עץ יוסף על בראשית רבה/סה/יג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''שחוז.''' | '''שחוז.''' דרש שא לשון השחזה כד"א אין משחיזין את הסכין אבל משיאין אותו על גבי חברתה. בפ"ב דביצה: | ||
'''שלא תאכילני כו'.''' | '''שלא תאכילני כו'.''' שלא יהא הסכין פגום. ויהיה החץ בדוק מצדדיו בלי פגימה. וכמו שאמרו בחולין {{ממ|דף למ"ד ע"ב}} דבדק גירא ושחט עופא בהדא דפרח. וכבר תירצו בגמרא דידיע מילתא מתוך הנוצה שהיא חתוכה שלא שחט בחלדה: | ||
'''סב מאני זיינך.''' | '''סב מאני זיינך.''' קח כלי זיין שלך. ודרש שא נא כמו נשא את ראש: | ||
'''גזלות.''' | '''גזלות.''' גזלן לא יהיב דמי. חמסן יהיב דמי: | ||
'''הרי הברכות תלויות.''' | '''הרי הברכות תלויות.''' רמז לו במלת תליך להורות לו שאין הברכה קיימת על האדם אם לא על מי שהוא ראוי לה. ורוה"ק נצנצה בפיו {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מת"כ]] ו[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]}}: | ||
'''למאן דחזי ליה למתברכא הוא מתברך.''' | '''למאן דחזי ליה למתברכא הוא מתברך.''' כצ"ל: | ||
'''זו בבל כו'.''' | '''זו בבל כו'.''' הכוונה שיצחק היה בלבבו שיעקב לבדו ינחל העוה"ב ועשו ינחל לבדו העוה"ז. ומה שעתיד העוה"ז להתחלק לד' מלכויות היינו בבל ומדי יון ואדום יהיה לעשו לבדו שישתעבדו תחתיו ישראל ד' פעמים. וז"ש לו שא נא כליך זו בבל כו' כי על ידי עשותך מצוה זו תבורך בשליטה המעותדת לבבל. ועל ידי תליך תבורך בשליטת מדי. וע"י עשותך המצוה בקשת תבורך בשליטה המעותדת ליון כד"א כי דרכתי לי יהודה קשת וגו' על בניך יון וגו'. ועל ידי צאת השדה תזכה למלכות שלך {{ממ|אלשי"ך}}: | ||
'''ר' אליעזר בשם כו'.''' | '''ר' אליעזר בשם כו'.''' פי' ועשה לי מטעמים כאשר אני נהנה עתה מחוש הטעם ולא מחוש הראות. ולכן צריך להוסיף בהנאת חוש הטעם וכדקאמר וכן יצחק כו' אמר לו מתחלה כו'. ואהא מייתי מה שאמר ר"א ג' דברים נאמרו בו בעץ כו'. ולכן מי שנפקד ממנו חוש הראות לא תשבע נפשו כל כך מהמאכל וצריך להוסיף בטעם. והביא ראיה ממ"ש ברבות הטובה וגו' דילפינן מיניה דסומין אינם שבעים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה.''' | '''להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה.''' עיין לעיל פ' י"ט: | ||
'''וכן שלמה אמר ברבות הטובה כו'.''' | '''וכן שלמה אמר ברבות הטובה כו'.''' והכי פירושו דקרא כי מה הנאה לעשיר אחר שברבות טובתו לא יאכלנו לבדו רק רבו אוכליה. אם בנים או עבדים הנלוים אליו. אם לא ראות עיניו שיראה ממון רב בידו ועל ידי זה תשבע עינו. ועוד שאין דואג למחר. וא"כ ילפינן מיניה תרתי שהסומין אינן שבעים לפי שאין נפשם שבעה מהראייה. וגם כן שמי שאין לו פת בסלו אינו שבע שאינו רואה בידו הצריך לו למחר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''להביא מן הגזלות.''' | '''להביא מן הגזלות.''' דלהביא משמע מן הבא בידו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־13:24, 19 בינואר 2021
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שחוז. דרש שא לשון השחזה כד"א אין משחיזין את הסכין אבל משיאין אותו על גבי חברתה. בפ"ב דביצה:
שלא תאכילני כו'. שלא יהא הסכין פגום. ויהיה החץ בדוק מצדדיו בלי פגימה. וכמו שאמרו בחולין (דף למ"ד ע"ב) דבדק גירא ושחט עופא בהדא דפרח. וכבר תירצו בגמרא דידיע מילתא מתוך הנוצה שהיא חתוכה שלא שחט בחלדה:
סב מאני זיינך. קח כלי זיין שלך. ודרש שא נא כמו נשא את ראש:
גזלות. גזלן לא יהיב דמי. חמסן יהיב דמי:
הרי הברכות תלויות. רמז לו במלת תליך להורות לו שאין הברכה קיימת על האדם אם לא על מי שהוא ראוי לה. ורוה"ק נצנצה בפיו (מת"כ ונזה"ק):
למאן דחזי ליה למתברכא הוא מתברך. כצ"ל:
זו בבל כו'. הכוונה שיצחק היה בלבבו שיעקב לבדו ינחל העוה"ב ועשו ינחל לבדו העוה"ז. ומה שעתיד העוה"ז להתחלק לד' מלכויות היינו בבל ומדי יון ואדום יהיה לעשו לבדו שישתעבדו תחתיו ישראל ד' פעמים. וז"ש לו שא נא כליך זו בבל כו' כי על ידי עשותך מצוה זו תבורך בשליטה המעותדת לבבל. ועל ידי תליך תבורך בשליטת מדי. וע"י עשותך המצוה בקשת תבורך בשליטה המעותדת ליון כד"א כי דרכתי לי יהודה קשת וגו' על בניך יון וגו'. ועל ידי צאת השדה תזכה למלכות שלך (אלשי"ך):
ר' אליעזר בשם כו'. פי' ועשה לי מטעמים כאשר אני נהנה עתה מחוש הטעם ולא מחוש הראות. ולכן צריך להוסיף בהנאת חוש הטעם וכדקאמר וכן יצחק כו' אמר לו מתחלה כו'. ואהא מייתי מה שאמר ר"א ג' דברים נאמרו בו בעץ כו'. ולכן מי שנפקד ממנו חוש הראות לא תשבע נפשו כל כך מהמאכל וצריך להוסיף בטעם. והביא ראיה ממ"ש ברבות הטובה וגו' דילפינן מיניה דסומין אינם שבעים (יפה תואר):
להשכיל מכאן שהוא מוסיף חכמה. עיין לעיל פ' י"ט:
וכן שלמה אמר ברבות הטובה כו'. והכי פירושו דקרא כי מה הנאה לעשיר אחר שברבות טובתו לא יאכלנו לבדו רק רבו אוכליה. אם בנים או עבדים הנלוים אליו. אם לא ראות עיניו שיראה ממון רב בידו ועל ידי זה תשבע עינו. ועוד שאין דואג למחר. וא"כ ילפינן מיניה תרתי שהסומין אינן שבעים לפי שאין נפשם שבעה מהראייה. וגם כן שמי שאין לו פת בסלו אינו שבע שאינו רואה בידו הצריך לו למחר (יפה תואר):
להביא מן הגזלות. דלהביא משמע מן הבא בידו (יפה תואר):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |