עץ יוסף על בראשית רבה/יח/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''יוציא דברי ר"מ''' | '''יוציא דברי ר"מ''' ס"ל לר"מ דמקודם היה אסור באחותו בין מן האב בין מן האם. והילכך השתא נמי אע"פ שהוא כקטן שנולד דמי. מ"מ יוציא. שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה: | ||
'''וחכמים אומרים כו'''' | '''וחכמים אומרים כו'''' שהם סברי דמקודם אינו אסור אלא באחותו מן האם. הילכך מן האב יקיים דהכא ליכא למיחש שמא יאמרו כו': | ||
'''והא כתיב''' | '''והא כתיב''' וגם אמנה אחותי בת אבי היא וגו' אך לא בת אמי ותהי לי לאשה. הרי שעיקר האיסור אם היתה בת אמו. אך בת אביו אין איסור: | ||
'''בשיטתן השיבן''' | '''בשיטתן השיבן''' פי' שבאמת לא היתה לא בת אביו ולא בת אמו. כי אם בת אחיו בת הרן כמ"ש לקמן סוף פ' ל"ח בהדיא. אך כאן אמר להם לפי מה שאמרו הם ולמה אמרת אחותי וסברו אחותו באמת. וא"כ אמר שקר לגמרי. ע"ז השיבן שלא היה שקר גמור שמצד האב יש לו קרבות עמה שהרן היה אחיו מצד האב ולא מצד האם. שמ"ש אחותי פירושו קרובתי: | ||
'''אתיב להון ר"מ כו'''' | '''אתיב להון ר"מ כו'''' דמשמע ליה אחותו מאביו ואחותו מאמו. והשיבו לו דאביו ואמו היינו הסמוך לאביו כו' ר"ל אחות אביו ואחות אמו: | ||
'''אתיב ר' אבהו כו'''' | '''אתיב ר' אבהו כו'''' דאי אחות האב ואחות האם אסר רחמנא היכי נסיב עמרם ליוכבד דודתו שהיתה אחות קהת אביו. ומפרש דבריו בנו ר"ש ואמר וכי אפילו כב"נ לא היו ישראל נוהגים קודם מ"ת. ומשני' ר' לוי אליבא דרבנן דאביו ואמו הסמוך לו מאביו כו' כלומר אחות האב מן האם. וכן אחות האם מן האם דהנך סמוכות לו. ויוכבד אחות קהת מצד אב הואי לא מצד האם {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}} ור"מ דרש את אביו ואת אמו אחותו ממש אבל אחות אב ואם לא נאסר עליהם {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}: | ||
'''על הנשואות חייבין.''' | '''על הנשואות חייבין.''' כדכתיב הנך מת וגו' והיא בעולת בעל. על הבעולות חייבין ולא על הארוסות: | ||
'''משום בעולת בעל''' | '''משום בעולת בעל''' שאינו תלוי רק בבעל הראשון: | ||
'''וכי נתכוון זה כו'''' | '''וכי נתכוון זה כו'''' הא בעילת זנות הוה: | ||
'''קונה שלא כדת.''' | '''קונה שלא כדת.''' דהכא בביאה תליא רחמנא דכתיב והיא בעולת בעל משמע דבעולה אסורה אף בלא כוונת קנין: | ||
'''שאין לה גירושין''' | '''שאין לה גירושין''' פי' כדיננו שמגרשה בגט. אלא שתשב עם בעלה או כשישלחנה מביתו ויפרדו זה מזה הוו להו גירושין. וז"ש או שאין להם גירושין או ששניהם מגרשים זה את זה דהיינו שכל אחד נפרד מהשני וביד איזה משניהם הדבר מסור להתפרד כיון דלא בעו גט. ומה שאמר אחר כך ר' יוחנן אשתו מגרשתו כו' ה"ה דהוא נמי מגרשה ומוציאה מביתו אם ירצה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''דופרין''' | '''דופרין''' פירש"י כתובה כפולה. דושנים פורין כתובה: | ||
'''תני ר' חייא ב"נ שגירש כו'.''' | '''תני ר' חייא ב"נ שגירש כו'.''' שאינן בדין גירושין כישראל אלא כדאמרן. וע"כ לא שייך בהו קרא דלא יוכל בעלה הראשון {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''כביכול לא יחול שמו כו'''' | '''כביכול לא יחול שמו כו'''' ובירושלמי גרס ללמדך שלא ייחד הקב"ה שמו בגירושין אלא בישראל בלבד: | ||
'''נתפחמו''' | '''נתפחמו''' נעשו שחורות לשון פחמין: | ||
'''והיו מקיפות את המזבח.''' | '''והיו מקיפות את המזבח.''' והיו הנשים מקיפות את המזבח: | ||
'''שניה לשטים''' | '''שניה לשטים''' כי שם נכשלו בבנות מואב: | ||
'''את מזבח ה' בכי ואנקה.''' | '''את מזבח ה' בכי ואנקה.''' מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. אמר הקב"ה מאן קביל מהם מבכי ואנקה כצ"ל. ופי' דקמפרש מאי דכתיב בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה. שאמר הקב"ה מי יקבל מהם מנחתם אחר שעשקו את נשותיהם וגרמו להם בכי ואנקה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''משגזלת וחמסת כו'''' | '''משגזלת וחמסת כו'''' סיפא דקרא קדריש וכסה חמס על לבושו שגזלו מנשותיהם בגדיהם וכלי חמדתם ונטלו יפים שהוליכום כל הדרך מבבל לא"י בחמה ונתפחמו פניהם: | ||
'''לא בעשה ולא בל"ת.''' | '''לא בעשה ולא בל"ת.''' אין איסוריהן חלוקין בדין עשה ול"ת כמו בישראל אלא כל איסוריהן במיתה: | ||
'''והיאך עבידא''' | '''והיאך עבידא''' פי' איך אתה דורש כך. ולשון הירושלמי מ"ט. ומשני דכתיב והיו לבשר אחד למקום ששניהם עושים בשר אחד שהם מולידים בפרט לשלא כדרכה: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:11, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יוציא דברי ר"מ ס"ל לר"מ דמקודם היה אסור באחותו בין מן האב בין מן האם. והילכך השתא נמי אע"פ שהוא כקטן שנולד דמי. מ"מ יוציא. שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה:
וחכמים אומרים כו' שהם סברי דמקודם אינו אסור אלא באחותו מן האם. הילכך מן האב יקיים דהכא ליכא למיחש שמא יאמרו כו':
והא כתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא וגו' אך לא בת אמי ותהי לי לאשה. הרי שעיקר האיסור אם היתה בת אמו. אך בת אביו אין איסור:
בשיטתן השיבן פי' שבאמת לא היתה לא בת אביו ולא בת אמו. כי אם בת אחיו בת הרן כמ"ש לקמן סוף פ' ל"ח בהדיא. אך כאן אמר להם לפי מה שאמרו הם ולמה אמרת אחותי וסברו אחותו באמת. וא"כ אמר שקר לגמרי. ע"ז השיבן שלא היה שקר גמור שמצד האב יש לו קרבות עמה שהרן היה אחיו מצד האב ולא מצד האם. שמ"ש אחותי פירושו קרובתי:
אתיב להון ר"מ כו' דמשמע ליה אחותו מאביו ואחותו מאמו. והשיבו לו דאביו ואמו היינו הסמוך לאביו כו' ר"ל אחות אביו ואחות אמו:
אתיב ר' אבהו כו' דאי אחות האב ואחות האם אסר רחמנא היכי נסיב עמרם ליוכבד דודתו שהיתה אחות קהת אביו. ומפרש דבריו בנו ר"ש ואמר וכי אפילו כב"נ לא היו ישראל נוהגים קודם מ"ת. ומשני' ר' לוי אליבא דרבנן דאביו ואמו הסמוך לו מאביו כו' כלומר אחות האב מן האם. וכן אחות האם מן האם דהנך סמוכות לו. ויוכבד אחות קהת מצד אב הואי לא מצד האם (יפה תואר) ור"מ דרש את אביו ואת אמו אחותו ממש אבל אחות אב ואם לא נאסר עליהם (מתנות כהונה):
על הנשואות חייבין. כדכתיב הנך מת וגו' והיא בעולת בעל. על הבעולות חייבין ולא על הארוסות:
משום בעולת בעל שאינו תלוי רק בבעל הראשון:
וכי נתכוון זה כו' הא בעילת זנות הוה:
קונה שלא כדת. דהכא בביאה תליא רחמנא דכתיב והיא בעולת בעל משמע דבעולה אסורה אף בלא כוונת קנין:
שאין לה גירושין פי' כדיננו שמגרשה בגט. אלא שתשב עם בעלה או כשישלחנה מביתו ויפרדו זה מזה הוו להו גירושין. וז"ש או שאין להם גירושין או ששניהם מגרשים זה את זה דהיינו שכל אחד נפרד מהשני וביד איזה משניהם הדבר מסור להתפרד כיון דלא בעו גט. ומה שאמר אחר כך ר' יוחנן אשתו מגרשתו כו' ה"ה דהוא נמי מגרשה ומוציאה מביתו אם ירצה (יפה תואר):
דופרין פירש"י כתובה כפולה. דושנים פורין כתובה:
תני ר' חייא ב"נ שגירש כו'. שאינן בדין גירושין כישראל אלא כדאמרן. וע"כ לא שייך בהו קרא דלא יוכל בעלה הראשון (יפה תואר):
כביכול לא יחול שמו כו' ובירושלמי גרס ללמדך שלא ייחד הקב"ה שמו בגירושין אלא בישראל בלבד:
נתפחמו נעשו שחורות לשון פחמין:
והיו מקיפות את המזבח. והיו הנשים מקיפות את המזבח:
שניה לשטים כי שם נכשלו בבנות מואב:
את מזבח ה' בכי ואנקה. מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. אמר הקב"ה מאן קביל מהם מבכי ואנקה כצ"ל. ופי' דקמפרש מאי דכתיב בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה. שאמר הקב"ה מי יקבל מהם מנחתם אחר שעשקו את נשותיהם וגרמו להם בכי ואנקה (יפה תואר):
משגזלת וחמסת כו' סיפא דקרא קדריש וכסה חמס על לבושו שגזלו מנשותיהם בגדיהם וכלי חמדתם ונטלו יפים שהוליכום כל הדרך מבבל לא"י בחמה ונתפחמו פניהם:
לא בעשה ולא בל"ת. אין איסוריהן חלוקין בדין עשה ול"ת כמו בישראל אלא כל איסוריהן במיתה:
והיאך עבידא פי' איך אתה דורש כך. ולשון הירושלמי מ"ט. ומשני דכתיב והיו לבשר אחד למקום ששניהם עושים בשר אחד שהם מולידים בפרט לשלא כדרכה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |