מתנות כהונה על איכה רבה/פתיחתא/כב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיוןת להסתרת תבניות הניוו מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''פתיחא''' | '''פתיחא''' הוי מגיעי: | ||
'''על''' | '''על''' ה"ג בס"י ובילקוט על שדהו ליטלה אמר הקב"ה מה כו' עד את הארץ {{ממ|וישבתם}} [והושבתם] לבדכם בקרב הארץ באזני ה' כו': | ||
'''מלוהו.''' | '''מלוהו.''' לעני על ביתו כו': | ||
'''לא באחת.''' | '''לא באחת.''' כזה שאינו מצווח באוזן אחת כמנהג אלא בשתים כך כו' ובילקוט ישעיה גרס זה שהוא צווח באוזן של חבירו לא באזנו אחת הוא צווח שמא בשתים וכאן באזני ה' כו': | ||
הכי גרסינן בילקוט מי גרם למקום ליחרב. פי' לירושלם ליחרב: | הכי גרסינן בילקוט מי גרם למקום ליחרב. פי' לירושלם ליחרב: | ||
'''שלא הניחו כו'.''' | '''שלא הניחו כו'.''' וזהו עד אפס מקום שלא נשאר מקום פנוי מעבודת כוכבים: | ||
'''לוכסון.''' | '''לוכסון.''' פירש הערוך באלכסון: | ||
'''כדי שיהא כו'.''' | '''כדי שיהא כו'.''' ר"ל כשהיה עומד בכל אחד מראשי התלם היה מסתכל ומכוון על הצלם. הכי גרסינן עד אימתי. פי' עד אימתי היו מתחזקים והולכים עד שהכניסוהו בבית קדשי קדשים: | ||
הכי גרסינן הקנאה הזה בביאה: | הכי גרסינן הקנאה הזה בביאה: | ||
'''בייה.''' | '''בייה.''' לשון צעקת חמס ועוות דין ועיין בבראשית רבה פרשה י"ב וברמב"ן פרשת מקץ: | ||
הכי גרסינן בייה בייה תותבא מפני כו'. וכן הוא בילקוט יחזקאל ובפ' ואתחנן. ופי' אוי אוי למנהג זה שגר תושב יפנה ויגרש בעל הבית מביתו: | הכי גרסינן בייה בייה תותבא מפני כו'. וכן הוא בילקוט יחזקאל ובפ' ואתחנן. ופי' אוי אוי למנהג זה שגר תושב יפנה ויגרש בעל הבית מביתו: | ||
'''שתריע.''' | '''שתריע.''' לשון חבר וריע וכדמפרש ואזיל: | ||
'''אשה.''' | '''אשה.''' ר"ל ישראל ובעלה זה הקדוש ברוך הוא וריע זה עבודת כוכבים ודרש מהשתרע בלשון נוטריקון מהשתרר ריע וכן פי' רש"י בפ"ק דיומא ובס' נשא פ"ז גרס מהשתרר עליו שני רעים כא' וכן הוא בפ"ק דיומא והכוונה שאין מקום וענין לעבוד בב"ה להש"י וגם לעבודת כוכבים ובויקרא רבה סוף פי"ז הגירסא יותר ברורה: | ||
'''צרה.''' | '''צרה.''' כאשה שנעשת צרה לחברתה: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:44, 24 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
מתנות כהונה על איכה רבה
פתיחתא כב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פתיחא הוי מגיעי:
על ה"ג בס"י ובילקוט על שדהו ליטלה אמר הקב"ה מה כו' עד את הארץ (וישבתם) [והושבתם] לבדכם בקרב הארץ באזני ה' כו':
מלוהו. לעני על ביתו כו':
לא באחת. כזה שאינו מצווח באוזן אחת כמנהג אלא בשתים כך כו' ובילקוט ישעיה גרס זה שהוא צווח באוזן של חבירו לא באזנו אחת הוא צווח שמא בשתים וכאן באזני ה' כו':
הכי גרסינן בילקוט מי גרם למקום ליחרב. פי' לירושלם ליחרב:
שלא הניחו כו'. וזהו עד אפס מקום שלא נשאר מקום פנוי מעבודת כוכבים:
לוכסון. פירש הערוך באלכסון:
כדי שיהא כו'. ר"ל כשהיה עומד בכל אחד מראשי התלם היה מסתכל ומכוון על הצלם. הכי גרסינן עד אימתי. פי' עד אימתי היו מתחזקים והולכים עד שהכניסוהו בבית קדשי קדשים:
הכי גרסינן הקנאה הזה בביאה:
בייה. לשון צעקת חמס ועוות דין ועיין בבראשית רבה פרשה י"ב וברמב"ן פרשת מקץ:
הכי גרסינן בייה בייה תותבא מפני כו'. וכן הוא בילקוט יחזקאל ובפ' ואתחנן. ופי' אוי אוי למנהג זה שגר תושב יפנה ויגרש בעל הבית מביתו:
שתריע. לשון חבר וריע וכדמפרש ואזיל:
אשה. ר"ל ישראל ובעלה זה הקדוש ברוך הוא וריע זה עבודת כוכבים ודרש מהשתרע בלשון נוטריקון מהשתרר ריע וכן פי' רש"י בפ"ק דיומא ובס' נשא פ"ז גרס מהשתרר עליו שני רעים כא' וכן הוא בפ"ק דיומא והכוונה שאין מקום וענין לעבוד בב"ה להש"י וגם לעבודת כוכבים ובויקרא רבה סוף פי"ז הגירסא יותר ברורה:
צרה. כאשה שנעשת צרה לחברתה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |