עץ יוסף על בראשית רבה/נו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''הואיל וחמור אינו רואה כו'.''' | '''הואיל וחמור אינו רואה כו'.''' דאל"כ למה הקישם לחמור ה"ל למימר שמרו פה החמור. ואגב אורחיה קאמר נמי שעבדים דומים לבהמה דלא תפסי בהו קידושין מדקאמר עם החמור ולא קאמר והחמור: | ||
'''ואמתך ובהמתך.''' | '''ואמתך ובהמתך.''' הקיש אמה לבהמה. דאל"כ לימא גרך מקמי בהמתך ויסמוך אדם לאדם: | ||
'''עתיד המקום כו'.''' | '''עתיד המקום כו'.''' רמז שצפה ברוה"ק שעתיד המקום הזה להיות רחוק מבעליו דהיינו ישראל. שיהיו בגלות וטעם נבואה זו להראות לו שישובו בנים לגבולם בזכות העקידה. ולכן אמר שבו לכם עם החמור כדמפרש ואזיל: | ||
'''ולעולם.''' | '''ולעולם.''' כלומר וכי תימא לעולם: | ||
'''ת"ל זאת מנוחתי כו'.''' | '''ת"ל זאת מנוחתי כו'.''' נראה דגרס ת"ל שבו לכם פה כמד"א זאת מנוחתי עדי עד פה אשב לכשיבא אותו שכתוב כו' פי' שהראיה דשבו לכם פה רמז לישיבת ארץ ישראל מדכתיב התם פה אשב. ופי' לכשיבא אותו שכתוב בו עני ורוכב על החמור שהוא משיח תשבו פה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''מה יהיה בסופו של כה.''' | '''מה יהיה בסופו של כה.''' יהיה זרעך. שאחר שנתיעד כן והזרע הזה הוא יצחק דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ועתה מצוה לשוחטו היה בספק אם דרך נסיון נאמר לו. או שחזר בו לאיזו סיבה ולזה אמר עתה יתברר לי מה ענינו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}. אבל יותר נראה דה"פ הא דאמר אברהם עד כה ולא אמר עד פה או עד הנה. נצנצה רה"ק בפיו לרמוז על הבטחת כה יהיה זרעך. כאילו אמר נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה שבודאי לא יבוטל הבטחה זו. וניבא ולא ידע מה ניבא: | ||
'''ונשובה אליכם פיו בשרו שהוא חוזר.''' | '''ונשובה אליכם פיו בשרו שהוא חוזר.''' כצ"ל וכן הוא בתנחומא. ופירושו שרוח נבואה נוססה בו ונתנבא שישובו שניהם וניבא ולא ידע מה ניבא שהוא נתכוון לומר ואשובה. ויצא מפיו ונשובה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''הכל בזכות השתחויה.''' | '''הכל בזכות השתחויה.''' שלכן אמר ונשתחוה אז ונשובה. והענין שהשתחויה מורה על גדולת ההכנעה לפניו יתב' מפני יראת רוממותו עד שישתחוה ויפול לפניו מלא קומתו ארצה כאילו הוא אין ונתבטלו כל כחות גופו בעת ההיא עד שיפול באין כח מרוב הציור הזה. ולכן אין מעלה יותר מזה: | ||
'''אברהם לא חזר.''' | '''אברהם לא חזר.''' עם יצחק: | ||
'''לא נגאלו כו'.''' | '''לא נגאלו כו'.''' כמו שבארנו. שאז באו לתכלית הכרת חסדי ה' וגדולתו יתברך לכן נגאלו. וכן התורה וקיבוץ הגליות ותחה"מ: | ||
'''ונכרעה כו'.''' | '''ונכרעה כו'.''' דבתחה"מ איירי כמו שדרשו חז"ל כי לך תכרע כל ברך זה יום המיתה. ואח"כ כתיב נברכה לפני ה' שעומדים בחיים {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}} ור"ל נשתחוה לפי שנכרעה במיתה ושוב נברכה ונקומה לפני ה' עושנו לתחיה בזכות השתחויה זו: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־13:21, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הואיל וחמור אינו רואה כו'. דאל"כ למה הקישם לחמור ה"ל למימר שמרו פה החמור. ואגב אורחיה קאמר נמי שעבדים דומים לבהמה דלא תפסי בהו קידושין מדקאמר עם החמור ולא קאמר והחמור:
ואמתך ובהמתך. הקיש אמה לבהמה. דאל"כ לימא גרך מקמי בהמתך ויסמוך אדם לאדם:
עתיד המקום כו'. רמז שצפה ברוה"ק שעתיד המקום הזה להיות רחוק מבעליו דהיינו ישראל. שיהיו בגלות וטעם נבואה זו להראות לו שישובו בנים לגבולם בזכות העקידה. ולכן אמר שבו לכם עם החמור כדמפרש ואזיל:
ולעולם. כלומר וכי תימא לעולם:
ת"ל זאת מנוחתי כו'. נראה דגרס ת"ל שבו לכם פה כמד"א זאת מנוחתי עדי עד פה אשב לכשיבא אותו שכתוב כו' פי' שהראיה דשבו לכם פה רמז לישיבת ארץ ישראל מדכתיב התם פה אשב. ופי' לכשיבא אותו שכתוב בו עני ורוכב על החמור שהוא משיח תשבו פה (יפה תואר):
מה יהיה בסופו של כה. יהיה זרעך. שאחר שנתיעד כן והזרע הזה הוא יצחק דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ועתה מצוה לשוחטו היה בספק אם דרך נסיון נאמר לו. או שחזר בו לאיזו סיבה ולזה אמר עתה יתברר לי מה ענינו (יפה תואר). אבל יותר נראה דה"פ הא דאמר אברהם עד כה ולא אמר עד פה או עד הנה. נצנצה רה"ק בפיו לרמוז על הבטחת כה יהיה זרעך. כאילו אמר נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה שבודאי לא יבוטל הבטחה זו. וניבא ולא ידע מה ניבא:
ונשובה אליכם פיו בשרו שהוא חוזר. כצ"ל וכן הוא בתנחומא. ופירושו שרוח נבואה נוססה בו ונתנבא שישובו שניהם וניבא ולא ידע מה ניבא שהוא נתכוון לומר ואשובה. ויצא מפיו ונשובה (יפה תואר):
הכל בזכות השתחויה. שלכן אמר ונשתחוה אז ונשובה. והענין שהשתחויה מורה על גדולת ההכנעה לפניו יתב' מפני יראת רוממותו עד שישתחוה ויפול לפניו מלא קומתו ארצה כאילו הוא אין ונתבטלו כל כחות גופו בעת ההיא עד שיפול באין כח מרוב הציור הזה. ולכן אין מעלה יותר מזה:
אברהם לא חזר. עם יצחק:
לא נגאלו כו'. כמו שבארנו. שאז באו לתכלית הכרת חסדי ה' וגדולתו יתברך לכן נגאלו. וכן התורה וקיבוץ הגליות ותחה"מ:
ונכרעה כו'. דבתחה"מ איירי כמו שדרשו חז"ל כי לך תכרע כל ברך זה יום המיתה. ואח"כ כתיב נברכה לפני ה' שעומדים בחיים (מתנות כהונה) ור"ל נשתחוה לפי שנכרעה במיתה ושוב נברכה ונקומה לפני ה' עושנו לתחיה בזכות השתחויה זו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |