שו"ת מהר"ח אור זרוע/רטו: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט שפורסם בספריא תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''התופר ''' שתי תפירות אמר ר' יוחנן {{ממ|שבת ע"ד ב'}} והוא שקשרם וכתב רבינו אבא מארי זצוק"ל וכן כתב בס' המצות שמדקדק רבינו אליעזר ממיין, למה אין תופר שתי תפירות חייב גם משום קושר שהרי אינו מתחייב אא"כ קושרן, ופוסק מכאן שאינו נקרא קשר של קיימא אא"כ עשה קשר על גבי קשר, ואיני מבין למה לא נעמיד כגון שצריך להתיר קיום הקשר והתפירה שמשום קשר לא יתחייב ומשום תפירה יתחייב אלא שמע מינה דגם משום תפירה לא יתחייב כה"ג. ובקשר גופא איני יודע איזה קשר פטור אבל אסור כי לפירש"י {{ממ|שבת קי"ב א'}} שפירש פטור אבל אסור בדרבנן ופירש תלמיד חכם הרצועה שכורך סביב רגלו אינו כורכה בחוזק ואינה מהודקת יפה ושומט לפעמים נעלו בלא התרת קשר משמע דוקא כה"ג שיכול להיות שזמן ארוך וכמה ימים לא יבא לידי התרה שהרי שומטו ונועלו בלא התרת קשר דוקא כה"ג פטור אבל אסור אבל היכא שבברור יצטרך להתירו אחר יום או יומים מותר לכתחלה, אכן מדלא אשכח תלמודא {{ממ|שם}} היתרא לכתחילה אלא כדבני מחוזא פירוש שקושרין הרצועות סביב מנעליהם ורגליהם בדוחק וצריך להתירן ערבית ש"מ שאין מותר לכתחלה אלא היכא שצריך להתירו ביום שקושרו, וגם לפי' ר"י {{ממ|בהגמ"י פ"י משבת וב"י א"ח סי' שי"ז}} שפירש בדרבנן שתלמידי חכמים כורכים אותן בדוחק וקושרים ואין חולצים מנעליהם אלא בלילות של שבת לפי שלומדים כל הלילות של חול ושוכבים מעט בלבושיהם הלכך פטור אבל אסור וא"כ אעפ"י שבברור צריך להתירו משבוע לשבוע אסור ואיני יודע אם רוצה לומר דוקא משבוע לשבוע או אפילו אם צריך להתירו אחר יום או יומים יאסר ואם הוא כן שאינו מותר לקשור לכתחלה אלא שצריך להתירו בו ביום אז איני מבין ראית ר"ת {{ממ|מנחות ל"ה ב' תד"ה משעת הנחה}} שהביא שאין צריך לקשור קשר תפילין בכל יום מפרק המוציא תפילין דמסיק התם דחדשות לא יכניס היינו שיש בהם רצועת ואינם מקושרות ופי' הקונטריס דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיע הוא אלא משום קשר דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא עכ"ל. ודקדק ר"ת אם צריך לקשור קשר של תפילין בכל יום לאו של קיימא הוא ועתה אם הוא כך שכל קשר שאין צריך להתירו ערבית ליום קשירתו פטור אבל אסור א"כ קשר של תפילין שאין צריך להתירו עד למחר שיגיע זמן הנחתו יאסר מדרבנן ויחשיך עליהם שהרי לא התירו להוליכן פחות פחות מד' אמות אלא בסכנת גוים ובסכנת ליסטין מכסן ולא התירו לעשות איסורא דרבנן וא"כ גם לא יתירו לקשור קשר האסור מדרבנן אלא יחשיך עליהם ואי משום דהתם יש לגזור שמא יוליכם ד' אמות ויבא לידי איסורא דאורייתא גם כאן בתפילין כיון שמצא מהם הרבה יחד שמא לא ימצאו בעליה אלא לזמן ארוך ולא יותר קשרו עד אחר חדש או שנה והוי קשר של קיימא, ובלא כל זה וכי לא יהא יותר טוב שישמרם בחיקו דרך כבוד ויחשיך עליהם ממה שיקשור קשר האסור וכ"ש כאן שיכול לבא לידי איסורא דאורייתא אם יחשב קשר של קיימא היכא שאינו צריך להתירו אלא לזמן מרובה. אכן סבורני שפי' רש"י שאינו קרוי קשר של קיימא אלא שאינו חושש להתירו עולמית, אבל אם צריך להתירו אפילו לזמן מרובה לא הוי קשר של קיימא. ומ"מ שמא יכול כאן לבא לידי איסורא דאורייתא שלא ימצאו בעליהן לעולם ולא יחוש להתיר קשרם לעולם ומ"מ נראה כאשר כתבתי שאפילו אם אין לחוש שיבוא לידי איסורא דאורייתא לא היה להתיר קשר האסור מדרבנן אלא יחשיך עליהן וישמרם בחקו דרך כבוד. | '''התופר ''' שתי תפירות אמר ר' יוחנן {{ממ|שבת ע"ד ב'}} והוא שקשרם וכתב רבינו אבא מארי זצוק"ל וכן כתב בס' המצות שמדקדק רבינו אליעזר ממיין, למה אין תופר שתי תפירות חייב גם משום קושר שהרי אינו מתחייב אא"כ קושרן, ופוסק מכאן שאינו נקרא קשר של קיימא אא"כ עשה קשר על גבי קשר, ואיני מבין למה לא נעמיד כגון שצריך להתיר קיום הקשר והתפירה שמשום קשר לא יתחייב ומשום תפירה יתחייב אלא שמע מינה דגם משום תפירה לא יתחייב כה"ג. ובקשר גופא איני יודע איזה קשר פטור אבל אסור כי לפירש"י {{ממ|שבת קי"ב א'}} שפירש פטור אבל אסור בדרבנן ופירש תלמיד חכם הרצועה שכורך סביב רגלו אינו כורכה בחוזק ואינה מהודקת יפה ושומט לפעמים נעלו בלא התרת קשר משמע דוקא כה"ג שיכול להיות שזמן ארוך וכמה ימים לא יבא לידי התרה שהרי שומטו ונועלו בלא התרת קשר דוקא כה"ג פטור אבל אסור אבל היכא שבברור יצטרך להתירו אחר יום או יומים מותר לכתחלה, אכן מדלא אשכח תלמודא {{ממ|שם}} היתרא לכתחילה אלא כדבני מחוזא פירוש שקושרין הרצועות סביב מנעליהם ורגליהם בדוחק וצריך להתירן ערבית ש"מ שאין מותר לכתחלה אלא היכא שצריך להתירו ביום שקושרו, וגם לפי' ר"י {{ממ|בהגמ"י פ"י משבת וב"י א"ח סי' שי"ז}} שפירש בדרבנן שתלמידי חכמים כורכים אותן בדוחק וקושרים ואין חולצים מנעליהם אלא בלילות של שבת לפי שלומדים כל הלילות של חול ושוכבים מעט בלבושיהם הלכך פטור אבל אסור וא"כ אעפ"י שבברור צריך להתירו משבוע לשבוע אסור ואיני יודע אם רוצה לומר דוקא משבוע לשבוע או אפילו אם צריך להתירו אחר יום או יומים יאסר ואם הוא כן שאינו מותר לקשור לכתחלה אלא שצריך להתירו בו ביום אז איני מבין ראית ר"ת {{ממ|מנחות ל"ה ב' תד"ה משעת הנחה}} שהביא שאין צריך לקשור קשר תפילין בכל יום מפרק המוציא תפילין דמסיק התם דחדשות לא יכניס היינו שיש בהם רצועת ואינם מקושרות ופי' הקונטריס דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיע הוא אלא משום קשר דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא עכ"ל. ודקדק ר"ת אם צריך לקשור קשר של תפילין בכל יום לאו של קיימא הוא ועתה אם הוא כך שכל קשר שאין צריך להתירו ערבית ליום קשירתו פטור אבל אסור א"כ קשר של תפילין שאין צריך להתירו עד למחר שיגיע זמן הנחתו יאסר מדרבנן ויחשיך עליהם שהרי לא התירו להוליכן פחות פחות מד' אמות אלא בסכנת גוים ובסכנת ליסטין מכסן ולא התירו לעשות איסורא דרבנן וא"כ גם לא יתירו לקשור קשר האסור מדרבנן אלא יחשיך עליהם ואי משום דהתם יש לגזור שמא יוליכם ד' אמות ויבא לידי איסורא דאורייתא גם כאן בתפילין כיון שמצא מהם הרבה יחד שמא לא ימצאו בעליה אלא לזמן ארוך ולא יותר קשרו עד אחר חדש או שנה והוי קשר של קיימא, ובלא כל זה וכי לא יהא יותר טוב שישמרם בחיקו דרך כבוד ויחשיך עליהם ממה שיקשור קשר האסור וכ"ש כאן שיכול לבא לידי איסורא דאורייתא אם יחשב קשר של קיימא היכא שאינו צריך להתירו אלא לזמן מרובה. אכן סבורני שפי' רש"י שאינו קרוי קשר של קיימא אלא שאינו חושש להתירו עולמית, אבל אם צריך להתירו אפילו לזמן מרובה לא הוי קשר של קיימא. ומ"מ שמא יכול כאן לבא לידי איסורא דאורייתא שלא ימצאו בעליהן לעולם ולא יחוש להתיר קשרם לעולם ומ"מ נראה כאשר כתבתי שאפילו אם אין לחוש שיבוא לידי איסורא דאורייתא לא היה להתיר קשר האסור מדרבנן אלא יחשיך עליהן וישמרם בחקו דרך כבוד. | ||
גרסה אחרונה מ־19:39, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
התופר שתי תפירות אמר ר' יוחנן (שבת ע"ד ב') והוא שקשרם וכתב רבינו אבא מארי זצוק"ל וכן כתב בס' המצות שמדקדק רבינו אליעזר ממיין, למה אין תופר שתי תפירות חייב גם משום קושר שהרי אינו מתחייב אא"כ קושרן, ופוסק מכאן שאינו נקרא קשר של קיימא אא"כ עשה קשר על גבי קשר, ואיני מבין למה לא נעמיד כגון שצריך להתיר קיום הקשר והתפירה שמשום קשר לא יתחייב ומשום תפירה יתחייב אלא שמע מינה דגם משום תפירה לא יתחייב כה"ג. ובקשר גופא איני יודע איזה קשר פטור אבל אסור כי לפירש"י (שבת קי"ב א') שפירש פטור אבל אסור בדרבנן ופירש תלמיד חכם הרצועה שכורך סביב רגלו אינו כורכה בחוזק ואינה מהודקת יפה ושומט לפעמים נעלו בלא התרת קשר משמע דוקא כה"ג שיכול להיות שזמן ארוך וכמה ימים לא יבא לידי התרה שהרי שומטו ונועלו בלא התרת קשר דוקא כה"ג פטור אבל אסור אבל היכא שבברור יצטרך להתירו אחר יום או יומים מותר לכתחלה, אכן מדלא אשכח תלמודא (שם) היתרא לכתחילה אלא כדבני מחוזא פירוש שקושרין הרצועות סביב מנעליהם ורגליהם בדוחק וצריך להתירן ערבית ש"מ שאין מותר לכתחלה אלא היכא שצריך להתירו ביום שקושרו, וגם לפי' ר"י (בהגמ"י פ"י משבת וב"י א"ח סי' שי"ז) שפירש בדרבנן שתלמידי חכמים כורכים אותן בדוחק וקושרים ואין חולצים מנעליהם אלא בלילות של שבת לפי שלומדים כל הלילות של חול ושוכבים מעט בלבושיהם הלכך פטור אבל אסור וא"כ אעפ"י שבברור צריך להתירו משבוע לשבוע אסור ואיני יודע אם רוצה לומר דוקא משבוע לשבוע או אפילו אם צריך להתירו אחר יום או יומים יאסר ואם הוא כן שאינו מותר לקשור לכתחלה אלא שצריך להתירו בו ביום אז איני מבין ראית ר"ת (מנחות ל"ה ב' תד"ה משעת הנחה) שהביא שאין צריך לקשור קשר תפילין בכל יום מפרק המוציא תפילין דמסיק התם דחדשות לא יכניס היינו שיש בהם רצועת ואינם מקושרות ופי' הקונטריס דטעמא דחדשות לאו משום ספק קמיע הוא אלא משום קשר דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור בשבת קשר של קיימא עכ"ל. ודקדק ר"ת אם צריך לקשור קשר של תפילין בכל יום לאו של קיימא הוא ועתה אם הוא כך שכל קשר שאין צריך להתירו ערבית ליום קשירתו פטור אבל אסור א"כ קשר של תפילין שאין צריך להתירו עד למחר שיגיע זמן הנחתו יאסר מדרבנן ויחשיך עליהם שהרי לא התירו להוליכן פחות פחות מד' אמות אלא בסכנת גוים ובסכנת ליסטין מכסן ולא התירו לעשות איסורא דרבנן וא"כ גם לא יתירו לקשור קשר האסור מדרבנן אלא יחשיך עליהם ואי משום דהתם יש לגזור שמא יוליכם ד' אמות ויבא לידי איסורא דאורייתא גם כאן בתפילין כיון שמצא מהם הרבה יחד שמא לא ימצאו בעליה אלא לזמן ארוך ולא יותר קשרו עד אחר חדש או שנה והוי קשר של קיימא, ובלא כל זה וכי לא יהא יותר טוב שישמרם בחיקו דרך כבוד ויחשיך עליהם ממה שיקשור קשר האסור וכ"ש כאן שיכול לבא לידי איסורא דאורייתא אם יחשב קשר של קיימא היכא שאינו צריך להתירו אלא לזמן מרובה. אכן סבורני שפי' רש"י שאינו קרוי קשר של קיימא אלא שאינו חושש להתירו עולמית, אבל אם צריך להתירו אפילו לזמן מרובה לא הוי קשר של קיימא. ומ"מ שמא יכול כאן לבא לידי איסורא דאורייתא שלא ימצאו בעליהן לעולם ולא יחוש להתיר קשרם לעולם ומ"מ נראה כאשר כתבתי שאפילו אם אין לחוש שיבוא לידי איסורא דאורייתא לא היה להתיר קשר האסור מדרבנן אלא יחשיך עליהן וישמרם בחקו דרך כבוד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |