ריטב"א/עירובין/ס/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר |
מ ←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''גמרא כאן שכלתה מדתו באמצע העיר.''' פי' דבהא מודדין לו כל מה שהו' מן העיר ונמצא שהפסיד הרבה וכתב הראב"ד ז"ל שאם כלתה מדתו בין העיר ועבור' אין דינו כמו שכלתה מדתו באמצע העיר אלא כמי שכלתה בסוף העיר ומשלימין לו את השאר כי לא אמרו עבורה של עיר להחמיר על התחומין אלא להקל שאם אין אתה אומר כן אפי' כלתה מדתו באמצע תחומי העיר ואלכסונ' ולא משכחת לה כלתה מדתו בחצי העיר. | |||
'''א"ר אידי אין אלו דברי נביאות.''' פרש"י ז"ל דברים של תימא ולא נדע להם טעם כדברי הנביא שאינו נותן טעם וראיה לדבריו מ"מ דבריו אמת כדברי הנביא דאי לאו דגמיר לה מרביה לא הוה אמר הכי אמר רבא תרוייהו תננהי אנשי עיר גדולה מהלכין כו' ורב אידי דמחמה אדרבי יהושע בן לוי אנשי ואנשי תני ומוקים לה בנותן כלומ' דר' אידי גורס במשנתנו אנשי עיר גדולה מהלכין את עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את עיר גדולה ומפ' מתני' בנותן את עירובו בעיר אחת דבין שנתן עירובו בעיר גדולה ובין שנתן אותו בעיר קטנה מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה וא"ת ולמאן דתני אנשי ואנשי למה לי למתני מי שהיה בעיר גדולה או מי שהיה בעיר קטנה ליתני הנותן את עירובו בין בעיר גדולה בין בעיר קטנה מהלך את כלה דמאי נפקא לן מינה אם הוא שובת בעיר גדולה או בעיר קטנה וי"ל דדילמא הוה ס"ד כי השובת בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה שלא יקנה שם אלא כשיעור העיר שהוא שובת בתוכה כי די לעירובו שיקנה לו במקום שביתתו ופרכי' אבל במדד לה והא אנן תנן למדד שאמרו כו' כך גרס' הספרים סוף העיר אצטריכא ליה דלא תנן והלשון הזה קשה ואלו הוה אמר רבי אידי דההיא דריב"ל פשיט שייך למימר דסוף העיר אצטריכא ליה אבל ר' אידי אינו אומר דפשיט אדרבה תמה על דברי ריב"ל והיה אומר שצריכין טעם וראיה ורשב"ם ז"ל כתב דל"ג אצטריכא ליה אלא ה"ג סוף העיר לא תנן ור"ת ז"ל קיים גרס' הספרים דהכא אדרבא קיימינן דקאמר שאין לר' אידי לתמוה על דברי ריב"ל דאדרבה תיקשי לן דלא אשמעי' מידי דהא תרוייהו תננהי ומהדרי' דודאי ריב"ל טובא קמ"ל דר' אידי אנשי ואנשי תני במתני' דקס"ד דבעינן למימר דלא תנן במתני' מידי ממאי דאמר ריב"ל ופרכי' דהא תנן למודד שאמרו ומסדרי' הכי קא מהדר ליה לרבא דקאמרת תרוייהו תננהי הא ליתא דהא ודאי סוף העיר איצטריכא ליה לרי"בל למימר דלא תנן ליה במתני' ולא עוד אלא כי מה שאמר בזה הם דברי נביאות ונכון הוא זה עי"ל דאדרב אידי קיימינן דלרב אידי סוף העיר אצטריך ליה למילף ביה טעמא וראיה מהיכן אתיא ליה לריב"ל דהא לא תנן במתני' דמסתמא משמע שאין לחלק בין חצי העיר לסוף העיר ולעולם היה לנו לומר כי העיר נטלה לו מן המנין וא"ת והיכי קאמרי' דסוף העיר לא תנן והלא שנינו במשנתינו כי מה שנשכר הוא מפסיד בלבד והא ע"כ לא אתי' בשכלתה מדתו בסוף העיר ומפני שכל העיר נמדדת לו בד' אמות כדקאמר ריב"ל תירץ ה"ר יהודא ז"ל דמתני' בשלן בתוך העיר דבהא ודאי מודה ר' אידי דכל העיר אצלו כד' אמות ואע"פ שנתן ערובו חוצה לה שאל"כ מי שלן בעיר גדולה שיש מביתו עד סוף העיר אלפים אמה לא יוכל לבטלם לתת עירובו חוץ לעיר כי אם הוא חוץ לעיר לא יוכל לשוב לביתו ואם בביתו לא יוכל ללכת שם שהרי חוץ לתחום היא אלא ודאי כשכלתה מדתו בסוף העיר שלן בה מהלך את כלה מיהת אלא שאין משלימין לו כלום חוצה לה ולא קא מתמה ר' אידי אלא למי שלא לן בתוך העיר ובהא קאמר דלא תנן עי"ל דלא מתמה ר' אידי אלא במי שכלתה מדתו בעיר דמ"ל שכלתה לו בחצי העיר או בסופה אלא במי שכלתה מדתו בחצי חוץ לעיר מודה הוא שאין חושבין לו כל העיר אלא בד' אמות ומאי דתריץ תלמודא לעיל מתני' כשכלת' מדתו בסוף העיר לרבותא נקט לה דס"ל שאף בזו קי"ל ודאי כריב"ל דליכא אמורא דפליג עליה ורבא קאמר תרוייהו תננהו ורב נחמן נמי הכי סבי' ליה ואפי' לר' אידי לא פליג בעיקר דינא אלא דבעי לה טעמא וכדפרש"י ז"ל ור"ת ז"ל: | |||
'''א"ר אידי אין אלו דברי נביאות.''' | |||
גרסה אחרונה מ־12:22, 17 ביולי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף איזהו מקומן (בהיברובוקס) |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא כאן שכלתה מדתו באמצע העיר. פי' דבהא מודדין לו כל מה שהו' מן העיר ונמצא שהפסיד הרבה וכתב הראב"ד ז"ל שאם כלתה מדתו בין העיר ועבור' אין דינו כמו שכלתה מדתו באמצע העיר אלא כמי שכלתה בסוף העיר ומשלימין לו את השאר כי לא אמרו עבורה של עיר להחמיר על התחומין אלא להקל שאם אין אתה אומר כן אפי' כלתה מדתו באמצע תחומי העיר ואלכסונ' ולא משכחת לה כלתה מדתו בחצי העיר.
א"ר אידי אין אלו דברי נביאות. פרש"י ז"ל דברים של תימא ולא נדע להם טעם כדברי הנביא שאינו נותן טעם וראיה לדבריו מ"מ דבריו אמת כדברי הנביא דאי לאו דגמיר לה מרביה לא הוה אמר הכי אמר רבא תרוייהו תננהי אנשי עיר גדולה מהלכין כו' ורב אידי דמחמה אדרבי יהושע בן לוי אנשי ואנשי תני ומוקים לה בנותן כלומ' דר' אידי גורס במשנתנו אנשי עיר גדולה מהלכין את עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את עיר גדולה ומפ' מתני' בנותן את עירובו בעיר אחת דבין שנתן עירובו בעיר גדולה ובין שנתן אותו בעיר קטנה מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה וא"ת ולמאן דתני אנשי ואנשי למה לי למתני מי שהיה בעיר גדולה או מי שהיה בעיר קטנה ליתני הנותן את עירובו בין בעיר גדולה בין בעיר קטנה מהלך את כלה דמאי נפקא לן מינה אם הוא שובת בעיר גדולה או בעיר קטנה וי"ל דדילמא הוה ס"ד כי השובת בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה שלא יקנה שם אלא כשיעור העיר שהוא שובת בתוכה כי די לעירובו שיקנה לו במקום שביתתו ופרכי' אבל במדד לה והא אנן תנן למדד שאמרו כו' כך גרס' הספרים סוף העיר אצטריכא ליה דלא תנן והלשון הזה קשה ואלו הוה אמר רבי אידי דההיא דריב"ל פשיט שייך למימר דסוף העיר אצטריכא ליה אבל ר' אידי אינו אומר דפשיט אדרבה תמה על דברי ריב"ל והיה אומר שצריכין טעם וראיה ורשב"ם ז"ל כתב דל"ג אצטריכא ליה אלא ה"ג סוף העיר לא תנן ור"ת ז"ל קיים גרס' הספרים דהכא אדרבא קיימינן דקאמר שאין לר' אידי לתמוה על דברי ריב"ל דאדרבה תיקשי לן דלא אשמעי' מידי דהא תרוייהו תננהי ומהדרי' דודאי ריב"ל טובא קמ"ל דר' אידי אנשי ואנשי תני במתני' דקס"ד דבעינן למימר דלא תנן במתני' מידי ממאי דאמר ריב"ל ופרכי' דהא תנן למודד שאמרו ומסדרי' הכי קא מהדר ליה לרבא דקאמרת תרוייהו תננהי הא ליתא דהא ודאי סוף העיר איצטריכא ליה לרי"בל למימר דלא תנן ליה במתני' ולא עוד אלא כי מה שאמר בזה הם דברי נביאות ונכון הוא זה עי"ל דאדרב אידי קיימינן דלרב אידי סוף העיר אצטריך ליה למילף ביה טעמא וראיה מהיכן אתיא ליה לריב"ל דהא לא תנן במתני' דמסתמא משמע שאין לחלק בין חצי העיר לסוף העיר ולעולם היה לנו לומר כי העיר נטלה לו מן המנין וא"ת והיכי קאמרי' דסוף העיר לא תנן והלא שנינו במשנתינו כי מה שנשכר הוא מפסיד בלבד והא ע"כ לא אתי' בשכלתה מדתו בסוף העיר ומפני שכל העיר נמדדת לו בד' אמות כדקאמר ריב"ל תירץ ה"ר יהודא ז"ל דמתני' בשלן בתוך העיר דבהא ודאי מודה ר' אידי דכל העיר אצלו כד' אמות ואע"פ שנתן ערובו חוצה לה שאל"כ מי שלן בעיר גדולה שיש מביתו עד סוף העיר אלפים אמה לא יוכל לבטלם לתת עירובו חוץ לעיר כי אם הוא חוץ לעיר לא יוכל לשוב לביתו ואם בביתו לא יוכל ללכת שם שהרי חוץ לתחום היא אלא ודאי כשכלתה מדתו בסוף העיר שלן בה מהלך את כלה מיהת אלא שאין משלימין לו כלום חוצה לה ולא קא מתמה ר' אידי אלא למי שלא לן בתוך העיר ובהא קאמר דלא תנן עי"ל דלא מתמה ר' אידי אלא במי שכלתה מדתו בעיר דמ"ל שכלתה לו בחצי העיר או בסופה אלא במי שכלתה מדתו בחצי חוץ לעיר מודה הוא שאין חושבין לו כל העיר אלא בד' אמות ומאי דתריץ תלמודא לעיל מתני' כשכלת' מדתו בסוף העיר לרבותא נקט לה דס"ל שאף בזו קי"ל ודאי כריב"ל דליכא אמורא דפליג עליה ורבא קאמר תרוייהו תננהו ורב נחמן נמי הכי סבי' ליה ואפי' לר' אידי לא פליג בעיקר דינא אלא דבעי לה טעמא וכדפרש"י ז"ל ור"ת ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |