שו"ת חתם סופר/ב/קא

שו"ת חתם סופר ‏ ב קא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום לתלמידי הותיק הר"ר הרשל ני':

שאלתו חצי תשובה הגיעני אודת מרק של דגי' שהוריקו חם לתוך כלי שומן ולאחר שנצטנן הסירו השומן שנקרש והתירו המרק של דגים וגם השומן [ובלשון השאלה כ' ציר במקום מרק ולא דק ויעיין רמב"ם פ' ט"ו מהל' תרומות הי"ח וק"ל ועיין תוס' בכורות וי"ו ע"ב ד"ה רוטב וכו' יבין דמרק היינו ע"י בישול וציר ע"י מליחה ואציציתא עיי' מ"ק ספ"ק ועיין ש"ך י"ד סי' ק"ז]:

תשובה הט"ז בי"ד סימן קי"ו סק"ב החמיר בהאי סכנתא דאפי' ס' לא מהני דחמירא מאיסורא והש"כ בנ"הכ טוען עליו דלא חמירא אלא לענין ספיקא [ורצונו מש"ס חולין יו"ד ע"א וק"ל] אבל לא לענין שיעורין דסגי בס' ולכאורה יש לתמו' על הגאוני' הללו והא באיסורא בכה"ג נמי לא מהני ס' כיון דכל חד לחודי שרי' כמ"ש תוס' ורא"ש בנדה ס"א ע"ב ד"ה בגד וכו' ובע"ז ס"ה ע"ב ד"ה הבגד ועמ"ש תי"ט ריש מס' שקלים והש"כ הלכו' כלאי' ריש סי' רצ"ט וק"ל וה"נ האי לחודא והאי לחודא ליכא סכנתא וא"כ לא יועיל ס' וי"ל דבאיסור' גז"ה הוא כל דהאי לחודא שרי' לא ליבטול כלל אבל עכ"פ טפי מס' ליכא טעמא וממילא דבסכנתא ליכא למיחש למידי א"נ לפי מה שהעליתי [עיין בסי' פ"א] דאפי' בתערובו' שני מיני היתר הנאסרים יחד נמי שייך ביטול אם הם דברים המתפשטים לחים זה לתוך זה. וא"כ ה"נ לח בלח הוא ומתבטל בס' ונ"ל עיקר כנקודת הכסף דס' מועיל בכה"ג וכן העלה בתשו' חוט השני סי' ס"ז בראיו' ברורו' ונכונו' ע"ש: -

והנה מבואר מאוד היכי דלא ידעי' כמה נפק מיני' בעי' לשער בס' כנגד כלו וכמ"ש להדי' בהאי מלתא גופי' בש"כ י"ד סי' צ"ח סק"יו אלא שבהגה' שבסוף ס' או"ה שער כ"ד סי' נתלה במה שמצא לשון מרדכי פג"ה וז"ל טיפת חלב שנפלה לתוך רוטב של בשר כ' במרדכי פג"ה שישפוך עליו מים צוננים ויסיר כל השומן הצף עלי' למעלה והנשאר מותר אפילו ליכא ס' עכ"ל המרדכי והבין בעל הגה' הנ"ל שהוא חלב תרבא וע"ז בנה יסוד שאין חלב מתערב יפה ומתי' בלא ס' ונתלה בו הב"ח סי' צ"ח ס"ט ולפע"ד במחילת כבוד הגאוני' האלו טעו טעות גדול בכוונת המרדכי דאלו קאי אתרבא ה"ל למכתב חתיכת חלב מה לשון טפת חלב ועוד שנפל לרוטב של בשר מה לי בשר או תבשיל אחר ועוד מתחיל בחלב ומסיים בשומן ועוד איך לא יהי' ס' ברוטב נגד טפה א' אבל נ"ל דטפת חָלב בקמץ נפל לתוך רוטב מרק של בשר ולא הי' כאן שום בשר רק המים שנתבשלו בו הבשר והוא הרוטב ועיין חי' רשב"א בסוגי' דזרוע בשילה וק"ל והי' ס' נגד הטפה ונתבטלה ונאבדה בתוכו ומ"מ ציוה לצננו באופן שיקרוש השומן שהוא בשר בודאי ואם יש בו חלב הוא איסור גמור ויסירנו ושאר הרוטב הוא מיא בעלמא אע"ג שעכ"פ מ"מ יש בו טעם בשר בלי ספק וגם אחר הסרת כל השומן הצף אפשר שעי"ז לא ישאר אח"כ ס' נגד הטפה ואלו נפל איסור לתוך ס' של היתר ואח"כ הסירו מן ההיתר הרי האיסו' חוזר ואוסר כמבואר בטור וש"ע י"ד ס"סי ק"ו וא"כ ה"נ הכא כשיסיר השומן יחזור הטיפה ויאסור אם לא ישאר ס' מ"מ שאני הכא דבטור ש"ע הנ"ל מיירי מאיסור גוש ועודנו עומד בקדירה וחוזר ואוסר אחר הסרת חלק מה מההיתר משא"כ הכא הטפה כבר נתפשט ונחלק ויהיב פחות מס' לכל טפה וטפה שבקדירה וכבר נתבלבל ובטל טעמו ואיננו בעולם ומ"מ השומן בעין שאפשר להפרידו באופן שהקדירה הנשאר רובו מיא בעלמא צריך להסירו ולהפרידו והשאר מותר וכן פי' המרדכי הנ"ל בלי ספק אבל חֵלב שנפל לשום דבר חם אף ע"פי שהסירו משם פשיטא דלכ"ע צריך ס' נגד כל החלב דלא ידעינן כמה נפק מיני' כמבואר היטב בלשון הטור סי' צ"ח וא"כ מכ"ש הכא במרק של דגים עם שומן שהוא סכנתא ולענין ספיקא חמיר' סכנתא מאיסורא לכ"ע ואנן מספקינן אי איכא ס' במה דנפק מיני' דהדגי' לשומן ומשומן להדגים א"כ אסור הכל לכאורה: -

אברא המהרש"ל פג"ה ס"סי ט"ו כתב דמדלא הביא הרמב"ם הך דמר בר רב אשי דפסחי' דביניתא דאטוי בהדי בשרא אסור למכלי אפי' במילחא משום סכנתא ש"מ דהוא ברוב בקיאתו בטבעיות וברפואות ידע דבריחא אינו מזיק והש"ס מיירי שנטוה עם בשר ממש ע"ש ודחוקו מפורסם דמ"מ ה"ל להרמב"ם להביא עכ"פ דאסור לצלות דגי' עם בשר ממש והרי הוא השמיט הכל ועלה ברעיוני תחלה דס"ל לרמב"ם דביניתא הוא דג ידוע שנקרא כן והוא שאסור לאכול עם בשר משום סכנתא ולא דגים אחרים וכה"ג כ' תוס' ספ"ק דמ"ק גבי כוורי ואותו ביניתא אינו מצוי בינינו ומשו"ה השמיטו הרמב"ם ומ"מ נ"ל דוחק דעכ"פ לא יסף זכר המין ההוא ממקומו במדינתו והי' לו לרמב"ם להביאו לאנשי מדינתו ויותר נראה דלפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעיי' בענין זה וכמ"ש תוס' ספ"ק דמ"ק הנ"ל ועוד להם כיוצא בזה ביומא ע"ז ע"ב ד"ה משום שיבתי' ובפ' א"ט מ"ז ע"א ד"ה כל הני ובע"ז כ"ז ע"ב ד"ה פרה וע"ש מ"ש תוס' בבכורו' ר"פ הלוקח וז"ל ובמג"א סי' קע"ג סק"ו כ' ג"כ דאפשר דנשתנו הטבעיי' ומייתי ראיות אחרות ומ"מ כל הראיות יש לדחות דהתם ניברר לנו שנשתנה המקום או הזמן דוק ותשכח ואפי' הך דשיבתי' י"ל אותם הבקיאים בהם ובשמותיהם וכותבי קמיעות יודעי' רוחות ושידין דשכיחי ודלא שכיחי וע"פ ע"פ גבי זרדא דמתא ודדברי ועמ"ש תוס' במעילה י"ז ע"ב ד"ה יצא לקראתו וכו' ועיין ס' חסידים אבל הכא מי הגיד לנו שבטל אותה החששא דישראלים נזהרים באמת ומשארי אומות אין ראי' דאכלי שקצים ורמשי' וחביל גופי' כדאי' בע"ז ל"א ע"ב גבי ארמאי דוקאני דשתי גילוי ולא מתו מהם ע"ש אלא משום דחזינן לרמב"ם דרב גוברי' ברפואות וטבעיות שהשמיט הנ"ל ע"כ ניסה בחקירתו ומצא שנשתנו הטבעיי' בזה ובשכנ"הג בא"ח ראיתי שכ' מ"ש הר"בי בי"ד לאסור דגים עם חלב כמבוא' בא"ח שצווחו עליו הא בחלב ליכא קפידא כלל וכ' שכונתו כך כמ"ש בא"ח שבשר עם דגים מסוכן על פי רופאים הכא נמי עם חלב מסוכן על פי רופאים שאמרו כן ולפענ"ד זה אינו אמת ונאמן עלינו הרמב"ם גדול הרופאים: -

והשתא נהי שלא נסמוך על זה לעשות מעשה לאכלם זע"ז דאפשר דה"ל כמו דבר הנאסר במנין ואפשר דלא שייך בזה כל הני תירוצים הנאמרים בגילוי ומש"וה אנו נזהרים ומנהג אבותינו תורה מ"מ הרווחנו שיצאנו מחמירת סכנתא דהשתא מיהת ליכא סכנתא ואפשר שגם בזמנם לא הי' הסכנה אלא במין ביניתא ולא במינים המצוים בינינו כלל וליכא אלא אי' קל דרבנן דנהי דדבר שבמנין דאורייתא הוא היינו הנאסר משום סייג וגדר איסור אבל בכה"ג קילא טובא וא"כ הא אפילו באיסורא דאורייתא הוי ס"ל לראב"ד ז"ל ב"בח דטעם כעיקר לכ"ע אפ"ה סגי לשער באומד יפה ועמ"ש חי' רשב"א בחולין צ"ו ע"א ד"ה הא דאבעי' להו מכ"ש דיש להקל הכא ועוד מאן לימא לן דאיכא סכנה בכה"ג דוקא במטווי או מבשל להו ממש או אכול להו בעיני' אבל ע"י עירוי דאפשר אינו מבשל כלל אלא מבליע ומפליט ומבלבל הטעמים מאן לימא לן דגזרו בזה ואפי' בזמניהם והרי אנו נוהגים להקל להדי' לאכול בשר בכלי דגים בני יומן אפי' באותה הסעודה ע"י הדחה בעלמא אלמא קים לן דליכא סכנתא בבלבול טעמי בעלמא ובאמת ראיתי נוהגין כן להקל מגדולי הוראה ולהקל שומעין ומ"מ אם בא ושואל גם על השומן הנקרש יש לעיי' בו קצת עכ"פ אולי אם ישבר חתיכת שומן קרוש ההוא ימצא קצת ממי המרק ביני אטפי ואז יש לאסור בוודאי אבל אם א"א לעמוד עליו נראה דאין להחמיר כ"כ הנה הארכתי קצת לכבודו הכ"ד א"נ: - מ"ד יום א' דר"ח כסליו תקצ"ב לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---