שו"ת חתם סופר/ב/קסא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שלום ''' רב לי"נ הרב הגדול החרוץ המופלג כמה"ו נפתלי ני'. | |||
'''שלום | |||
'''ע"ד | '''ע"ד ''' שאלתו שאלת חכם באשה שאינה יכולה לטהר מחמ' מציאו' כתמים תמיד אם יש לתקן לה שתלבש על גופה ובשרה כתונת מבגדי צבעונים שאינם מקבלים כתמים וכמ"ש רמ"א בש"ע סי' ק"צ סעיף יו"ד אלא שהגאון בדגול מרבבה שדי בי' נרגא כיון שרבינו שמחה שבהגה' מיי' פ"ג מא"ב אות וי"ו כ' שלא נאמר זה בש"ס אלא לטהרות ולא לבעלה וע"ז כ' מעלתו דרבינו שמחה לטעמי' דס"ל ז' סממני' מעבירין על הכתם נמי אינו אלא לטהרות אבל למאי דקי"ל דאפי' לבעלה מהני העברת סממנים אם כן ה"ה תקנת בגדי צבעונים נמי מועיל לבעלה אלו דבריו: | ||
'''ולא | '''ולא ''' הבנתי זה דל"ד להדדי דהתם רבינו שמחה ה"ק דמתניתין מיירי בודאי דם נדה על הבגד והאשה טמאה ודאי לבעלה ולטהרות וכבסו הבגד והעבירו עליו ז' סממנים לנקות מן הדם ומה שנשאר רושם אחר העברת ז' סממנים אינו אלא טומאה בלועה ואינו מטמא טהרות מכאן ואילך אבל האשה טמאה לבעל' ולטהרות כיון דודאי דם נדה הוא זהו שיטת רבינו שמחה שם וכן דעת ראב"ד ספ"ג מה' א"ב ונידון דידן מלתא אחריתי הוא דס"ל כתם הנמצא על בגד צבוע והוא ספק דם נדה לא הקילו בו לבעלה כי אם לטהרות ולא יכולתי להלום ולחבר ב' דינים אלו: | ||
'''ומה | '''ומה ''' שנלע"ד בענין זה הנה מסברא חצונה י"ל דיותר יש להקל בכתם הנמצא בבגד עליון ואינו נמצא בכתונת כלל יותר ממה שמקילין בנמצא בכתונת והוא דבר פשוט והנה בגמר' נדה ס"א ע"ב אמרי' תקנו בגדי צבעונים לאשה כו' ופריך מאי תקנו ומשני לא הותרו אלא משום לטהר כתמים ופריך הותרו מכלל דהיו ראוים לאסור ומשני אין כשגזרו בפולמס של אספסינוס היה ראוי לגזור גם על בגדי צבעונים של אשה והניחום משום טהרות כתמים והנה פשוט דלא היה ראוי' לאסור אלא בגדי צבעונים בבגד עליון אבל למטה תחת הבגדים ככתונת שאינו אלא מלבוש הזיעה בזה אינו ראוי' לאסור ולא נמנו עליו כלל לאסור וממילא לא מצינו שנמנו להתיר וכיון שלא מצינו התירו מפורש יש לנו לומר ולחלק מסברא כנ"ל שלא התירו אלא בבגד שעל החלוק אבל ללבוש חלוק צבוע סמוך לגוף ממש לטהר כתמי' מנא לן: | ||
'''ואיברא | '''ואיברא ''' סברת רבינו שמחה והראב"ן שבהגה' מיי' הנ"ל צ"ע דבכל דוכתא מצינן דמקלינן לבעלה טפי מטהרות עד דהראב"ד הוי ס"ל למימר דכל חומרות כתמים הוא רק בעסוקה בטהרות ולבעלה כלל לא ואיך יחמירו לבעלה טפי מטהרות ולישב גם לשון שכ' תקנו בגדי צבעונים לאשה ובש"ס פריך מאי תקנו והכ"מ כ' כשנמנו בפולמס של אספסיאנוס ועסקו בבגדי צבעונים ולא אסרום ממילא תקנו והוא דוחק והרמ"א שינה לשון הרמב"ם וכ' לפיכך תלבש האשה בגדי צבעונים ולא כ' תקנו וכ' מנחת יעקב ששינה לשון הרמב"ם מפני קו' כ"מ ועדיין לא הועיל טוב הי' לו לשתוק מזה כלל גם לשון הש"ס אינו מטמא משום כתם קשה כמ"ש הגה' מיימ' דה"ל למימר אין בו משום כתם דהוה משמע לבעלה אבל האי לישנא אינו מטמא משום כתם משמע דלטהרות מיירי והנלע"ד בכ"ז דודאי ברייתא לטהרות מיירי ומשו"ה פריך הש"ס מאי תקנו בשלמא לבעלה שייך תקנו משום ביטול פ"ור וכדומה אבל לטהרות לא שייך תיקון ומשני בפולמס של אספסינוס לא גזרו על בגדי צבעונים משום טהרות וממילא ניחא הא דלא תקנו לבעלה משום הא דר' ישמעאל ס"פ חזקת הבתים דאר"י מיום שגזרה מלכות כו' ראוי' היה שנגזור על עצמינו שלא לישא נשים כו' ונמצא זרעו של אאע"ה כלה מאיליו אלא שאין גוזרין גזירה על הצבור שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה נמצא באותו פולמס לא היה ראויה שיעשו תקנה משום ביטול פ"ור ודי שלא אסרו לישא נשים וע"כ לא הוו בה אלא משום טהרות וידוע דהמרדכי כ' משו"ה אין כופין עתה על פ"ור משום הך דס"פ חזקת הנ"ל ואמנם רוב הפוסקים ורמב"ם בכלל לא ס"ל כן ובש"ע רפיא הלכה הלזו ועיין ב"ש סי' א' סק"ו ונ"ל טעם החולקים על המרדכי וס"ל לכוף וכדמשמע בהרמב"ם וכמבואר בריב"ש סי' ס"ו למעיי' בפנים וצ"ל דס"ל ר"י לא אמרו אלא לאנשי דורו קרוב לזמן החורבן אבל אח"כ הקילו עולם מעלינו תל"ית וכמבואר גם כן פ' הניזקין בסוגיא דסקריקון וא"כ חזר הדין למקומו לכוף על פ"ור הנה כי כן נ"ל רבינו שמחה ס"ל כיון דבפולמס של אספסינוס לא הוו בה אלא לטהרות ולא להקל ולתקן לה בגדי צבעונים משום בעלה אותו הטעם בעצמו עדיין במקומו וכדעת המרדכי הנ"ל ורמב"ם לטעמיה ס"ל כיון דהוו בה בפולמס וראויה היה שיתקנו אז תקנה קבוע שתלבש בגדי צבעונים לבעלה ונהי דלא תקנו כן היינו באותו הדור שהיה דור של שמד אבל בז"הז כשם שכופין על פ"ור ה"נ תקון קבוע הוא ללבוש בגדי צבעונים ורמ"א אחז דרכו להיות הדין רפוי' בידינו לא כ' בלשון תקנה גם לא כרבינו שמחה אלא ברצון האשה תלוי הדבר: | ||
'''וכעין | '''וכעין ''' זה י"ל דברי הראב"ד ז"ל שכתב דבז"הז שהחמירו בנות ישראל על עצמן בחומרא דר"ז ה"נ נחמיר ברואה מ"ת שלא לבדוק בשפופרת עב"י סימן קפ"ז והוא תמוה מה ענין זה לזה וי"ל דכל קולא שהקילו בשפופרת הוא לבעלה ומשום שלא תתעגן ותתגרש וכיון שהן החמירו על עצמן בחומרא דר"ז ומי נתן להם רשות להרבות בחומרו' אלו ולבטל הבעל מפ"ור וע"כ משום דבז"הז הניחו להן להחמיר על עצמם מטעמים הנ"ל א"כ ה"נ לא ניקול להם בבדיקת שפופרת בז"הז מטעם הזה בעצמו: | ||
'''היוצא | '''היוצא ''' מדברינו לדינא דקיי"ל כרמ"א דאשה הלובשת בגדי צבעונים מצלת על כתמים שלא לחוש לדברי רבינו שמחה נהי דתקוני לא מתקנין כהרמב"ם מכל מקום אין מוחין בידם גם כן וזה דוקא בבגד עליון אבל בגד הסמוך לבשר כחלוק וכתונת לא שמענו: - | ||
'''וע"ד | '''וע"ד ''' קושייתו אהש"כ סי' קפ"ג יפה כוון וכבר כתבתי כן על גליון ש"ע שלי ותל"מ רק חיים ושלום לו ולתורתו הכ"ד א"נ. - פ"ב נגהי ליום ב' כ"ו למב"י תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: | ||
גרסה אחרונה מ־17:02, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום רב לי"נ הרב הגדול החרוץ המופלג כמה"ו נפתלי ני'.
ע"ד שאלתו שאלת חכם באשה שאינה יכולה לטהר מחמ' מציאו' כתמים תמיד אם יש לתקן לה שתלבש על גופה ובשרה כתונת מבגדי צבעונים שאינם מקבלים כתמים וכמ"ש רמ"א בש"ע סי' ק"צ סעיף יו"ד אלא שהגאון בדגול מרבבה שדי בי' נרגא כיון שרבינו שמחה שבהגה' מיי' פ"ג מא"ב אות וי"ו כ' שלא נאמר זה בש"ס אלא לטהרות ולא לבעלה וע"ז כ' מעלתו דרבינו שמחה לטעמי' דס"ל ז' סממני' מעבירין על הכתם נמי אינו אלא לטהרות אבל למאי דקי"ל דאפי' לבעלה מהני העברת סממנים אם כן ה"ה תקנת בגדי צבעונים נמי מועיל לבעלה אלו דבריו:
ולא הבנתי זה דל"ד להדדי דהתם רבינו שמחה ה"ק דמתניתין מיירי בודאי דם נדה על הבגד והאשה טמאה ודאי לבעלה ולטהרות וכבסו הבגד והעבירו עליו ז' סממנים לנקות מן הדם ומה שנשאר רושם אחר העברת ז' סממנים אינו אלא טומאה בלועה ואינו מטמא טהרות מכאן ואילך אבל האשה טמאה לבעל' ולטהרות כיון דודאי דם נדה הוא זהו שיטת רבינו שמחה שם וכן דעת ראב"ד ספ"ג מה' א"ב ונידון דידן מלתא אחריתי הוא דס"ל כתם הנמצא על בגד צבוע והוא ספק דם נדה לא הקילו בו לבעלה כי אם לטהרות ולא יכולתי להלום ולחבר ב' דינים אלו:
ומה שנלע"ד בענין זה הנה מסברא חצונה י"ל דיותר יש להקל בכתם הנמצא בבגד עליון ואינו נמצא בכתונת כלל יותר ממה שמקילין בנמצא בכתונת והוא דבר פשוט והנה בגמר' נדה ס"א ע"ב אמרי' תקנו בגדי צבעונים לאשה כו' ופריך מאי תקנו ומשני לא הותרו אלא משום לטהר כתמים ופריך הותרו מכלל דהיו ראוים לאסור ומשני אין כשגזרו בפולמס של אספסינוס היה ראוי לגזור גם על בגדי צבעונים של אשה והניחום משום טהרות כתמים והנה פשוט דלא היה ראוי' לאסור אלא בגדי צבעונים בבגד עליון אבל למטה תחת הבגדים ככתונת שאינו אלא מלבוש הזיעה בזה אינו ראוי' לאסור ולא נמנו עליו כלל לאסור וממילא לא מצינו שנמנו להתיר וכיון שלא מצינו התירו מפורש יש לנו לומר ולחלק מסברא כנ"ל שלא התירו אלא בבגד שעל החלוק אבל ללבוש חלוק צבוע סמוך לגוף ממש לטהר כתמי' מנא לן:
ואיברא סברת רבינו שמחה והראב"ן שבהגה' מיי' הנ"ל צ"ע דבכל דוכתא מצינן דמקלינן לבעלה טפי מטהרות עד דהראב"ד הוי ס"ל למימר דכל חומרות כתמים הוא רק בעסוקה בטהרות ולבעלה כלל לא ואיך יחמירו לבעלה טפי מטהרות ולישב גם לשון שכ' תקנו בגדי צבעונים לאשה ובש"ס פריך מאי תקנו והכ"מ כ' כשנמנו בפולמס של אספסיאנוס ועסקו בבגדי צבעונים ולא אסרום ממילא תקנו והוא דוחק והרמ"א שינה לשון הרמב"ם וכ' לפיכך תלבש האשה בגדי צבעונים ולא כ' תקנו וכ' מנחת יעקב ששינה לשון הרמב"ם מפני קו' כ"מ ועדיין לא הועיל טוב הי' לו לשתוק מזה כלל גם לשון הש"ס אינו מטמא משום כתם קשה כמ"ש הגה' מיימ' דה"ל למימר אין בו משום כתם דהוה משמע לבעלה אבל האי לישנא אינו מטמא משום כתם משמע דלטהרות מיירי והנלע"ד בכ"ז דודאי ברייתא לטהרות מיירי ומשו"ה פריך הש"ס מאי תקנו בשלמא לבעלה שייך תקנו משום ביטול פ"ור וכדומה אבל לטהרות לא שייך תיקון ומשני בפולמס של אספסינוס לא גזרו על בגדי צבעונים משום טהרות וממילא ניחא הא דלא תקנו לבעלה משום הא דר' ישמעאל ס"פ חזקת הבתים דאר"י מיום שגזרה מלכות כו' ראוי' היה שנגזור על עצמינו שלא לישא נשים כו' ונמצא זרעו של אאע"ה כלה מאיליו אלא שאין גוזרין גזירה על הצבור שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה נמצא באותו פולמס לא היה ראויה שיעשו תקנה משום ביטול פ"ור ודי שלא אסרו לישא נשים וע"כ לא הוו בה אלא משום טהרות וידוע דהמרדכי כ' משו"ה אין כופין עתה על פ"ור משום הך דס"פ חזקת הנ"ל ואמנם רוב הפוסקים ורמב"ם בכלל לא ס"ל כן ובש"ע רפיא הלכה הלזו ועיין ב"ש סי' א' סק"ו ונ"ל טעם החולקים על המרדכי וס"ל לכוף וכדמשמע בהרמב"ם וכמבואר בריב"ש סי' ס"ו למעיי' בפנים וצ"ל דס"ל ר"י לא אמרו אלא לאנשי דורו קרוב לזמן החורבן אבל אח"כ הקילו עולם מעלינו תל"ית וכמבואר גם כן פ' הניזקין בסוגיא דסקריקון וא"כ חזר הדין למקומו לכוף על פ"ור הנה כי כן נ"ל רבינו שמחה ס"ל כיון דבפולמס של אספסינוס לא הוו בה אלא לטהרות ולא להקל ולתקן לה בגדי צבעונים משום בעלה אותו הטעם בעצמו עדיין במקומו וכדעת המרדכי הנ"ל ורמב"ם לטעמיה ס"ל כיון דהוו בה בפולמס וראויה היה שיתקנו אז תקנה קבוע שתלבש בגדי צבעונים לבעלה ונהי דלא תקנו כן היינו באותו הדור שהיה דור של שמד אבל בז"הז כשם שכופין על פ"ור ה"נ תקון קבוע הוא ללבוש בגדי צבעונים ורמ"א אחז דרכו להיות הדין רפוי' בידינו לא כ' בלשון תקנה גם לא כרבינו שמחה אלא ברצון האשה תלוי הדבר:
וכעין זה י"ל דברי הראב"ד ז"ל שכתב דבז"הז שהחמירו בנות ישראל על עצמן בחומרא דר"ז ה"נ נחמיר ברואה מ"ת שלא לבדוק בשפופרת עב"י סימן קפ"ז והוא תמוה מה ענין זה לזה וי"ל דכל קולא שהקילו בשפופרת הוא לבעלה ומשום שלא תתעגן ותתגרש וכיון שהן החמירו על עצמן בחומרא דר"ז ומי נתן להם רשות להרבות בחומרו' אלו ולבטל הבעל מפ"ור וע"כ משום דבז"הז הניחו להן להחמיר על עצמם מטעמים הנ"ל א"כ ה"נ לא ניקול להם בבדיקת שפופרת בז"הז מטעם הזה בעצמו:
היוצא מדברינו לדינא דקיי"ל כרמ"א דאשה הלובשת בגדי צבעונים מצלת על כתמים שלא לחוש לדברי רבינו שמחה נהי דתקוני לא מתקנין כהרמב"ם מכל מקום אין מוחין בידם גם כן וזה דוקא בבגד עליון אבל בגד הסמוך לבשר כחלוק וכתונת לא שמענו: -
וע"ד קושייתו אהש"כ סי' קפ"ג יפה כוון וכבר כתבתי כן על גליון ש"ע שלי ותל"מ רק חיים ושלום לו ולתורתו הכ"ד א"נ. - פ"ב נגהי ליום ב' כ"ו למב"י תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |