שו"ת רדב"ז/א'תרסה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''{{ממ|שב}} על ''' מש"כ פרק ו' מה' חובל ומזיק המזיק ממון חברו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד ע"כ וכתב בעל מגיד משנה וכבר כתבתי פ"א דאונס גמור שכתבו ז"ל שהוא פטור והרב לא חלק ע"כ. וכתב המגיה גם הרב חילק כנזכר למטה בבבא של עולה בסולם ע"כ. ולא ירדתי לסוף דעתו שהרי הוא ז"ל כתב על אותה בבא עצמה וז"ל. והטעם שיהיה פטור לדעת הרב מפני שהן אונסין גמורין ואין רוח שאינה מצויה אונס כ"כ ע"כ. וכי תוך כדי דבור חזר בו אלא הדבר ברור דג' מיני אונס יש רוח מצויה לכולי עלמא חייב רוח שאינה מצויה נקרא אונס גמור לגבי רוח מצויה לדעת הרב חייב ולדעת קצת מפרשים פטור היה עולה בסולם והיתה חזקה ומהודקת מודה הרב בזה שהוא פטור לפי שהוא אונס גדול וזהו שכתב שזו מכה בידי שמים היא ואפילו בזו חייב הראב"ד ז"ל דמאי שנא מישן ומרוח שאינה מצויה והרב עצמו תירץ קושיא זו וכתב שזו מכה בידי שמים היא ולפיכך אני סובר שלא השיג הראב"ד ז"ל על זה ואיננה בקצת ספרים. אבל תמהתי על המגיה שהוא רגיל לחטט אחרי דברי בעל מגדל עוז שכתב לתרץ השגת הראב"ד וז"ל ודקא מקשה מאי שנא ודאי שנא ושנא דבסולם הוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם מה שאין כן ברוח ובישן דלאו בידו ע"כ. והלא מהאי טעמא הוה ליה להתחייב טפי אלא מאי אית לך למימר שחשב שהשגת הראב"ד היא על החלוקה הראשונה שאם לא היתה מהודקת וחזקה חייב ולזה נראה טעם לחיוב דהוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם והא ודאי ליתא שהרי הראב"ד השיג מאי שנא אונס זה מרוח שאינה מצויה ומן הישן משמע דאחלוקת הפטור משיג וכתב דסבירא ליה כדעת שארהמפרשים דברוח שאינה מצויה פטרי יגיד עליו רעו ומן הישן דלכולי עלמא חייב. ותו כיון שהרב הוא סובר דברוח מצויה חייב וכי משיג עליו מסברת עצמו אלא ודאי אית להאי השגה אסיפא היא וזהו שכתב הרב בעל מגיד משנה ואין רוח שאינה מצויה אונס כ"כ הילכך דברי בעל מגדל עוז צריכין עיון: | '''{{ממ|שב}} על ''' מש"כ פרק ו' מה' חובל ומזיק המזיק ממון חברו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד ע"כ וכתב בעל מגיד משנה וכבר כתבתי פ"א דאונס גמור שכתבו ז"ל שהוא פטור והרב לא חלק ע"כ. וכתב המגיה גם הרב חילק כנזכר למטה בבבא של עולה בסולם ע"כ. ולא ירדתי לסוף דעתו שהרי הוא ז"ל כתב על אותה בבא עצמה וז"ל. והטעם שיהיה פטור לדעת הרב מפני שהן אונסין גמורין ואין רוח שאינה מצויה אונס כ"כ ע"כ. וכי תוך כדי דבור חזר בו אלא הדבר ברור דג' מיני אונס יש רוח מצויה לכולי עלמא חייב רוח שאינה מצויה נקרא אונס גמור לגבי רוח מצויה לדעת הרב חייב ולדעת קצת מפרשים פטור היה עולה בסולם והיתה חזקה ומהודקת מודה הרב בזה שהוא פטור לפי שהוא אונס גדול וזהו שכתב שזו מכה בידי שמים היא ואפילו בזו חייב הראב"ד ז"ל דמאי שנא מישן ומרוח שאינה מצויה והרב עצמו תירץ קושיא זו וכתב שזו מכה בידי שמים היא ולפיכך אני סובר שלא השיג הראב"ד ז"ל על זה ואיננה בקצת ספרים. אבל תמהתי על המגיה שהוא רגיל לחטט אחרי דברי בעל מגדל עוז שכתב לתרץ השגת הראב"ד וז"ל ודקא מקשה מאי שנא ודאי שנא ושנא דבסולם הוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם מה שאין כן ברוח ובישן דלאו בידו ע"כ. והלא מהאי טעמא הוה ליה להתחייב טפי אלא מאי אית לך למימר שחשב שהשגת הראב"ד היא על החלוקה הראשונה שאם לא היתה מהודקת וחזקה חייב ולזה נראה טעם לחיוב דהוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם והא ודאי ליתא שהרי הראב"ד השיג מאי שנא אונס זה מרוח שאינה מצויה ומן הישן משמע דאחלוקת הפטור משיג וכתב דסבירא ליה כדעת שארהמפרשים דברוח שאינה מצויה פטרי יגיד עליו רעו ומן הישן דלכולי עלמא חייב. ותו כיון שהרב הוא סובר דברוח מצויה חייב וכי משיג עליו מסברת עצמו אלא ודאי אית להאי השגה אסיפא היא וזהו שכתב הרב בעל מגיד משנה ואין רוח שאינה מצויה אונס כ"כ הילכך דברי בעל מגדל עוז צריכין עיון: | ||
גרסה אחרונה מ־09:15, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושש מאות ושישים וחמישה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן שב]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(שב) על מש"כ פרק ו' מה' חובל ומזיק המזיק ממון חברו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד ע"כ וכתב בעל מגיד משנה וכבר כתבתי פ"א דאונס גמור שכתבו ז"ל שהוא פטור והרב לא חלק ע"כ. וכתב המגיה גם הרב חילק כנזכר למטה בבבא של עולה בסולם ע"כ. ולא ירדתי לסוף דעתו שהרי הוא ז"ל כתב על אותה בבא עצמה וז"ל. והטעם שיהיה פטור לדעת הרב מפני שהן אונסין גמורין ואין רוח שאינה מצויה אונס כ"כ ע"כ. וכי תוך כדי דבור חזר בו אלא הדבר ברור דג' מיני אונס יש רוח מצויה לכולי עלמא חייב רוח שאינה מצויה נקרא אונס גמור לגבי רוח מצויה לדעת הרב חייב ולדעת קצת מפרשים פטור היה עולה בסולם והיתה חזקה ומהודקת מודה הרב בזה שהוא פטור לפי שהוא אונס גדול וזהו שכתב שזו מכה בידי שמים היא ואפילו בזו חייב הראב"ד ז"ל דמאי שנא מישן ומרוח שאינה מצויה והרב עצמו תירץ קושיא זו וכתב שזו מכה בידי שמים היא ולפיכך אני סובר שלא השיג הראב"ד ז"ל על זה ואיננה בקצת ספרים. אבל תמהתי על המגיה שהוא רגיל לחטט אחרי דברי בעל מגדל עוז שכתב לתרץ השגת הראב"ד וז"ל ודקא מקשה מאי שנא ודאי שנא ושנא דבסולם הוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם מה שאין כן ברוח ובישן דלאו בידו ע"כ. והלא מהאי טעמא הוה ליה להתחייב טפי אלא מאי אית לך למימר שחשב שהשגת הראב"ד היא על החלוקה הראשונה שאם לא היתה מהודקת וחזקה חייב ולזה נראה טעם לחיוב דהוה ליה לעיוני ולהתבונן בהם והא ודאי ליתא שהרי הראב"ד השיג מאי שנא אונס זה מרוח שאינה מצויה ומן הישן משמע דאחלוקת הפטור משיג וכתב דסבירא ליה כדעת שארהמפרשים דברוח שאינה מצויה פטרי יגיד עליו רעו ומן הישן דלכולי עלמא חייב. ותו כיון שהרב הוא סובר דברוח מצויה חייב וכי משיג עליו מסברת עצמו אלא ודאי אית להאי השגה אסיפא היא וזהו שכתב הרב בעל מגיד משנה ואין רוח שאינה מצויה אונס כ"כ הילכך דברי בעל מגדל עוז צריכין עיון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |