משתמש:נועם/טיוטה/רבי אליעזר בן יעקב אומר כו': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טיוטה)
 
(טיוטה)
שורה 1: שורה 1:
מתני'
מתני'.


רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את  
רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה. זרעים שלא שתו לפני המועד, לא ישקם במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה.
המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את  
כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד  
לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה.




גמ'.
גמ'.


אמר רב יהודה אם היתה שדה  
אמר רב יהודה, אם היתה שדה מטוננת, מותר.
מטוננת מותר


תניא נמי הכי כשאמרו אסור
להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים
שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו
לפני המועד מותר להשקותן במועד ואם
היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה
גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה


אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי
תניא נמי הכי:
לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי
טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא
משוי לה חרפא


ת"ר מרביצין שדה לבן
<big>כשאמרו אסור להשקותן במועד, לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד, אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד. ואם היתה שדה מטוננת מותר. ואין משקין שדה גריד במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה.</big>
בשביעית אבל לא במועד


והא תניא
אמר רבינא, שמע מינה, האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא. שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא, הכא נמי אפלא משוי לה חרפא.
מרביצין בין במועד בין בשביעית


אמר
רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא
רבנן


תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב  
תנו רבנן:
שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא  
 
עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית  
<big>מרביצין שדה לבן בשביעית, אבל לא במועד.</big>
כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית.
 
והא תניא:
 
<big>מרביצין בין במועד בין בשביעית.</big>
 
אמר רב הונא, לא קשיא. הא רבי אליעזר בן יעקב, הא רבנן.
 
 
תניא אידך:
 
<big>מרביצין שדה לבן ערב שביעית, כדי שיצאו ירקות בשביעית.</big>
 
<big>ולא עוד, אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית, כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית.</big>

גרסה מ־18:49, 26 באפריל 2021

מתני'.

רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה. זרעים שלא שתו לפני המועד, לא ישקם במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה.


גמ'.

אמר רב יהודה, אם היתה שדה מטוננת, מותר.


תניא נמי הכי:

כשאמרו אסור להשקותן במועד, לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד, אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד. ואם היתה שדה מטוננת מותר. ואין משקין שדה גריד במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה.

אמר רבינא, שמע מינה, האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא. שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא, הכא נמי אפלא משוי לה חרפא.


תנו רבנן:

מרביצין שדה לבן בשביעית, אבל לא במועד.

והא תניא:

מרביצין בין במועד בין בשביעית.

אמר רב הונא, לא קשיא. הא רבי אליעזר בן יעקב, הא רבנן.


תניא אידך:

מרביצין שדה לבן ערב שביעית, כדי שיצאו ירקות בשביעית.

ולא עוד, אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית, כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית.