ראשי תיבות בבלי/פסחים/סה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
ועולה גופה מנלן אמר קרא [[תנ"ך/ויקרא/ד#ז|אל יסוד מזבח
{{רת הוראות}}
העולה]] אלמא עולה טעונה יסוד: יצתה כת
ו{{רת|עולה}} ג{{רת|ופה}} מ{{רת|נלן}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/ויקרא/ד#ז|א{{רת|ל}} י{{רת|סוד}} מ{{רת|זבח}} ה{{רת|עולה}}]] א{{רת|למא}} ע{{רת|ולה}} ט{{רת|עונה}} י{{רת|סוד}}: י{{רת|צתה}} כ{{רת|ת}} ר{{רת|אשונה}} ו{{רת|כו'}}: ת{{רת|נא}} ה{{רת|יא}} נ{{רת|קראת}} כ{{רת|ת}} ע{{רת|צלנית}} ו{{רת|הא}} ל{{רת|א}} ס{{רת|גי}} ד{{רת|לאו}} ה{{רת|כי}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|וי}} ל{{רת|הו}} ל{{רת|מיעבד}} א{{רת|פ}} א{{רת|יבעי}} ל{{רת|הו}} ל{{רת|זרוזי}} נ{{רת|פשייהו}} כ{{רת|דתני'}} ר{{רת|בי}} א{{רת|ומר}} א{{רת|י}} א{{רת|פשר}} ל{{רת|עולם}} ב{{רת|לא}} ב{{רת|סם}} ו{{רת|בלא}} ב{{רת|ורסי}} א{{רת|שרי}} מ{{רת|י}} ש{{רת|אומנתו}} ב{{רת|סם}} א{{רת|וי}} ל{{רת|ו}} מ{{רת|י}} ש{{רת|אומנתו}} ב{{רת|ורסי}} ו{{רת|אי}} א{{רת|פשר}} ל{{רת|עולם}} ב{{רת|לא}} ז{{רת|כרים}} ו{{רת|בלא}} נ{{רת|קבות}} א{{רת|שרי}} מ{{רת|י}} ש{{רת|בניו}} ז{{רת|כרים}} א{{רת|וי}} ל{{רת|ו}} מ{{רת|י}} ש{{רת|בניו}} נ{{רת|קבות}}: כ{{רת|מעשהו}} ב{{רת|חול}} ו{{רת|כו'}}: ש{{רת|לא}} ב{{רת|רצון}} מ{{רת|אן}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|רצון}} ר{{רת|בי}} א{{רת|ליעזר}} ד{{רת|אי}} ר{{רת|בנן}} ה{{רת|א}} א{{רת|מרי}} ש{{רת|בות}} ה{{רת|וא}} ו{{רת|אין}} ש{{רת|בות}} ב{{רת|מקדש}} מ{{רת|אי}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תניא}} א{{רת|חד}} ה{{רת|חולב}} ו{{רת|המחבץ}} ו{{רת|המגבן}} כ{{רת|גרוגרות}} ה{{רת|מכבד}} ו{{רת|המרבץ}} ו{{רת|הרודה}} ח{{רת|לות}} ד{{רת|בש}} ב{{רת|שוגג}} ב{{רת|שבת}} ח{{רת|ייב}} ח{{רת|טאת}} ה{{רת|זיד}} ב{{רת|יום}} ט{{רת|וב}} ל{{רת|וקה}} א{{רת|ת}} ה{{רת|ארבעים}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|בי}} א{{רת|ליעזר}} ו{{רת|חכמים}} א{{רת|ומרים}} א{{רת|חד}} ז{{רת|ה}} ו{{רת|אחד}} ז{{רת|ה}} א{{רת|ינו}} א{{רת|לא}} מ{{רת|שום}} ש{{רת|בות}} ר{{רת|ב}} א{{רת|שי}} א{{רת|מר}} א{{רת|פילו}} ת{{רת|ימא}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|רצון}} ח{{רת|כמים}} ו{{רת|רבי}} נ{{רת|תן}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תניא}} ר{{רת|בי}} נ{{רת|תן}} א{{רת|ומר}} ש{{רת|בות}} צ{{רת|ריכה}} ה{{רת|תירו}} ש{{רת|בות}} ש{{רת|אינה}} צ{{רת|ריכה}} ל{{רת|א}} ה{{רת|תירו}}: ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|וס}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|מלא}} ו{{רת|כו'}}: ת{{רת|ניא}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|וס}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|מלא}} מ{{רת|דם}} ה{{רת|תערובות}} ש{{רת|אם}} י{{רת|שפך}} ד{{רת|מו}} ש{{רת|ל}} א{{רת|חד}} מ{{רת|הן}} נ{{רת|מצא}} ז{{רת|ה}} מ{{רת|כשירו}} א{{רת|מרו}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} ו{{רת|הלא}} ל{{רת|א}} נ{{רת|תקבל}} ב{{רת|כלי}} מ{{רת|נא}} י{{רת|דעי}} א{{רת|לא}} ה{{רת|כי}} ק{{רת|אמרי}} ל{{רת|יה}} ש{{רת|מא}} ל{{רת|א}} נ{{רת|תקבל}} ב{{רת|כלי}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הן}} א{{רת|ף}} א{{רת|ני}} ל{{רת|א}} א{{רת|מרתי}} א{{רת|לא}} ב{{רת|נתקבל}} ב{{רת|כלי}} מ{{רת|נא}} י{{רת|דע}} כ{{רת|הנים}} ז{{רת|ריזין}} ה{{רת|ן}} א{{רת|י}} ז{{רת|ריזין}} א{{רת|מאי}} מ{{רת|שתפיך}} א{{רת|גב}} ז{{רת|ריזותייהו}} ד{{רת|עבדי}} מ{{רת|שתפיך}} ו{{רת|הלא}} ד{{רת|ם}} ה{{רת|תמצית}} מ{{רת|עורב}} ב{{רת|ו}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} ל{{רת|טעמיה}} ד{{רת|אמר}} ד{{רת|ם}} ה{{רת|תמצית}} ד{{רת|ם}} מ{{רת|עליא}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|תניא}} ד{{רת|ם}} ה{{רת|תמצית}} ב{{רת|אזהרה}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|היכרת}} ו{{רת|האמר}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} מ{{רת|ודה}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} ל{{רת|ענין}} כ{{רת|פרה}} ש{{רת|אינו}} מ{{רת|כפר}} ש{{רת|נא'}} [[תנ"ך/ויקרא/יז#יא|כ{{רת|י}} ה{{רת|דם}} ה{{רת|וא}} ב{{רת|נפש}} י{{רת|כפר}}]] {{שומר דף בבלי|דם}}
ראשונה וכו': תנא היא נקראת כת עצלנית
והא לא סגי דלאו הכי מאי הוי להו למיעבד
אפאיבעי להו לזרוזי נפשייהו כדתני' רבי
אומר אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי
אשרי מי שאומנתו בסם אוי לו מי שאומנתו
בורסי ואי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא
נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו
נקבות: כמעשהו בחול וכו': שלא ברצון
מאן אמר רב חסדא שלא ברצון רבי אליעזר
דאי רבנן הא אמרי שבות הוא ואין שבות
במקדש מאי היא דתניא אחד החולב
והמחבץ והמגבן כגרוגרות המכבד והמרבץ
והרודה חלות דבש בשוגג בשבת חייב
חטאת הזיד ביום טוב לוקה את הארבעים
דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחד זה
ואחד זה אינו אלא משום שבות רב אשי
אמר אפילו תימא שלא ברצון חכמים ורבי
נתן היא דתניא רבי נתן אומר שבות צריכה
התירו שבות שאינה צריכה לא התירו: רבי
יהודה אומר כוס היה ממלא וכו': תניא רבי  
יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות
שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה
מכשירו אמרו לו לרבי יהודה והלא לא  
נתקבל בכלי מנא ידעי אלא הכי קאמרי ליה
שמא לא נתקבל בכלי אמר להן אף אני לא
אמרתי אלא בנתקבל בכלי מנא ידע כהנים
זריזין הן אי זריזין אמאי משתפיך אגב
זריזותייהו דעבדי משתפיך והלא דם התמצית
מעורב בו רבי יהודה לטעמיה דאמר דם
התמצית דם מעליא הוא דתניא דם
התמצית באזהרה רבי יהודה אומר בהיכרת
והאמר ר' אלעזר מודה ר' יהודה לענין כפרה
שאינו מכפר שנא' [[תנ"ך/ויקרא/יז#יא|כי הדם הוא בנפש יכפר]]  
{{שומר דף בבלי|דם}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: פסחים]]

גרסה אחרונה מ־00:54, 3 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png סה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

ועולה גופה מנלן אמר קרא אל יסוד מזבח העולה אלמא עולה טעונה יסוד: יצתה כת ראשונה וכו': תנא היא נקראת כת עצלנית והא לא סגי דלאו הכי מאי הוי להו למיעבד אפ"ה איבעי להו לזרוזי נפשייהו כדתני' רבי אומר אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי אשרי מי שאומנתו בסם אוי לו מי שאומנתו בורסי ואי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות: כמעשהו בחול וכו': שלא ברצון מאן אמר רב חסדא שלא ברצון רבי אליעזר דאי רבנן הא אמרי שבות הוא ואין שבות במקדש מאי היא דתניא אחד החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרות המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש בשוגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב לוקה את הארבעים דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות רב אשי אמר אפילו תימא שלא ברצון חכמים ורבי נתן היא דתניא רבי נתן אומר שבות צריכה התירו שבות שאינה צריכה לא התירו: רבי יהודה אומר כוס היה ממלא וכו': תניא רבי יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה מכשירו אמרו לו לרבי יהודה והלא לא נתקבל בכלי מנא ידעי אלא הכי קאמרי ליה שמא לא נתקבל בכלי אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי מנא ידע כהנים זריזין הן אי זריזין אמאי משתפיך אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך והלא דם התמצית מעורב בו רבי יהודה לטעמיה דאמר דם התמצית דם מעליא הוא דתניא דם התמצית באזהרה רבי יהודה אומר בהיכרת והאמר ר' אלעזר מודה ר' יהודה לענין כפרה שאינו מכפר שנא' כי הדם הוא בנפש יכפר
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף