שו"ת מהר"ח אור זרוע/לב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העלאה אוטומטית מטקסט שפורסם בספריא תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


'''מדאמר ''' בירושלמי פ"ק דביצה שירי פתילה ושירי מדירה ושירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק בי"ט רב ורב חנינא תרווייהו אמרין אסור ור' יוחנן אמר מותר, ופי' בספר התרומה וכן בספר המצות מטעם הכנה דכבוי הפתילה והלפידים הוו הכנה. שיותר טוב להדליק על ידי שכבר דלקו וכבו וגם השמן כתב בספר המצות שמצטלל יותר על ידי שהודלקה כבר, ולפי זה אין תקנה במה שיעשה פתילות אחרות כי גם שירי השמן אסור להדליקן. ושמא ע"י ביטול שיטיף שמן שלא דלק עדיין לתוך הכלי ויבטל בו שמן שהוכן שרי כמו עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור פ"ק דביצה {{ממ|דף ד'}} ומ"מ נראה דשירי פתילה ושמן שכבו בי"ט מותר להדליקו לצורך השבת כשהולכין בערב לבית הכנסת דע"כ אותה הדלקה לצורך יום טוב היא דאי לאו הכי האיך אנו מדליקין אפילו אותם שכבו {{ממ|נ"ל שצ"ל שלא כבו}} והא קיימא לן דאית לן הכנה דרבה ולא שרינן לאפות ולבשל מיום טוב לשבת אלא משום הואיל והכנה משכחת לה כשהוא כבר כל כך סמוך לחשיכה שבוודאי לא יבואו אורחין וא"כ גם כאן אם אין שייך כאן הואיל האיך נדליק מי"ט לשבת והלא אית לן הכנה דרבה אלא ע"כ הדלקה זו לצורך י"ט היא והוא מכין לעצמו אכן אם חל ר"ה ביום ה' וביו' ו' וכבו ביום ראשון אסור להדליקו ביום שני, ובנרות שאנו מדליקין בבית לפני השולחן איני יודע טעם כי מאי שייך כאן הואיל והא אי מקלעי ליה אורחין לאכול בי"ט לא יהנו מאלו הנרות כלום דהן עוד היום גדול ושמא אחר שקבלו שבת עליהם ועוד היום גדול כשבאין לאכול אחר שיצאו מבית הכנסת מ"מ לא פקע קדושת י"ט אלא שניתוסף קדושת שבת והואיל וכן תהא הדלקה זו צורך יו"ט והוא מכין לעצמו. צריך ליתן טעם לפי דברי רבותינו ז"ל שמחשיבין הכיבוי הכנה ואוסרים להדליק בי"ט שירי שמן ופתילה שכבו בשבת וא"כ אפילו אם כבו בי"ט עצמו יאסרו גזירה משום יו"ט שחל להיות אחר השבת, וחילק לי חבר ושכחתי שמו דביצה שנולדה בי"ט שאחר השבת ודאי אסורה ואין שום ביצה שנולדה היום ביום טוב שאחר השבת היתר דכולהו מאתמול גמרי אבל שירי פתילה ושמן שכבו בי"ט שאחר השבת מותרין ואין אסורין אלא אותם שכבו אתמול בשבת ובשביל אלו אין שייך לאסור אותם שכבו היום וכמדומה לי שהר' עובדיה אמר לי כן ויפה כיון.
'''מדאמר ''' בירושלמי פ"ק דביצה שירי פתילה ושירי מדירה ושירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק בי"ט רב ורב חנינא תרווייהו אמרין אסור ור' יוחנן אמר מותר, ופי' בספר התרומה וכן בספר המצות מטעם הכנה דכבוי הפתילה והלפידים הוו הכנה. שיותר טוב להדליק על ידי שכבר דלקו וכבו וגם השמן כתב בספר המצות שמצטלל יותר על ידי שהודלקה כבר, ולפי זה אין תקנה במה שיעשה פתילות אחרות כי גם שירי השמן אסור להדליקן. ושמא ע"י ביטול שיטיף שמן שלא דלק עדיין לתוך הכלי ויבטל בו שמן שהוכן שרי כמו עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור פ"ק דביצה {{ממ|דף ד'}} ומ"מ נראה דשירי פתילה ושמן שכבו בי"ט מותר להדליקו לצורך השבת כשהולכין בערב לבית הכנסת דע"כ אותה הדלקה לצורך יום טוב היא דאי לאו הכי האיך אנו מדליקין אפילו אותם שכבו {{ממ|נ"ל שצ"ל שלא כבו}} והא קיימא לן דאית לן הכנה דרבה ולא שרינן לאפות ולבשל מיום טוב לשבת אלא משום הואיל והכנה משכחת לה כשהוא כבר כל כך סמוך לחשיכה שבוודאי לא יבואו אורחין וא"כ גם כאן אם אין שייך כאן הואיל האיך נדליק מי"ט לשבת והלא אית לן הכנה דרבה אלא ע"כ הדלקה זו לצורך י"ט היא והוא מכין לעצמו אכן אם חל ר"ה ביום ה' וביו' ו' וכבו ביום ראשון אסור להדליקו ביום שני, ובנרות שאנו מדליקין בבית לפני השולחן איני יודע טעם כי מאי שייך כאן הואיל והא אי מקלעי ליה אורחין לאכול בי"ט לא יהנו מאלו הנרות כלום דהן עוד היום גדול ושמא אחר שקבלו שבת עליהם ועוד היום גדול כשבאין לאכול אחר שיצאו מבית הכנסת מ"מ לא פקע קדושת י"ט אלא שניתוסף קדושת שבת והואיל וכן תהא הדלקה זו צורך יו"ט והוא מכין לעצמו. צריך ליתן טעם לפי דברי רבותינו ז"ל שמחשיבין הכיבוי הכנה ואוסרים להדליק בי"ט שירי שמן ופתילה שכבו בשבת וא"כ אפילו אם כבו בי"ט עצמו יאסרו גזירה משום יו"ט שחל להיות אחר השבת, וחילק לי חבר ושכחתי שמו דביצה שנולדה בי"ט שאחר השבת ודאי אסורה ואין שום ביצה שנולדה היום ביום טוב שאחר השבת היתר דכולהו מאתמול גמרי אבל שירי פתילה ושמן שכבו בי"ט שאחר השבת מותרין ואין אסורין אלא אותם שכבו אתמול בשבת ובשביל אלו אין שייך לאסור אותם שכבו היום וכמדומה לי שהר' עובדיה אמר לי כן ויפה כיון.

גרסה אחרונה מ־19:33, 20 ביולי 2020

שו"ת מהר"ח אור זרועTriangleArrow-Left.png לב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מדאמר בירושלמי פ"ק דביצה שירי פתילה ושירי מדירה ושירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק בי"ט רב ורב חנינא תרווייהו אמרין אסור ור' יוחנן אמר מותר, ופי' בספר התרומה וכן בספר המצות מטעם הכנה דכבוי הפתילה והלפידים הוו הכנה. שיותר טוב להדליק על ידי שכבר דלקו וכבו וגם השמן כתב בספר המצות שמצטלל יותר על ידי שהודלקה כבר, ולפי זה אין תקנה במה שיעשה פתילות אחרות כי גם שירי השמן אסור להדליקן. ושמא ע"י ביטול שיטיף שמן שלא דלק עדיין לתוך הכלי ויבטל בו שמן שהוכן שרי כמו עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור פ"ק דביצה (דף ד') ומ"מ נראה דשירי פתילה ושמן שכבו בי"ט מותר להדליקו לצורך השבת כשהולכין בערב לבית הכנסת דע"כ אותה הדלקה לצורך יום טוב היא דאי לאו הכי האיך אנו מדליקין אפילו אותם שכבו (נ"ל שצ"ל שלא כבו) והא קיימא לן דאית לן הכנה דרבה ולא שרינן לאפות ולבשל מיום טוב לשבת אלא משום הואיל והכנה משכחת לה כשהוא כבר כל כך סמוך לחשיכה שבוודאי לא יבואו אורחין וא"כ גם כאן אם אין שייך כאן הואיל האיך נדליק מי"ט לשבת והלא אית לן הכנה דרבה אלא ע"כ הדלקה זו לצורך י"ט היא והוא מכין לעצמו אכן אם חל ר"ה ביום ה' וביו' ו' וכבו ביום ראשון אסור להדליקו ביום שני, ובנרות שאנו מדליקין בבית לפני השולחן איני יודע טעם כי מאי שייך כאן הואיל והא אי מקלעי ליה אורחין לאכול בי"ט לא יהנו מאלו הנרות כלום דהן עוד היום גדול ושמא אחר שקבלו שבת עליהם ועוד היום גדול כשבאין לאכול אחר שיצאו מבית הכנסת מ"מ לא פקע קדושת י"ט אלא שניתוסף קדושת שבת והואיל וכן תהא הדלקה זו צורך יו"ט והוא מכין לעצמו. צריך ליתן טעם לפי דברי רבותינו ז"ל שמחשיבין הכיבוי הכנה ואוסרים להדליק בי"ט שירי שמן ופתילה שכבו בשבת וא"כ אפילו אם כבו בי"ט עצמו יאסרו גזירה משום יו"ט שחל להיות אחר השבת, וחילק לי חבר ושכחתי שמו דביצה שנולדה בי"ט שאחר השבת ודאי אסורה ואין שום ביצה שנולדה היום ביום טוב שאחר השבת היתר דכולהו מאתמול גמרי אבל שירי פתילה ושמן שכבו בי"ט שאחר השבת מותרין ואין אסורין אלא אותם שכבו אתמול בשבת ובשביל אלו אין שייך לאסור אותם שכבו היום וכמדומה לי שהר' עובדיה אמר לי כן ויפה כיון.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.