עץ יוסף על בראשית רבה/נ/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''תמהון אחר תמהון.''' | '''תמהון אחר תמהון.''' דריש ויתמהמה מלשון תמהון שהיה לו בלב תמהון אחר תמהון איך יצא נקי לגמרי מנכסיו. כי אמר הרי כמה אבוד יש לי בכסף ובזהב באבנים טובות ומרגליות. ורש"י גרס אמר במה אברר בכסף וזהב או באבנים טובות ומרגליות. כלו' שע"ז היה עומד ותמה ולא ידע מתוך הנחיצה כדת מה לעשות {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''זה לוט.''' | '''זה לוט.''' במה שבא תחלה להתעכב עבור ממונו שאם היה עושה כך היה מתקיים בו עושר שמור לבעליו לרעתו שלסיבת העיכוב עבור ממון לא היה יכול להמלט על נפשו מתוך ההפכה בהיות הזמן קצר. ולפיכך לא הניחוהו המלאכים אפילו רגע אחת: | ||
'''זה קרח.''' | '''זה קרח.''' כלו' שהוא כענין קרח וכדאמר לקמן בבמדב"ר שמצא אוצרות יוסף ומתוך עושרו נתגאה לחלוק על משה. ונאבד הוא וממונו אתו: | ||
'''זה נבות.''' | '''זה נבות.''' כלו' שהוא כענין נבות שהיה מתגרה במלך עבור כרמו. והיה עושר זה שמור לרעתו שמתוך כך נאבד מן העולם: | ||
'''זה המן.''' | '''זה המן.''' כלו' שהוא כענין המן שלקח אוצרות מלכי יהודה. ומתוך עושרו גדלו המלך כדאי' באסת"ר ולזה בא להתגרות בישראל וליתן למלך עשרת אלפים ככר כסף כדי להאבידם. ומתוך כך נטרד מן העולם והיה עושרו שמור לו לרעתו: | ||
'''זה שבט ראובן וגד.''' | '''זה שבט ראובן וגד.''' פי' שהוא כענין שבט ראובן וגד שע"י רוב מקניהם מאסו בארץ הקדושה ובחרו בעבר הירדן. ולכן גלו תחלה וכדלקמן סוף במדב"ר: | ||
'''זה איוב.''' | '''זה איוב.''' שבא לרמוז ג"כ על ענין איוב דהוי עשיר והעני וחזר והעשיר והיה העושר שמור לו לרעתו וכמ"ד בפ"ק דב"ב שנתן לו ה' שכרו בעוה"ז וטרדו מעוה"ב לפי שחירף וגידף {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''מי היה המציל זה רפאל.''' | '''מי היה המציל זה רפאל.''' כצ"ל {{ממ|הרא"ם}} והיינו משום דשלשה מלאכים באו אצל אברהם מיכאל לבשר את שרה. וגבריאל להפך את סדום. ורפאל להציל את לוט: | ||
'''ויוציאוהו וינחוהו כו' כהוציאם.''' | '''ויוציאוהו וינחוהו כו' כהוציאם.''' לשון רבים. משמע ששנים הצילוהו: | ||
'''קרון דבתריה.''' | '''קרון דבתריה.''' קראו המקרא הכתוב אחריו ויאמר המלט ולא כתיב ויאמרו המלט מכלל שלא היה מציל אלא אחד. ומה ששניהם הוציאוהו היינו מפני שגם גבריאל לא היה רשאי להפוך את סדום אלא לאחר שיצא לוט ובני ביתו מן המקום. ולפיכך גם הוא מסייע בדבר להוציאם. ומ"מ ההוצאה מן העיר עדיין לא היתה רק הכנה להצלה ועיקר ההצלה היתה במה שנתרחק מסדום לגמרי. ולא היה לו כח להתרחק לשעה קלה אלא בסיוע המלאך כדאי' לעיל סי' ט"ו שהמלאך היה מקדר לפניהם את הדרך כדי למהר ביאתו לצוער ודבר זה עשה רפאל לבד לפי שהוא היה מוכן להצלתו: | ||
'''בזכות אברהם.''' | '''בזכות אברהם.''' שרמז ליה שימלט אצל אברהם היושב בהר שזכותו הוא כהר גבוה ומייתי נמי ראיה שנקראו האבות הרים ממ"ש מדלג על ההרים בזכות האבות שנמשלו להרים וכן שמעו הרים אלו האבות כמבואר בפ"ק דר"ה: | ||
'''צרפית אמרה.''' | '''צרפית אמרה.''' לאליהו הנביא: | ||
'''איני יכול לעמוד בגחלתו.''' | '''איני יכול לעמוד בגחלתו.''' לפי שאהיה נחשב כרשע בעיניו {{ממ|שעכשיו אברהם נתעלה טפי בצדקות ושנמול}} הנה העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער במעשים אמלטה נא שמה ותחי נפשי כי בערכם אני צדיק: | ||
'''ר"ב בשם ר"ל כו'.''' | '''ר"ב בשם ר"ל כו'.''' ר"ל שרבי לוי מפרש קרא בענין אחר. משום דתנינן כשם שהנוה הרעה בודק כך נוה היפה בודק. ובהיות סדום בעמק שהיא כנוה הרעה לגבי ההר דבסים אוירא. לכן אמר ואנכי לא אוכל להמלט ההרה מטעם פן תדבקני הרעה משינוי וסת ומתי: | ||
'''מן הן.''' | '''מן הן.''' מהיכן כלומר מניין: | ||
'''הנוה הרעה בודקת.''' | '''הנוה הרעה בודקת.''' כשיצא אדם מנוה יפה לנוה רעה בודק את הגוף ובא לידי חולי כך כשיצא אדם מנוה רעה אל נוה יפה ג"כ בודק את הגוף: | ||
'''לפום וכו'.''' | '''לפום וכו'.''' לפיכך הוא אומר לא אוכל להמלט ההרה ש"מ סדום בעמק הי': | ||
'''ואינון אמרי כו'.''' | '''ואינון אמרי כו'.''' והם אמרו לו צא לך אל ההר ששם האויר טוב ויפה מן העמק והוא אמר הכי לא אוכל בתמיה: | ||
'''א"ר חלפתא קסרייא.''' | '''א"ר חלפתא קסרייא.''' ממקום קסרייא: | ||
'''ע"י שכיבד את המלאך כו'.''' | '''ע"י שכיבד את המלאך כו'.''' ודאי עיקר הצלתו הית' בזכות אברהם שהרי עוד קודם כבוד האכסנאי כבר שלח ה' מלאך להציל את לוט וכדלעיל סי' ב'. אלא דבהא לחוד לא הי' נמלט אלא בהר וכמ"ש ההרה המלט. אבל עבור כבוד האכסנאי נשא פניו ג"כ להציל עבורו גם את צוער הקרובה לסדום להצילו לגמרי מידי סכנה. וממילא לפי שכבר הית' עיקר הצלה בזכות אברהם הועיל לו ג"כ כבוד האכסנאי לעשות לו הצלה גמורה. והיינו דקאמר לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך דמשמע דתרווייהו בעינן {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''מפניך.''' | '''מפניך.''' כלומר מפני מעשיך הטובים: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:20, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תמהון אחר תמהון. דריש ויתמהמה מלשון תמהון שהיה לו בלב תמהון אחר תמהון איך יצא נקי לגמרי מנכסיו. כי אמר הרי כמה אבוד יש לי בכסף ובזהב באבנים טובות ומרגליות. ורש"י גרס אמר במה אברר בכסף וזהב או באבנים טובות ומרגליות. כלו' שע"ז היה עומד ותמה ולא ידע מתוך הנחיצה כדת מה לעשות (נזר הקודש):
זה לוט. במה שבא תחלה להתעכב עבור ממונו שאם היה עושה כך היה מתקיים בו עושר שמור לבעליו לרעתו שלסיבת העיכוב עבור ממון לא היה יכול להמלט על נפשו מתוך ההפכה בהיות הזמן קצר. ולפיכך לא הניחוהו המלאכים אפילו רגע אחת:
זה קרח. כלו' שהוא כענין קרח וכדאמר לקמן בבמדב"ר שמצא אוצרות יוסף ומתוך עושרו נתגאה לחלוק על משה. ונאבד הוא וממונו אתו:
זה נבות. כלו' שהוא כענין נבות שהיה מתגרה במלך עבור כרמו. והיה עושר זה שמור לרעתו שמתוך כך נאבד מן העולם:
זה המן. כלו' שהוא כענין המן שלקח אוצרות מלכי יהודה. ומתוך עושרו גדלו המלך כדאי' באסת"ר ולזה בא להתגרות בישראל וליתן למלך עשרת אלפים ככר כסף כדי להאבידם. ומתוך כך נטרד מן העולם והיה עושרו שמור לו לרעתו:
זה שבט ראובן וגד. פי' שהוא כענין שבט ראובן וגד שע"י רוב מקניהם מאסו בארץ הקדושה ובחרו בעבר הירדן. ולכן גלו תחלה וכדלקמן סוף במדב"ר:
זה איוב. שבא לרמוז ג"כ על ענין איוב דהוי עשיר והעני וחזר והעשיר והיה העושר שמור לו לרעתו וכמ"ד בפ"ק דב"ב שנתן לו ה' שכרו בעוה"ז וטרדו מעוה"ב לפי שחירף וגידף (נזר הקודש):
מי היה המציל זה רפאל. כצ"ל (הרא"ם) והיינו משום דשלשה מלאכים באו אצל אברהם מיכאל לבשר את שרה. וגבריאל להפך את סדום. ורפאל להציל את לוט:
ויוציאוהו וינחוהו כו' כהוציאם. לשון רבים. משמע ששנים הצילוהו:
קרון דבתריה. קראו המקרא הכתוב אחריו ויאמר המלט ולא כתיב ויאמרו המלט מכלל שלא היה מציל אלא אחד. ומה ששניהם הוציאוהו היינו מפני שגם גבריאל לא היה רשאי להפוך את סדום אלא לאחר שיצא לוט ובני ביתו מן המקום. ולפיכך גם הוא מסייע בדבר להוציאם. ומ"מ ההוצאה מן העיר עדיין לא היתה רק הכנה להצלה ועיקר ההצלה היתה במה שנתרחק מסדום לגמרי. ולא היה לו כח להתרחק לשעה קלה אלא בסיוע המלאך כדאי' לעיל סי' ט"ו שהמלאך היה מקדר לפניהם את הדרך כדי למהר ביאתו לצוער ודבר זה עשה רפאל לבד לפי שהוא היה מוכן להצלתו:
בזכות אברהם. שרמז ליה שימלט אצל אברהם היושב בהר שזכותו הוא כהר גבוה ומייתי נמי ראיה שנקראו האבות הרים ממ"ש מדלג על ההרים בזכות האבות שנמשלו להרים וכן שמעו הרים אלו האבות כמבואר בפ"ק דר"ה:
צרפית אמרה. לאליהו הנביא:
איני יכול לעמוד בגחלתו. לפי שאהיה נחשב כרשע בעיניו (שעכשיו אברהם נתעלה טפי בצדקות ושנמול) הנה העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער במעשים אמלטה נא שמה ותחי נפשי כי בערכם אני צדיק:
ר"ב בשם ר"ל כו'. ר"ל שרבי לוי מפרש קרא בענין אחר. משום דתנינן כשם שהנוה הרעה בודק כך נוה היפה בודק. ובהיות סדום בעמק שהיא כנוה הרעה לגבי ההר דבסים אוירא. לכן אמר ואנכי לא אוכל להמלט ההרה מטעם פן תדבקני הרעה משינוי וסת ומתי:
מן הן. מהיכן כלומר מניין:
הנוה הרעה בודקת. כשיצא אדם מנוה יפה לנוה רעה בודק את הגוף ובא לידי חולי כך כשיצא אדם מנוה רעה אל נוה יפה ג"כ בודק את הגוף:
לפום וכו'. לפיכך הוא אומר לא אוכל להמלט ההרה ש"מ סדום בעמק הי':
ואינון אמרי כו'. והם אמרו לו צא לך אל ההר ששם האויר טוב ויפה מן העמק והוא אמר הכי לא אוכל בתמיה:
א"ר חלפתא קסרייא. ממקום קסרייא:
ע"י שכיבד את המלאך כו'. ודאי עיקר הצלתו הית' בזכות אברהם שהרי עוד קודם כבוד האכסנאי כבר שלח ה' מלאך להציל את לוט וכדלעיל סי' ב'. אלא דבהא לחוד לא הי' נמלט אלא בהר וכמ"ש ההרה המלט. אבל עבור כבוד האכסנאי נשא פניו ג"כ להציל עבורו גם את צוער הקרובה לסדום להצילו לגמרי מידי סכנה. וממילא לפי שכבר הית' עיקר הצלה בזכות אברהם הועיל לו ג"כ כבוד האכסנאי לעשות לו הצלה גמורה. והיינו דקאמר לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך דמשמע דתרווייהו בעינן (נזר הקודש):
מפניך. כלומר מפני מעשיך הטובים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |