שיחה:בבלי/שבת/קב/ב

הבונה כמה יבנה

ובהמשך המשנה הבונה כל שהוא. נראה כמו כפל ושילוש לשון. הבונה כמה יבנה ואח"כ שוב פעם הבונה, למה לא הבונה כל שהוא וזהו? ש"ס יידן (שיחה) 17:33, 18 ביוני 2020 (UTC)

אחוי ליה בידיה

עיין אילת השחר שהקשה מדוע הראה לו ולא אמר לו, עי"ש מה שביאר. ולכאורה אפשר ליישב שרבי יוחנן היה באותו שעה במבואות המטונפות באופן שהשואל היה במקום שאין בו חשש טינוף ורבי יוחנן היה במקום שיש בו חשש טינוף ורבי יוחנן לשיטתו (כד:) שהמהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא קריאת שמע וכמבואר בגמרא שם שמדמה זה להרהור.

וע"ע הערות הגרי"ש אלישיב שהביא דברי הגמרא ביומא (יט:) מתני ליה רב חנן בר רבא לחייא בר רב קמיה דרב א"ר זכריה בן קפוטל ומחוי ליה רב בידיה קבוטל, ונימא ליה מימר, ק"ש הוה קרי. וביאר הגרי"ש שאף כאן י"ל שהיה רבי יוחנן באמצע קריאת שמע. ובאמת צ"ב מדוע לא פירש כן בעל אילת השחר.

ובעיקר הדבר צ"ב מדוע באמת לא הקשתה הגמרא כן אף כאן ותיישב כדרך שיישבה שם. מי אדיר (שיחה) 23:04, 20 ביוני 2020 (UTC)

אחר המחשבה נראה ליישב בקל הטעם שלא חפץ בעל אילת השחר לומר כן, שהרי שם המעשה היה שרב חנן בר רבא וחייא בר רב שנו זה עם זה אלא שהיה הדבר בפני רב ולכן אף שהיה רב באמצע ק"ש רימז להם בידו לומר קבוטל ולא קפוטל. אכן בגמרא דידן מבואר "בעא מיניה רב נתן בר אושעיא מרבי יוחנן" הרי שפנה אליו בשאלה זו, וזה לא מסתבר שבשעה שהיה רבו קורא קריאת שמע ומקבל עליו עול מלכות שמים יבוא תלמידו וישאל ממנו שאלה זו, ולכן הוצרך לפרש באופן אחר שהיה זה קודם ברכת התורה, עי"ש. מי אדיר (שיחה) 23:11, 20 ביוני 2020 (UTC)