שיחה:בבלי/שבת/קב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(מדף אוצר בית המדרש דף היומי) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== אחוי ליה בידיה == | === הבונה כמה יבנה === | ||
ובהמשך המשנה הבונה כל שהוא. נראה כמו כפל ושילוש לשון. הבונה כמה יבנה ואח"כ שוב פעם הבונה, למה לא הבונה כל שהוא וזהו? [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC) | |||
=== אחוי ליה בידיה === | |||
עיין {{ממק|אילת השחר}} שהקשה מדוע הראה לו ולא אמר לו, עי"ש מה שביאר. ולכאורה אפשר ליישב שרבי יוחנן היה באותו שעה במבואות המטונפות באופן שהשואל היה במקום שאין בו חשש טינוף ורבי יוחנן היה במקום שיש בו חשש טינוף ורבי יוחנן לשיטתו {{ממ|[[בבלי/ברכות/כד/ב|כד:]]}} שהמהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא קריאת שמע וכמבואר בגמרא שם שמדמה זה להרהור. | עיין {{ממק|אילת השחר}} שהקשה מדוע הראה לו ולא אמר לו, עי"ש מה שביאר. ולכאורה אפשר ליישב שרבי יוחנן היה באותו שעה במבואות המטונפות באופן שהשואל היה במקום שאין בו חשש טינוף ורבי יוחנן היה במקום שיש בו חשש טינוף ורבי יוחנן לשיטתו {{ממ|[[בבלי/ברכות/כד/ב|כד:]]}} שהמהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא קריאת שמע וכמבואר בגמרא שם שמדמה זה להרהור. | ||
| שורה 6: | שורה 10: | ||
ובעיקר הדבר צ"ב מדוע באמת לא הקשתה הגמרא כן אף כאן ותיישב כדרך שיישבה שם. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 23:04, 20 ביוני 2020 (UTC) | ובעיקר הדבר צ"ב מדוע באמת לא הקשתה הגמרא כן אף כאן ותיישב כדרך שיישבה שם. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 23:04, 20 ביוני 2020 (UTC) | ||
:אחר המחשבה נראה ליישב בקל הטעם שלא חפץ בעל אילת השחר לומר כן, שהרי שם המעשה היה שרב חנן בר רבא וחייא בר רב שנו זה עם זה אלא שהיה הדבר בפני רב ולכן אף שהיה רב באמצע ק"ש רימז להם בידו לומר קבוטל ולא קפוטל. אכן בגמרא דידן מבואר "בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן" הרי שפנה אליו בשאלה זו, וזה לא מסתבר שבשעה שהיה רבו קורא קריאת שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים יבוא תלמידו וישאל ממנו שאלה זו, ולכן הוצרך לפרש באופן אחר שהיה זה קודם ברכת התורה, עי"ש. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 23:11, 20 ביוני 2020 (UTC) | :אחר המחשבה נראה ליישב בקל הטעם שלא חפץ בעל אילת השחר לומר כן, שהרי שם המעשה היה שרב חנן בר רבא וחייא בר רב שנו זה עם זה אלא שהיה הדבר בפני רב ולכן אף שהיה רב באמצע ק"ש רימז להם בידו לומר קבוטל ולא קפוטל. אכן בגמרא דידן מבואר "בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן" הרי שפנה אליו בשאלה זו, וזה לא מסתבר שבשעה שהיה רבו קורא קריאת שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים יבוא תלמידו וישאל ממנו שאלה זו, ולכן הוצרך לפרש באופן אחר שהיה זה קודם ברכת התורה, עי"ש. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 23:11, 20 ביוני 2020 (UTC) | ||
=== והאנן תנן המסתת והמכה בפטיש === | |||
מבואר שהגמרא רצתה לפרש שמסתת אינו מכה בפטיש מכך שכתובים שניהם, ולכאורה קשה הרי מדובר בשני אופנים שונים כמבואר ברש"י לעיל וכן בתוספות שם. וצ"ל שהקושיא של הגמרא לא היתה שבהכרח מסתת אינו מכה בפטיש בציור, אלא שבהכרח אינו תולדת מכה בפטיש כי אם כן היה ראוי שיהיה כתוב אחרי ה"אב מלאכה", אך זה עונה רק לדעת תוס' שאיירי במכה בפטיש שהיה במשכן שהוא אב מלאכה, אך לדעת רש"י צ"ע. ומכל מקום קשה מה שמיישבת הגמרא "אימא המסתת והמכה בפטיש" הרי מבואר להדיא שהכל ענין אחד ומהו שפירשו רש"י ותוס' דאיירי בשני ציורים. ורש"י דרכו לפרש כהו"א (אלא שכאן אף כהו"א לא אתי שפיר) אך שהתוס' יקשו עליו ויפרשו בענין אחר בעוד אין לכך שום תפיסה במסקנת הגמרא, זה צ"ב. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC) | |||
גרסה אחרונה מ־16:32, 23 ביולי 2020
הבונה כמה יבנה[עריכה]
ובהמשך המשנה הבונה כל שהוא. נראה כמו כפל ושילוש לשון. הבונה כמה יבנה ואח"כ שוב פעם הבונה, למה לא הבונה כל שהוא וזהו? ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)
אחוי ליה בידיה[עריכה]
עיין אילת השחר שהקשה מדוע הראה לו ולא אמר לו, עי"ש מה שביאר. ולכאורה אפשר ליישב שרבי יוחנן היה באותו שעה במבואות המטונפות באופן שהשואל היה במקום שאין בו חשש טינוף ורבי יוחנן היה במקום שיש בו חשש טינוף ורבי יוחנן לשיטתו (כד:) שהמהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא קריאת שמע וכמבואר בגמרא שם שמדמה זה להרהור.
וע"ע הערות הגרי"ש אלישיב שהביא דברי הגמרא ביומא (יט:) מתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב א"ר זכריה בן קפוטל ומחוי ליה רב בידיה קבוטל, ונימא ליה מימר, ק"ש הוה קרי. וביאר הגרי"ש שאף כאן י"ל שהיה רבי יוחנן באמצע קריאת שמע. ובאמת צ"ב מדוע לא פירש כן בעל אילת השחר.
ובעיקר הדבר צ"ב מדוע באמת לא הקשתה הגמרא כן אף כאן ותיישב כדרך שיישבה שם. מי אדיר (שיחה) 23:04, 20 ביוני 2020 (UTC)
- אחר המחשבה נראה ליישב בקל הטעם שלא חפץ בעל אילת השחר לומר כן, שהרי שם המעשה היה שרב חנן בר רבא וחייא בר רב שנו זה עם זה אלא שהיה הדבר בפני רב ולכן אף שהיה רב באמצע ק"ש רימז להם בידו לומר קבוטל ולא קפוטל. אכן בגמרא דידן מבואר "בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן" הרי שפנה אליו בשאלה זו, וזה לא מסתבר שבשעה שהיה רבו קורא קריאת שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים יבוא תלמידו וישאל ממנו שאלה זו, ולכן הוצרך לפרש באופן אחר שהיה זה קודם ברכת התורה, עי"ש. מי אדיר (שיחה) 23:11, 20 ביוני 2020 (UTC)
והאנן תנן המסתת והמכה בפטיש[עריכה]
מבואר שהגמרא רצתה לפרש שמסתת אינו מכה בפטיש מכך שכתובים שניהם, ולכאורה קשה הרי מדובר בשני אופנים שונים כמבואר ברש"י לעיל וכן בתוספות שם. וצ"ל שהקושיא של הגמרא לא היתה שבהכרח מסתת אינו מכה בפטיש בציור, אלא שבהכרח אינו תולדת מכה בפטיש כי אם כן היה ראוי שיהיה כתוב אחרי ה"אב מלאכה", אך זה עונה רק לדעת תוס' שאיירי במכה בפטיש שהיה במשכן שהוא אב מלאכה, אך לדעת רש"י צ"ע. ומכל מקום קשה מה שמיישבת הגמרא "אימא המסתת והמכה בפטיש" הרי מבואר להדיא שהכל ענין אחד ומהו שפירשו רש"י ותוס' דאיירי בשני ציורים. ורש"י דרכו לפרש כהו"א (אלא שכאן אף כהו"א לא אתי שפיר) אך שהתוס' יקשו עליו ויפרשו בענין אחר בעוד אין לכך שום תפיסה במסקנת הגמרא, זה צ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)