ריטב"א/עירובין/נה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
והא דתנן נותנין קרפף לעיר ה"פ שאע"פ שאין בתי' וקרפפות חוץ לחומ' תוך ע' אמה אלא שהיא בקע' או מגרש פנוי נותנין לה לעיבור שיעור קרפף חוצה לה תוך ע' אמה וחכמי' אומרי' שאין נותנים קרפף זה אלא לשתי עיירו' הסמוכו' זו לזו שאם את' נותן להם יהיו נדונו' כעיר אחת ונחלקו בה רב הונ' וחיי' בר רב דרב הונ' סבר נותנין להם שתי קרפפו' וחיי' בר רב אמר קרפף אחת. וצריכ' דאי אשמעי' הכא גבי חומת העיר שנפרצה משום דה"ל צד היתר מעיקרא כלומר כי קודם שנפרצה והיתה כעיר אחת היה כלה כד' אמות ומודדין לה מחומת'. ואי אשמועי' התם גבי נותנין קרפף לשתי עיירות משום דדחיקא תשמישייהו פי' דבקרפף אחד בין שתי עיירות דחוק הוא לתשמישן וצריך קרפף אחר ואחר אבל גבי חומת העיר שנפרצה ונשאר פנוי בנתים לא דחקה תשמישי' כי אין האויר בא לה אלא לתוכה והרי יש לה חוצה לה מקום לתשמיש. | והא דתנן נותנין קרפף לעיר ה"פ שאע"פ שאין בתי' וקרפפות חוץ לחומ' תוך ע' אמה אלא שהיא בקע' או מגרש פנוי נותנין לה לעיבור שיעור קרפף חוצה לה תוך ע' אמה וחכמי' אומרי' שאין נותנים קרפף זה אלא לשתי עיירו' הסמוכו' זו לזו שאם את' נותן להם יהיו נדונו' כעיר אחת ונחלקו בה רב הונ' וחיי' בר רב דרב הונ' סבר נותנין להם שתי קרפפו' וחיי' בר רב אמר קרפף אחת. וצריכ' דאי אשמעי' הכא גבי חומת העיר שנפרצה משום דה"ל צד היתר מעיקרא כלומר כי קודם שנפרצה והיתה כעיר אחת היה כלה כד' אמות ומודדין לה מחומת'. ואי אשמועי' התם גבי נותנין קרפף לשתי עיירות משום דדחיקא תשמישייהו פי' דבקרפף אחד בין שתי עיירות דחוק הוא לתשמישן וצריך קרפף אחר ואחר אבל גבי חומת העיר שנפרצה ונשאר פנוי בנתים לא דחקה תשמישי' כי אין האויר בא לה אלא לתוכה והרי יש לה חוצה לה מקום לתשמיש. | ||
'''וכמה יהא בין יתר לקשת.''' | '''וכמה יהא בין יתר לקשת.''' פרש"י ז"ל כמה יהא חורבת החלק שבין הקשת ליתר דאמרי' מודדין היתר כשאין בין שני ראשי הקשת ד' אלפים אמה. פי' לפי דאלו כשיש בין שני ראשים ד' אלפים אמה לעולם אין מודדין מן היתר ואפילו אין מן היתר לקשת אלפים אמר דסוף סוף ליכא הבלעת תחומין בין רגלי הקשת שיוכלו ללכת בין זה לזה דרך האויר שבין רגל לרגל כדי שיהא נדון כעיר אחת. | ||
'''רבה בר רב הונא אמר אלפים.''' | '''רבה בר רב הונא אמר אלפים.''' פי' שיעור התחום ונמצא שיכולין לבא מן הקשת ליתר בהתיר. ויש שהיו סבורים לומר דדוקא באלפים בעינ' פחות מד' אלפים בין רגלי הקשת אבל אם אין בין רגלי הקשת ניתר אלא פחות מאלפים כיון שאין בו שיעור תחום הרי הכל כעיר אחת ואפי' יש יותר {{ממ|מן}} ד' אלפים אמה מרגל לרגל דהא אי בעי אתי מן היתר להקשת תוך התחו'. וכן נמצא במקצת התוספות אבל אין זה נכון דא"כ אתיא מימרא דרב הונא אליבא דרבה בריה בנקודה מצומצמו' שיש בין הקשת ליתר אלפי' אמה מצומצמות לא פחות ולא יותר שהרי אם יש פחות מאלפים אמה בין הקשת ליתר אפילו יש בין ראשי הקשת יותר מד' אלפים מודדין מן יתר. | ||
ואם יש בין היתר לקשת יותר מאלפים אמה אפי' אין בין שני ראשי הקשת ד' אלפים מודדין מן הקשת לדברי רבה בריה דרב הונא דהא רבה בר רב הונא ורבה בריה דרבא תרוייהו על מימרא דרב הונא קיימי ולפרושי מילתיה אתו והיאך אפשר לומר שלא יעמדו דברי רב הונא אלא באלפים אמה מצומצמות שהוא דבר שאינו מצוי אלא ודאי כדאמרי' לעיל שיש בין רגל לרגל יותר מד' אלפים שוב אין לו תקנה ואפילו אין בין יתר לקשת אלא פחות מאלפים דכיון שהמרחק גדול כ"כ בין רגלי הקשת דליכא הבלעת תחומין ביניה' הרי היא נדונית {{ממ|כשאר}} כשתי עיירות ואע"ג דמצי אתו ליתר מן הקשת בתוך התחום בדרך האויר שביניהם וכן דעת רבותי: | ואם יש בין היתר לקשת יותר מאלפים אמה אפי' אין בין שני ראשי הקשת ד' אלפים מודדין מן הקשת לדברי רבה בריה דרב הונא דהא רבה בר רב הונא ורבה בריה דרבא תרוייהו על מימרא דרב הונא קיימי ולפרושי מילתיה אתו והיאך אפשר לומר שלא יעמדו דברי רב הונא אלא באלפים אמה מצומצמות שהוא דבר שאינו מצוי אלא ודאי כדאמרי' לעיל שיש בין רגל לרגל יותר מד' אלפים שוב אין לו תקנה ואפילו אין בין יתר לקשת אלא פחות מאלפים דכיון שהמרחק גדול כ"כ בין רגלי הקשת דליכא הבלעת תחומין ביניה' הרי היא נדונית {{ממ|כשאר}} כשתי עיירות ואע"ג דמצי אתו ליתר מן הקשת בתוך התחום בדרך האויר שביניהם וכן דעת רבותי: | ||
'''דאי בעי ליתיה ליה דרך בתים.''' | '''דאי בעי ליתיה ליה דרך בתים.''' פי' וכין דמצי אזלי להתם דרך בתים שבעיר יש לפי לדונם כאלו עומדים כלם ברגלי הקשת והרי יש עבור ביניהם כיון שאין בין ראשי הקשת ד' אלפים אמה וכן הלכתא. ואלו שאין מתעברין עמה נפש שיש בה ד' אמות. ופרש"י ז"ל בנין שעושין על הקבר וסתמיה לדירת שומר הקבר הוא עשוי וכי קתני שיש בהן בית דירה לא קאי אלא אקבר וסתמייהו לאו לדירה והכי מוכח ממאי דפלוגינהו סיפא ואלו שאין מתערבין עמה. פי' איידי דאצטריך למתני נפש שנפרצה משתי רוחותיה דלא שמעינן לה מרישא נקט בהדי כלהו אידך דלא למסמך בהו אדיוקא דרישא: | ||
'''לא צריכא להשלים.''' | '''לא צריכא להשלים.''' פרש"י ז"ל שאם אין בבנין ד' אמות על ד' אמות מהניא ליה מערה לאשלומי. ויש לפרש עוד דאהני' ליה מערה להשלים כגון שהבנין בסוף המערה חוץ לע' אמה ושירים שהמערה משלימה לעבר בה כגון שהוא תוך ע' אמה ושירים וכן אם הבנין בראש המערה כלפי העיר שמודדין אלפים אמה מסוף המערה. הא דפרכינן מהא דתניא שאין נפנין אלא לאחוריהם. קושיין למ"ד תחומין דאורייתא. דמתנית' דברי הכל היא ולפי שטת הירושלמי קושיין לדברי הכל שהירושלמי סובר דכל חוץ לג' פרסאות תחומין דאורייתא לדברי הכל. ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה נקט האי קרא מפני שאלו עושין מעשה בהמה שנקבתו של זה נזקק אצל אחר וזה גורם שבניהם ממזרים. | ||
גרסה אחרונה מ־12:21, 17 ביולי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והא דתנן נותנין קרפף לעיר ה"פ שאע"פ שאין בתי' וקרפפות חוץ לחומ' תוך ע' אמה אלא שהיא בקע' או מגרש פנוי נותנין לה לעיבור שיעור קרפף חוצה לה תוך ע' אמה וחכמי' אומרי' שאין נותנים קרפף זה אלא לשתי עיירו' הסמוכו' זו לזו שאם את' נותן להם יהיו נדונו' כעיר אחת ונחלקו בה רב הונ' וחיי' בר רב דרב הונ' סבר נותנין להם שתי קרפפו' וחיי' בר רב אמר קרפף אחת. וצריכ' דאי אשמעי' הכא גבי חומת העיר שנפרצה משום דה"ל צד היתר מעיקרא כלומר כי קודם שנפרצה והיתה כעיר אחת היה כלה כד' אמות ומודדין לה מחומת'. ואי אשמועי' התם גבי נותנין קרפף לשתי עיירות משום דדחיקא תשמישייהו פי' דבקרפף אחד בין שתי עיירות דחוק הוא לתשמישן וצריך קרפף אחר ואחר אבל גבי חומת העיר שנפרצה ונשאר פנוי בנתים לא דחקה תשמישי' כי אין האויר בא לה אלא לתוכה והרי יש לה חוצה לה מקום לתשמיש.
וכמה יהא בין יתר לקשת. פרש"י ז"ל כמה יהא חורבת החלק שבין הקשת ליתר דאמרי' מודדין היתר כשאין בין שני ראשי הקשת ד' אלפים אמה. פי' לפי דאלו כשיש בין שני ראשים ד' אלפים אמה לעולם אין מודדין מן היתר ואפילו אין מן היתר לקשת אלפים אמר דסוף סוף ליכא הבלעת תחומין בין רגלי הקשת שיוכלו ללכת בין זה לזה דרך האויר שבין רגל לרגל כדי שיהא נדון כעיר אחת.
רבה בר רב הונא אמר אלפים. פי' שיעור התחום ונמצא שיכולין לבא מן הקשת ליתר בהתיר. ויש שהיו סבורים לומר דדוקא באלפים בעינ' פחות מד' אלפים בין רגלי הקשת אבל אם אין בין רגלי הקשת ניתר אלא פחות מאלפים כיון שאין בו שיעור תחום הרי הכל כעיר אחת ואפי' יש יותר (מן) ד' אלפים אמה מרגל לרגל דהא אי בעי אתי מן היתר להקשת תוך התחו'. וכן נמצא במקצת התוספות אבל אין זה נכון דא"כ אתיא מימרא דרב הונא אליבא דרבה בריה בנקודה מצומצמו' שיש בין הקשת ליתר אלפי' אמה מצומצמות לא פחות ולא יותר שהרי אם יש פחות מאלפים אמה בין הקשת ליתר אפילו יש בין ראשי הקשת יותר מד' אלפים מודדין מן יתר.
ואם יש בין היתר לקשת יותר מאלפים אמה אפי' אין בין שני ראשי הקשת ד' אלפים מודדין מן הקשת לדברי רבה בריה דרב הונא דהא רבה בר רב הונא ורבה בריה דרבא תרוייהו על מימרא דרב הונא קיימי ולפרושי מילתיה אתו והיאך אפשר לומר שלא יעמדו דברי רב הונא אלא באלפים אמה מצומצמות שהוא דבר שאינו מצוי אלא ודאי כדאמרי' לעיל שיש בין רגל לרגל יותר מד' אלפים שוב אין לו תקנה ואפילו אין בין יתר לקשת אלא פחות מאלפים דכיון שהמרחק גדול כ"כ בין רגלי הקשת דליכא הבלעת תחומין ביניה' הרי היא נדונית (כשאר) כשתי עיירות ואע"ג דמצי אתו ליתר מן הקשת בתוך התחום בדרך האויר שביניהם וכן דעת רבותי:
דאי בעי ליתיה ליה דרך בתים. פי' וכין דמצי אזלי להתם דרך בתים שבעיר יש לפי לדונם כאלו עומדים כלם ברגלי הקשת והרי יש עבור ביניהם כיון שאין בין ראשי הקשת ד' אלפים אמה וכן הלכתא. ואלו שאין מתעברין עמה נפש שיש בה ד' אמות. ופרש"י ז"ל בנין שעושין על הקבר וסתמיה לדירת שומר הקבר הוא עשוי וכי קתני שיש בהן בית דירה לא קאי אלא אקבר וסתמייהו לאו לדירה והכי מוכח ממאי דפלוגינהו סיפא ואלו שאין מתערבין עמה. פי' איידי דאצטריך למתני נפש שנפרצה משתי רוחותיה דלא שמעינן לה מרישא נקט בהדי כלהו אידך דלא למסמך בהו אדיוקא דרישא:
לא צריכא להשלים. פרש"י ז"ל שאם אין בבנין ד' אמות על ד' אמות מהניא ליה מערה לאשלומי. ויש לפרש עוד דאהני' ליה מערה להשלים כגון שהבנין בסוף המערה חוץ לע' אמה ושירים שהמערה משלימה לעבר בה כגון שהוא תוך ע' אמה ושירים וכן אם הבנין בראש המערה כלפי העיר שמודדין אלפים אמה מסוף המערה. הא דפרכינן מהא דתניא שאין נפנין אלא לאחוריהם. קושיין למ"ד תחומין דאורייתא. דמתנית' דברי הכל היא ולפי שטת הירושלמי קושיין לדברי הכל שהירושלמי סובר דכל חוץ לג' פרסאות תחומין דאורייתא לדברי הכל. ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה נקט האי קרא מפני שאלו עושין מעשה בהמה שנקבתו של זה נזקק אצל אחר וזה גורם שבניהם ממזרים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |