מתנות כהונה על ויקרא רבה/כו/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(←‏top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''תרנגול שיקרא.''' לידע כמה שעות הוא בלילה:
'''תרנגול שיקרא.''' לידע כמה שעות הוא בלילה:


'''חפשי.''' דרש ויתחפש כאלו נקוד השי"ן בימין:
'''חפשי.''' דרש ויתחפש כאלו נקוד השי"ן בימין:


'''למלכות.''' כמו מן המלכות:
'''למלכות.''' כמו מן המלכות:


'''פניקא.''' נראה דגרסינן נפיקא פי' בגדי בזיון עיין ערך נפק. או גרסינן פגינא ופי' בגדי הדיוט. וכן מצאתי בשוחר טוב דגרס פגניקה:
'''פניקא.''' נראה דגרסינן נפיקא פי' בגדי בזיון עיין ערך נפק. או גרסינן פגינא ופי' בגדי הדיוט. וכן מצאתי בשוחר טוב דגרס פגניקה:


'''וכי לילה היה.''' כיון ששינה בגדיו שלא יכירוהו למה הוצרך לילך בלילה:
'''וכי לילה היה.''' כיון ששינה בגדיו שלא יכירוהו למה הוצרך לילך בלילה:


'''מי ה'.''' פי' מאומות העולם:
'''מי ה'.''' פי' מאומות העולם:


'''מי כמוכה.''' אלו ישראל ודרש את מי ממי:
'''מי כמוכה.''' אלו ישראל ודרש את מי ממי:


'''עבדת כו'.''' פי' עשתה מה שעשתה ואמרה מה שאמרה והעלתהו כיון שראתה היתה מתייראת:
'''עבדת כו'.''' פי' עשתה מה שעשתה ואמרה מה שאמרה והעלתהו כיון שראתה היתה מתייראת:


'''פניו למטה.''' ורגליו למעלה:
'''פניו למטה.''' ורגליו למעלה:


'''פניו למעלה.''' ורגליו למטה כדאיתא בפ' ד' מיתות:
'''פניו למעלה.''' ורגליו למטה כדאיתא בפ' ד' מיתות:


'''כיון דשמע אלהים.''' כיון ששמע שאול שאמרה האשה אלהים ראיתי עולים וגו':
'''כיון דשמע אלהים.''' כיון ששמע שאול שאמרה האשה אלהים ראיתי עולים וגו':


'''דחל.''' ירא:
'''דחל.''' ירא:


'''צדיקים כו'.''' וזה אלהים על דרך שאמר הכתוב עד האלהים יבוא וגו':
'''צדיקים כו'.''' וזה אלהים על דרך שאמר הכתוב עד האלהים יבוא וגו':


'''ולא היה מכיר.''' בתמיה:
'''ולא היה מכיר.''' בתמיה:


'''פשיט קרייה.''' היה לומד המקרא בפשטים ובס"פ כי תשא משמע פירושו חזר תלמודו:
'''פשיט קרייה.''' היה לומד המקרא בפשטים ובס"פ כי תשא משמע פירושו חזר תלמודו:


'''וכד הוה מטי כו'.''' כשהיה מגיע לזה הפסוק:
'''וכד הוה מטי כו'.''' כשהיה מגיע לזה הפסוק:


'''בשם ר' יעבץ אמר יוצר הרים וכו'.''' וזהו המגיד לאדם מה שיחו וענינו ואין כל דבר נעלם ממנו כן פי' הרד"ק:
'''בשם ר' יעבץ אמר יוצר הרים וכו'.''' וזהו המגיד לאדם מה שיחו וענינו ואין כל דבר נעלם ממנו כן פי' הרד"ק:


'''תהו וחשך כו'.''' פי' דברי רוח וחשך וה"ק קרא יוצר (צייר) הרוח והחושך שהם דברי הבאי מגיד לאדם עושה שחר ועיפה:
'''תהו וחשך כו'.''' פי' דברי רוח וחשך וה"ק קרא יוצר (צייר) הרוח והחושך שהם דברי הבאי מגיד לאדם עושה שחר ועיפה:


'''וחבריה.''' חבירו של פסוק שלמעלה כשהגיע בו היה בוכה וכן כלם ועיין בירושלמי פ' אין דורשין וסוף מדרש קהלת ובמדרש איכה (ג' י') ובפ"ק דחגיגה:
'''וחבריה.''' חבירו של פסוק שלמעלה כשהגיע בו היה בוכה וכן כלם ועיין בירושלמי פ' אין דורשין וסוף מדרש קהלת ובמדרש איכה (ג' י') ובפ"ק דחגיגה:


'''ולמה תשאלני.''' סיפיה דקרא ויהי ערך ופירושו שנאך כד"א חלמא לשנאך ופשריה לערך:
'''ולמה תשאלני.''' סיפיה דקרא ויהי ערך ופירושו שנאך כד"א חלמא לשנאך ופשריה לערך:


'''הידא לי כו'.''' מוכנת היא אצל שונאך זה דוד או פירושו זאת היא בעיני אל שונאך זה דוד שהגיע שעתו למלוך וכדלקמן:
'''הידא לי כו'.''' מוכנת היא אצל שונאך זה דוד או פירושו זאת היא בעיני אל שונאך זה דוד שהגיע שעתו למלוך וכדלקמן:


'''ולית הלון.''' פי' הלא אין אלו הדברים שאמרת מקודם שאמרת לי כשהיית אצלי בעוה"ז כו':
'''ולית הלון.''' פי' הלא אין אלו הדברים שאמרת מקודם שאמרת לי כשהיית אצלי בעוה"ז כו':


'''וכדון כו'.''' ועתה אמרת לי הידא כו' וזהו דוד ובמדרש שמואל גרס בהדיא אמרת לרעך לדוד:
'''וכדון כו'.''' ועתה אמרת לי הידא כו' וזהו דוד ובמדרש שמואל גרס בהדיא אמרת לרעך לדוד:


'''כד הוינא.''' כשהייתי אצלך הייתי בעולם השקר והיית שומע ממני דבר שקר מפני שהייתי מתירא ממך שלא תמיתני:
'''כד הוינא.''' כשהייתי אצלך הייתי בעולם השקר והיית שומע ממני דבר שקר מפני שהייתי מתירא ממך שלא תמיתני:


'''וכדון כו'.''' ועתה אנכי בעולם האמת לא תשמע ממני אלא דברי אמת שאינני מתירא ממך:
'''וכדון כו'.''' ועתה אנכי בעולם האמת לא תשמע ממני אלא דברי אמת שאינני מתירא ממך:


'''ואין מיערק.''' ואם אברח אנצל או לא וא"ל אם תברח תנצל כו' ובמד"ש גרס ולית למיערק פי' וכי אין תקנה לברוח:
'''ואין מיערק.''' ואם אברח אנצל או לא וא"ל אם תברח תנצל כו' ובמד"ש גרס ולית למיערק פי' וכי אין תקנה לברוח:


'''נחית כו'.''' אתה יורד למלחמה ותנצח:
'''נחית כו'.''' אתה יורד למלחמה ותנצח:


'''מתמנין רברבין.''' ופירוש יהיו ממונים שרים וחשובים ואמר כן כדי שלא ירך לבבם ולב העם:
'''מתמנין רברבין.''' ופירוש יהיו ממונים שרים וחשובים ואמר כן כדי שלא ירך לבבם ולב העם:


'''וכתיב ואיש או אשה כו'.''' לכך סמכן הקדוש ברוך הוא שעתיד שאול ליהרג על עון אוב ועל הריגת הכהנים והכי איתא בתנחומא:
'''וכתיב ואיש או אשה כו'.''' לכך סמכן הקדוש ברוך הוא שעתיד שאול ליהרג על עון אוב ועל הריגת הכהנים והכי איתא בתנחומא:


{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־11:41, 19 בינואר 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מתנות כהונה על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תרנגול שיקרא. לידע כמה שעות הוא בלילה:

חפשי. דרש ויתחפש כאלו נקוד השי"ן בימין:

למלכות. כמו מן המלכות:

פניקא. נראה דגרסינן נפיקא פי' בגדי בזיון עיין ערך נפק. או גרסינן פגינא ופי' בגדי הדיוט. וכן מצאתי בשוחר טוב דגרס פגניקה:

וכי לילה היה. כיון ששינה בגדיו שלא יכירוהו למה הוצרך לילך בלילה:

מי ה'. פי' מאומות העולם:

מי כמוכה. אלו ישראל ודרש את מי ממי:

עבדת כו'. פי' עשתה מה שעשתה ואמרה מה שאמרה והעלתהו כיון שראתה היתה מתייראת:

פניו למטה. ורגליו למעלה:

פניו למעלה. ורגליו למטה כדאיתא בפ' ד' מיתות:

כיון דשמע אלהים. כיון ששמע שאול שאמרה האשה אלהים ראיתי עולים וגו':

דחל. ירא:

צדיקים כו'. וזה אלהים על דרך שאמר הכתוב עד האלהים יבוא וגו':

ולא היה מכיר. בתמיה:

פשיט קרייה. היה לומד המקרא בפשטים ובס"פ כי תשא משמע פירושו חזר תלמודו:

וכד הוה מטי כו'. כשהיה מגיע לזה הפסוק:

בשם ר' יעבץ אמר יוצר הרים וכו'. וזהו המגיד לאדם מה שיחו וענינו ואין כל דבר נעלם ממנו כן פי' הרד"ק:

תהו וחשך כו'. פי' דברי רוח וחשך וה"ק קרא יוצר (צייר) הרוח והחושך שהם דברי הבאי מגיד לאדם עושה שחר ועיפה:

וחבריה. חבירו של פסוק שלמעלה כשהגיע בו היה בוכה וכן כלם ועיין בירושלמי פ' אין דורשין וסוף מדרש קהלת ובמדרש איכה (ג' י') ובפ"ק דחגיגה:

ולמה תשאלני. סיפיה דקרא ויהי ערך ופירושו שנאך כד"א חלמא לשנאך ופשריה לערך:

הידא לי כו'. מוכנת היא אצל שונאך זה דוד או פירושו זאת היא בעיני אל שונאך זה דוד שהגיע שעתו למלוך וכדלקמן:

ולית הלון. פי' הלא אין אלו הדברים שאמרת מקודם שאמרת לי כשהיית אצלי בעוה"ז כו':

וכדון כו'. ועתה אמרת לי הידא כו' וזהו דוד ובמדרש שמואל גרס בהדיא אמרת לרעך לדוד:

כד הוינא. כשהייתי אצלך הייתי בעולם השקר והיית שומע ממני דבר שקר מפני שהייתי מתירא ממך שלא תמיתני:

וכדון כו'. ועתה אנכי בעולם האמת לא תשמע ממני אלא דברי אמת שאינני מתירא ממך:

ואין מיערק. ואם אברח אנצל או לא וא"ל אם תברח תנצל כו' ובמד"ש גרס ולית למיערק פי' וכי אין תקנה לברוח:

נחית כו'. אתה יורד למלחמה ותנצח:

מתמנין רברבין. ופירוש יהיו ממונים שרים וחשובים ואמר כן כדי שלא ירך לבבם ולב העם:

וכתיב ואיש או אשה כו'. לכך סמכן הקדוש ברוך הוא שעתיד שאול ליהרג על עון אוב ועל הריגת הכהנים והכי איתא בתנחומא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף