מתנות כהונה על בראשית רבה/מד/כג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''רפאים תחתיהם.''' | '''רפאים תחתיהם.''' פירש"י בסדר זה והוא ארץ עוג שנאמר ההוא יקרא ארץ רפאים והחוי הוא בכלל הכנעני כי בן כנען היה וזה מבואר בפירוש אבן עזרא בפרשה זו ופירש מהר"ר אליהו מזרחי שרפאים האמור כאן הוא החוי ומיושב ג"כ פירש"י שפירש שהוא ארץ עוג ועיין שם: | ||
'''ולמה נתן להם שבעה.''' | '''ולמה נתן להם שבעה.''' כלומר למה לא נתן רק אלו שבעה ושלשה הנשארים לא נתן והכי מוכח גירסת הילקוט וטרם הוא כלה לדבר הביא מחלוקת בשמות ואחר כך מפיק הטעם שאלו ג' נשארו לימות המשיח: | ||
הכי גרסינן ולמה נתן להם שבעה ואיזה הם כו' אכן מהר"ר אליהו מזרחי גורס הרי שבעה ואיזה הם השלשה שלא נתן להם: | הכי גרסינן ולמה נתן להם שבעה ואיזה הם כו' אכן מהר"ר אליהו מזרחי גורס הרי שבעה ואיזה הם השלשה שלא נתן להם: | ||
'''ערביה שלמייה כו'.''' | '''ערביה שלמייה כו'.''' כולם שמות ארצות הם וקצתם פירשם הערוך ע"ש: | ||
ה"ג ואל תתגר בם מלחמה וכן בעמון קנזי הוא משעיר קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות כו': | ה"ג ואל תתגר בם מלחמה וכן בעמון קנזי הוא משעיר קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות כו': | ||
'''מאמרו של הקב"ה.''' | '''מאמרו של הקב"ה.''' שהבטיח במעשה עממין: | ||
'''חזירתא כו'.''' | '''חזירתא כו'.''' משל הוא בפי הבריות החזירה הטמאה היא רועה על פני השדה בי' חזירים בניה והכבשה רועה יחידה ואפי' בן א' אין עמה וכן כל האומות האלה אמר הקב"ה לאברהם שיתנם לו וכבר היו בעולם ואברהם הטהור והקדוש כתיב ביה ושרי אשת וגו': | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:08, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה 
מד כג
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רפאים תחתיהם. פירש"י בסדר זה והוא ארץ עוג שנאמר ההוא יקרא ארץ רפאים והחוי הוא בכלל הכנעני כי בן כנען היה וזה מבואר בפירוש אבן עזרא בפרשה זו ופירש מהר"ר אליהו מזרחי שרפאים האמור כאן הוא החוי ומיושב ג"כ פירש"י שפירש שהוא ארץ עוג ועיין שם:
ולמה נתן להם שבעה. כלומר למה לא נתן רק אלו שבעה ושלשה הנשארים לא נתן והכי מוכח גירסת הילקוט וטרם הוא כלה לדבר הביא מחלוקת בשמות ואחר כך מפיק הטעם שאלו ג' נשארו לימות המשיח:
הכי גרסינן ולמה נתן להם שבעה ואיזה הם כו' אכן מהר"ר אליהו מזרחי גורס הרי שבעה ואיזה הם השלשה שלא נתן להם:
ערביה שלמייה כו'. כולם שמות ארצות הם וקצתם פירשם הערוך ע"ש:
ה"ג ואל תתגר בם מלחמה וכן בעמון קנזי הוא משעיר קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב אבל לימות כו':
מאמרו של הקב"ה. שהבטיח במעשה עממין:
חזירתא כו'. משל הוא בפי הבריות החזירה הטמאה היא רועה על פני השדה בי' חזירים בניה והכבשה רועה יחידה ואפי' בן א' אין עמה וכן כל האומות האלה אמר הקב"ה לאברהם שיתנם לו וכבר היו בעולם ואברהם הטהור והקדוש כתיב ביה ושרי אשת וגו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |