מהר"ם שיף/חולין/נה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
גמ' '''והיכן מקום חריץ חיוורי דתותי מיתנא כצ"ל: ''' | גמ' '''והיכן מקום חריץ חיוורי דתותי מיתנא כצ"ל: ''' | ||
גמ' '''ואי אשתייר כעובי דינר זהב. ''' | גמ' '''ואי אשתייר כעובי דינר זהב. ''' כעין דריזין הנמצאין בטחול ולא נשתייר למעלה ולמטה אפילו בצירוף כדינר זהב ואפילו במכה ממש והבשר שלם וטוב למעלה ולמטה פחות מחצי עובי הטחול בצירוף אפ"ה לדעתי כשר דאין שם נקב עליו רק חסרון מבפנים דאפילו לגבי ריאה לא הוי חסרון ועיין במעשה דראבי"ה שבמרדכי ובהג"א לא הזכיר שיהיה עובי דינר זהב ואי הויא כעוביה הוה ליה לפרש ועוד למה לי שלם מכל צד אלא ודאי אפילו בצירוף יחד אין צריך ולהכי בעי שלם מכל צד רק מ"ש שם בקולשי' תמיה לי למה לי שלם הא סיים בשר רע דינו כניקב וניקב בקולשי' כשר ובהגהת ש"ע כתב סתם לא בקולשי' ואולי ט"ס הוא [בהג"א] וצ"ע ואף דבשאר נקובין בעינן מפולשין מעבר לעבר ובלב לבית חללו ואילו בטחול מיטרף עד מחציתו [הא דנקיט מחציתו היינו לדידן דאין בקיאין בעובי ד"ז כמבואר בש"ע] מ"מ להוסיף ע"ז להטריף חסרון ומכה מבפנים [מנין לנו] וכמדומני ששמעתי דבכה"ג מסופקין אם צריך כעובי דינר זהב מצד אחד או סגי במשני צדדים בצירוף ולדעתי אף בצירוף א"צ ועיין: | ||
גמ' '''שהרי נקב פסול בריאה כו'. ''' | גמ' '''שהרי נקב פסול בריאה כו'. ''' הרי זה בא ללמד ונמצא למד לאשמעינן הוא גופיה שנקב כשר בכוליא אע"ג דלקתה טריפה ולכך לא קאמר שהרי ניטל פסול בריאה וכשר בכוליא דניטל בהדיא שמעינן ממתני' דכשר וניקב אף דכ"ש הוא מ"מ הרי טחול [דניטל כשר וניקב טריפה] ולקתה [כוליא] נמי טריפה אף דניטל כשר: | ||
גמ' '''והרי מים זכים בו'. ''' | גמ' '''והרי מים זכים בו'. ''' לפום ריהטא שאל תאמר דה"ק כל הפסול בריאה כשר בכוליא וכל הפסול בכוליא כשר בריאה כגון מוגלא והרי מים זכים וכו' (*ת):{{ש}} | ||
להרי"ף מוגלא ולקותא תרי מילי נינהו ועיין באשר"י באורך. עיין בב"י מה שהקשה בעל העיטור [אמאי לא אותיב ר' תנחומא מלקותא] והניח בצ"ע וצריך לעיין בפירושו מאי פריך העיטור ממ"נ אי מפרש לקותא מוגלא ברש"י הרי פריך ממנה באמת אי כהרי"ף דלמא באמת פסול בריאה וכהרי"ף [דפוסל לקותא בזה ובזה] י"ל משום דסובר דע"כ לקותא כשר בריאה דאי טרפה א"כ הוי בכלל כל הפסול בריאה כשר בכוליא ולקותא כבר אמר דפסול בכוליא אע"כ כשר בריאה וא"כ אין לדייק כ"ש היכא דכשר בריאה כשר בכוליא דהא לקותא פסול בכוליא וק"ל: | להרי"ף מוגלא ולקותא תרי מילי נינהו ועיין באשר"י באורך. עיין בב"י מה שהקשה בעל העיטור [אמאי לא אותיב ר' תנחומא מלקותא] והניח בצ"ע וצריך לעיין בפירושו מאי פריך העיטור ממ"נ אי מפרש לקותא מוגלא ברש"י הרי פריך ממנה באמת אי כהרי"ף דלמא באמת פסול בריאה וכהרי"ף [דפוסל לקותא בזה ובזה] י"ל משום דסובר דע"כ לקותא כשר בריאה דאי טרפה א"כ הוי בכלל כל הפסול בריאה כשר בכוליא ולקותא כבר אמר דפסול בכוליא אע"כ כשר בריאה וא"כ אין לדייק כ"ש היכא דכשר בריאה כשר בכוליא דהא לקותא פסול בכוליא וק"ל: | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
גמ' '''אמר ר' זירא לא שנו אלא שיכול לחיות בו' הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו ובאשר"י כתב כן משם הגאונים: ''' | גמ' '''אמר ר' זירא לא שנו אלא שיכול לחיות בו' הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו ובאשר"י כתב כן משם הגאונים: ''' | ||
גמ' '''בעי ר' ינאי כו' ניטל מקום השדרה וכולו קיים ניטל מקום טיבורו וכו'. ''' | גמ' '''בעי ר' ינאי כו' ניטל מקום השדרה וכולו קיים ניטל מקום טיבורו וכו'. ''' כצ"ל: | ||
גמ' '''אמר רב כו' חוץ מעור בית הפרסות. ''' | גמ' '''אמר רב כו' חוץ מעור בית הפרסות. ''' [וה"ה] שלפוחית [כדאמר לקמן לאותו מ"ד להביא עור בית הבושת] וכ"ש עור האליה [דאף לת"ק דסובר שם דעור בית הפרסות לא הוי בשר מודה בעור שתחת האליה]: | ||
ברש"י '''בד"ה ואי אשתייר כו' ולא יצא המחט כו'. ''' | ברש"י '''בד"ה ואי אשתייר כו' ולא יצא המחט כו'. ''' הו"ל לפרש שניקב מחמת חולי ובמחט לכאורה בכל ענין טריפה דלא יהא אלא מחט שנמצא בחלל הגוף דא"ל התם טריפה שמא ניקב אחד מאברים הפנימיים משא"כ כיון שתחוב בטחול לא מחזקינן מאבר לאבר ז"א דטעם דטריפה משום דאמרינן דרך הושט נכנס ונקובי ואתאי ולא אמרי' דנכנס דרך הדופן ואף בנכנס דרך הדופן ולא ראינו בפנינו שניקבה לאבר אחר ידוע אסורה עיין בטור ועוד מ"ש ממחט שנמצא בבית הכוסות שכתבו התוס' לעיל (דף נ' ע"ב) בד"ה מחט דאיירי מבפנים דמבחוץ ודאי דרך הושט ניקבה ואתאי וצ"ע: | ||
ברש"י '''בד"ה שהרי חותכה כו'. ''' | ברש"י '''בד"ה שהרי חותכה כו'. ''' שינה פירושו מלעיל [דף מ"ח ע"ב] דכאן א"א לומר כן דמאי אולמי האי מהאי כאן נמי כן הוא מוגלא כשר בריאה ופסול בכוליא ולזה פירש שהרי כו' גיד הצואר כו' שזה נראה בחוש וק"ל: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | |||
[[קטגוריה:מהר"ם שיף: חולין]] | [[קטגוריה:מהר"ם שיף: חולין]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:01, 20 ביולי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' והיכן מקום חריץ חיוורי דתותי מיתנא כצ"ל:
גמ' ואי אשתייר כעובי דינר זהב. כעין דריזין הנמצאין בטחול ולא נשתייר למעלה ולמטה אפילו בצירוף כדינר זהב ואפילו במכה ממש והבשר שלם וטוב למעלה ולמטה פחות מחצי עובי הטחול בצירוף אפ"ה לדעתי כשר דאין שם נקב עליו רק חסרון מבפנים דאפילו לגבי ריאה לא הוי חסרון ועיין במעשה דראבי"ה שבמרדכי ובהג"א לא הזכיר שיהיה עובי דינר זהב ואי הויא כעוביה הוה ליה לפרש ועוד למה לי שלם מכל צד אלא ודאי אפילו בצירוף יחד אין צריך ולהכי בעי שלם מכל צד רק מ"ש שם בקולשי' תמיה לי למה לי שלם הא סיים בשר רע דינו כניקב וניקב בקולשי' כשר ובהגהת ש"ע כתב סתם לא בקולשי' ואולי ט"ס הוא [בהג"א] וצ"ע ואף דבשאר נקובין בעינן מפולשין מעבר לעבר ובלב לבית חללו ואילו בטחול מיטרף עד מחציתו [הא דנקיט מחציתו היינו לדידן דאין בקיאין בעובי ד"ז כמבואר בש"ע] מ"מ להוסיף ע"ז להטריף חסרון ומכה מבפנים [מנין לנו] וכמדומני ששמעתי דבכה"ג מסופקין אם צריך כעובי דינר זהב מצד אחד או סגי במשני צדדים בצירוף ולדעתי אף בצירוף א"צ ועיין:
גמ' שהרי נקב פסול בריאה כו'. הרי זה בא ללמד ונמצא למד לאשמעינן הוא גופיה שנקב כשר בכוליא אע"ג דלקתה טריפה ולכך לא קאמר שהרי ניטל פסול בריאה וכשר בכוליא דניטל בהדיא שמעינן ממתני' דכשר וניקב אף דכ"ש הוא מ"מ הרי טחול [דניטל כשר וניקב טריפה] ולקתה [כוליא] נמי טריפה אף דניטל כשר:
גמ' והרי מים זכים בו'. לפום ריהטא שאל תאמר דה"ק כל הפסול בריאה כשר בכוליא וכל הפסול בכוליא כשר בריאה כגון מוגלא והרי מים זכים וכו' (*ת):
להרי"ף מוגלא ולקותא תרי מילי נינהו ועיין באשר"י באורך. עיין בב"י מה שהקשה בעל העיטור [אמאי לא אותיב ר' תנחומא מלקותא] והניח בצ"ע וצריך לעיין בפירושו מאי פריך העיטור ממ"נ אי מפרש לקותא מוגלא ברש"י הרי פריך ממנה באמת אי כהרי"ף דלמא באמת פסול בריאה וכהרי"ף [דפוסל לקותא בזה ובזה] י"ל משום דסובר דע"כ לקותא כשר בריאה דאי טרפה א"כ הוי בכלל כל הפסול בריאה כשר בכוליא ולקותא כבר אמר דפסול בכוליא אע"כ כשר בריאה וא"כ אין לדייק כ"ש היכא דכשר בריאה כשר בכוליא דהא לקותא פסול בכוליא וק"ל:
גמ' אמר ר' זירא לא שנו אלא שיכול לחיות בו' הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו ובאשר"י כתב כן משם הגאונים:
גמ' בעי ר' ינאי כו' ניטל מקום השדרה וכולו קיים ניטל מקום טיבורו וכו'. כצ"ל:
גמ' אמר רב כו' חוץ מעור בית הפרסות. [וה"ה] שלפוחית [כדאמר לקמן לאותו מ"ד להביא עור בית הבושת] וכ"ש עור האליה [דאף לת"ק דסובר שם דעור בית הפרסות לא הוי בשר מודה בעור שתחת האליה]:
ברש"י בד"ה ואי אשתייר כו' ולא יצא המחט כו'. הו"ל לפרש שניקב מחמת חולי ובמחט לכאורה בכל ענין טריפה דלא יהא אלא מחט שנמצא בחלל הגוף דא"ל התם טריפה שמא ניקב אחד מאברים הפנימיים משא"כ כיון שתחוב בטחול לא מחזקינן מאבר לאבר ז"א דטעם דטריפה משום דאמרינן דרך הושט נכנס ונקובי ואתאי ולא אמרי' דנכנס דרך הדופן ואף בנכנס דרך הדופן ולא ראינו בפנינו שניקבה לאבר אחר ידוע אסורה עיין בטור ועוד מ"ש ממחט שנמצא בבית הכוסות שכתבו התוס' לעיל (דף נ' ע"ב) בד"ה מחט דאיירי מבפנים דמבחוץ ודאי דרך הושט ניקבה ואתאי וצ"ע:
ברש"י בד"ה שהרי חותכה כו'. שינה פירושו מלעיל [דף מ"ח ע"ב] דכאן א"א לומר כן דמאי אולמי האי מהאי כאן נמי כן הוא מוגלא כשר בריאה ופסול בכוליא ולזה פירש שהרי כו' גיד הצואר כו' שזה נראה בחוש וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |