בנין ציון/א/יז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{יישור לשמאל|אלטאנא, יום ו' ערב פסח תר"ט לפ"ק.}}
אלטאנא, יום ו' ערב פסח תר"ט לפ"ק. להרב וכו' מ"ה יהושע כהן נאשקוני נ"י מק"ק נייאשטאדט במדינת פולין.
{{-}}
מה ששאל מעכ"ת נ"י וז"ל. זה רבות בשנים, אשר הרדיפוני מנוחה ובאתי עד פלך רוסיא הלבנה, אשר בקסרית הכללית, וראיתי אשר עירו בש"ק מים רותחין מכלי ראשון אשר היו טמונים בתנור על טהעע חדש שלא נתבשל מע"ש, ונבהלתי בראותי זאת. ואמרתי להם, מחללים שבת אתם. כאשר הלכה זו רווחת בישראל, עירוי מבשל כדי קליפה, ומבואר בהדיא בש"ע או"ח (סי' שי"ח סעי' יו"ד) אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון, ועיין במ"א שם, והשיבוני כן נוהגין אצלם רבים וכן שלימים, וכאשר שמתי לבי לחקור ע"ז, איזה שורש דבר היתר מצאו בזה, לא מצאתי מענה, עד אשר הוגד לי אחרי זה, מפי איש אחד מהנוהגין כן, היות שנודע להם מפי השמועה שכבר נתבשל הטהע במדינות חינא טרם נשלח לפה, וא"כ אין בישול אחר בישול, ובאמת הי' אז הדבר בעיני כמחזה שוא, עד אשר הוגד לי מאחד ממכירי, אשר יש לו עסק טהע בהמבורג, ואמר לי כן הדבר שבחינא מערין חמין על הטהע, ומגלגלים אותם בכריכה ע"י כלים מיוחדים לזה, אבל לא ידע בבירור אם מערין עליהם רותחין או פושרין וכאשר ראה לבי כי דברים בגו, אמרתי נכון הדבר לעמוד על העיקר.


'''{{עוגן1|תשובה}} –'''הנה חקרנוהו כן הוא שהטהעע בא בלתי מבושל אלינו, ולכן אין ספק שיש בזה איסור מלאכת שבת לערות חמין מכלי ראשון על טהעע, ורבים מהמון עם גם מהיראי ה' אינם יודעים כי יש מלאכת בישול גם עחמי אור ונכשלים באיסור סקילה שכן שמעתי שלפעמים מערין מרק בשר מכלי ראשון על חלמון ביצה חי וכן כשעושים משקה ידוע הנעשה ממי לימוניש ודבש ויין שרף ומים חמין מערין החמין מכלי ראשון על המי לימוניש שלא נתבשלו עדיין ובכל זה יש איסור סקילה ואפילו הנזהרים לבשל קודם השבת ולערות חמין עליהן בשבת יש איסור שהרי לפי המבואר בסי' שי"ח ס"ד בדבר לח יש בישול אחר בישול ולכן בדבר לח אין תקנה רק שיבשל לגמרי קודם שבת ויטמין בדרך היתר הטמנה המבואר סי' רצ"ג ובטהעע יש היתר אם יערה חמין מכ"ר עליו מע"ש ויוריקו המים עד שנשארו העלים יבש ממש ואז יוכל לערות חמין עליהם בשבת שביבש אין בישול אחר בישול וכ"כ הפרי מגדים ויש לפרסם דברים האלה להרים מכשול מדרך בית ישראל.  
::להרב וכו' מ"ה {{אישים|יהושע כהן נאשקוני}} נמק"ק נייאשטאדט במדינת פולין.
{{מרכז|מה ששאל מעכ"ת נ"י וז"ל.}}


כנלענ"ד הקטן יעקב.
'''{{עוגן1|זה}}''' רבות בשנים, אשר הרדיפוני מנוחה ובאתי עד פלך רוסיא הלבנה, אשר בקסרית הכללית, וראיתי אשר עירו בש"ק מים רותחין מכלי ראשון אשר היו טמונים בתנור על טהעע חדש שלא נתבשל מע"ש, ונבהלתי בראותי זאת. ואמרתי להם, מחללים שבת אתם. כאשר הלכה זו רווחת בישראל, עירוי מבשל כדי קליפה, ומבואר בהדיא בש"ע או"ח {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#י|סי' שי"ח סעי' יו"ד]]}} אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון, ועיין במ"א [[מגן אברהם/אורח חיים/שיח#|שם]], והשיבוני כן נוהגין אצלם רבים וכן שלימים, וכאשר שמתי לבי לחקור ע"ז, איזה שורש דבר היתר מצאו בזה, לא מצאתי מענה, עד אשר הוגד לי אחרי זה, מפי איש אחד מהנוהגין כן, היות שנודע להם מפי השמועה שכבר נתבשל הטהע במדינות חינא טרם נשלח לפה, וא"כ אין בישול אחר בישול, ובאמת הי' אז הדבר בעיני כמחזה שוא, עד אשר הוגד לי מאחד ממכירי, אשר יש לו עסק טהע בהמבורג, ואמר לי כן הדבר שבחינא מערין חמין על הטהע, ומגלגלים אותם בכריכה ע"י כלים מיוחדים לזה, אבל לא ידע בבירור אם מערין עליהם רותחין או פושרין וכאשר ראה לבי כי דברים בגו, אמרתי נכון הדבר לעמוד על העיקר.
 
'''{{עוגן1|תשובה}} –''' הנה חקרנוהו כן הוא שהטהעע בא בלתי מבושל אלינו, ולכן אין ספק שיש בזה איסור מלאכת שבת לערות חמין מכלי ראשון על טהעע, ורבים מהמון עם גם מהיראי ה' אינם יודעים כי יש מלאכת בישול גם ע"י חמי אור ונכשלים באיסור סקילה שכן שמעתי שלפעמים מערין מרק בשר מכלי ראשון על חלמון ביצה חי וכן כשעושים משקה ידוע הנעשה ממי לימוניש ודבש ויין שרף ומים חמין מערין החמין מכלי ראשון על המי לימוניש שלא נתבשלו עדיין ובכל זה יש איסור סקילה ואפילו הנזהרים לבשל קודם השבת ולערות חמין עליהן בשבת יש איסור שהרי לפי המבואר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#ד|סי' שי"ח ס"ד]] בדבר לח יש בישול אחר בישול ולכן בדבר לח אין תקנה רק שיבשל לגמרי קודם שבת ויטמין בדרך היתר הטמנה המבואר [[שולחן ערוך/אורח חיים/רצג|סי' רצ"ג]] ובטהעע יש היתר אם יערה חמין מכ"ר עליו מע"ש ויוריקו המים עד שנשארו העלים יבש ממש ואז יוכל לערות חמין עליהם בשבת שביבש אין בישול אחר בישול וכ"כ הפרי מגדים ויש לפרסם דברים האלה להרים מכשול מדרך בית ישראל. כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־07:48, 31 במרץ 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יז

אלטאנא, יום ו' ערב פסח תר"ט לפ"ק.
להרב וכו' מ"ה יהושע כהן נאשקוני נ"י מק"ק נייאשטאדט במדינת פולין.
מה ששאל מעכ"ת נ"י וז"ל.

זה רבות בשנים, אשר הרדיפוני מנוחה ובאתי עד פלך רוסיא הלבנה, אשר בקסרית הכללית, וראיתי אשר עירו בש"ק מים רותחין מכלי ראשון אשר היו טמונים בתנור על טהעע חדש שלא נתבשל מע"ש, ונבהלתי בראותי זאת. ואמרתי להם, מחללים שבת אתם. כאשר הלכה זו רווחת בישראל, עירוי מבשל כדי קליפה, ומבואר בהדיא בש"ע או"ח (סי' שי"ח סעי' יו"ד) אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון, ועיין במ"א שם, והשיבוני כן נוהגין אצלם רבים וכן שלימים, וכאשר שמתי לבי לחקור ע"ז, איזה שורש דבר היתר מצאו בזה, לא מצאתי מענה, עד אשר הוגד לי אחרי זה, מפי איש אחד מהנוהגין כן, היות שנודע להם מפי השמועה שכבר נתבשל הטהע במדינות חינא טרם נשלח לפה, וא"כ אין בישול אחר בישול, ובאמת הי' אז הדבר בעיני כמחזה שוא, עד אשר הוגד לי מאחד ממכירי, אשר יש לו עסק טהע בהמבורג, ואמר לי כן הדבר שבחינא מערין חמין על הטהע, ומגלגלים אותם בכריכה ע"י כלים מיוחדים לזה, אבל לא ידע בבירור אם מערין עליהם רותחין או פושרין וכאשר ראה לבי כי דברים בגו, אמרתי נכון הדבר לעמוד על העיקר.

תשובה הנה חקרנוהו כן הוא שהטהעע בא בלתי מבושל אלינו, ולכן אין ספק שיש בזה איסור מלאכת שבת לערות חמין מכלי ראשון על טהעע, ורבים מהמון עם גם מהיראי ה' אינם יודעים כי יש מלאכת בישול גם ע"י חמי אור ונכשלים באיסור סקילה שכן שמעתי שלפעמים מערין מרק בשר מכלי ראשון על חלמון ביצה חי וכן כשעושים משקה ידוע הנעשה ממי לימוניש ודבש ויין שרף ומים חמין מערין החמין מכלי ראשון על המי לימוניש שלא נתבשלו עדיין ובכל זה יש איסור סקילה ואפילו הנזהרים לבשל קודם השבת ולערות חמין עליהן בשבת יש איסור שהרי לפי המבואר בסי' שי"ח ס"ד בדבר לח יש בישול אחר בישול ולכן בדבר לח אין תקנה רק שיבשל לגמרי קודם שבת ויטמין בדרך היתר הטמנה המבואר סי' רצ"ג ובטהעע יש היתר אם יערה חמין מכ"ר עליו מע"ש ויוריקו המים עד שנשארו העלים יבש ממש ואז יוכל לערות חמין עליהם בשבת שביבש אין בישול אחר בישול וכ"כ הפרי מגדים ויש לפרסם דברים האלה להרים מכשול מדרך בית ישראל. כנלענ"ד
הקטן יעקב.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף