העם הזה.''' ומהו השלום את החסד ואת הרחמים שהיו רגילין לעשות:
+'''ולא כלום.''' שלא ישהא ויפסיק בין פשוטה שלפניה לתרועה ובין התרועה לפשוטה שלאחריה אלא בבת אחת סמוכות זו לזו:
-Line 12
+'''כר' יהודה.''' דאמר חדא מצוה נינהו ולא בעי אפסוקי:
-'''מפעפעו.''' מרככו:
+'''אפי' כרבנן.''' והאי אין בין לאו דיעשה סמוכות כל כך אלא שלא ישהה בינתיים יותר מדאי:
-'''הגוף סובלו.''' [כל הגוף] מלא רוח:
+'''ולאפוקי מדרבי יוחנן.''' דאמר גבי ר"ה שמע תשע תקיעות שלש של מלכיות וג' של זכרונות וג' של שופרות בתשע שעות ששהה שעה בין כל אחת ואחת יצא:
-Line 13
+'''ולא כלום.''' משמע כלל לא יפסיק:
-'''ואני בצדק.''' בתחלה ואח"כ אחזה פניך בתפלה:
+שמונה ימי חנוכה לא חשיב במתני' משום דליכא קרבן:
-'''אשבעה בהקיץ תמונתך.''' בשכר הקיצה אשבע תמונתך:
-Line 14
-Line 15
-'''מלוה ה' חונן דל.''' החונן דלים נעשה מלוה להקב"ה וכתיב ועבד לוה לאיש מלוה {{ממ|משלי כב}}:
-Line 16
-'''ואיזו היא צדקה המצלת מדינה של גיהנם.''' כלומר איזה מן המקראות הללו מדבר מדין של גיהנם אותו שכתוב לא יועיל הון ביום עברה:
 <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
 {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

רש"י/ערכין/י/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:09, 5 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש