ריטב"א/עירובין/לא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''תניא ר' יהודה אומר מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר.''' פי' ואפי' לסומכוס דבעי מידי דחזי דידיה דאלו לרבנן אפי' בתרומה לכהן טמא מערבין בטהורה דנהי דלא חזייא לי' הא חזיא לכהן טהור בעלמא אלא ודאי כדאמרן וקמ"ל דאע"ג דמנח לי' בקבר איפשר למעבד ליה תקנתא דלא מיטמיא ומצי שקיל לה ואכיל לה דאלו תרומה טמאה אסורה היא באכילה בין לכהן טהור בין לכהן טמ' הכי אזיל ושקיל לה בשידה תיבה ומגדל פי' דלרבי יהודה אהל זרוק שמיה אהל כדאמרן לעיל ולרווחא דמילתא נקטי' לה אפי' בשמניח עירובו בבית הקברות ארוך דאלו בקבר יחידי בלא שידה תיב' ומגדל משכחת לה שיבא עד סמוך לקבר ברחוק ד' אמות ויטול עירובו בפשוטי כלי עץ ואכיל ליה והיינו דפרכי' בסמוך אי הכי מאי טעמייהו דרבנן דהא לדידהו אהל זרוק לא שמיה אהל אלא ודאי הכי פרכי' מאי טעמייהו דרבנן בקבר יחידי מיהת דלא בעי שידה תיבה ומגדל וכן פרש"י ז"ל ושיילי' והא כיון דאחתה לעירוב בתרומה בקבר אטמיא לי' ולא מצי אכיל לה שום אדם ואמאי עירובו עירוב אפי' לרבנן דפליגי עליה דסומכס ופרקי' דמיירי בשלא הוכשרה תרומה זה לקבל טומאה שנילושה במי פירות פי' כגון ממי תותין ורמונים ושאר דאלו יין ושמן מכשירין הן כדאיתא בפ"ק דפסחים ושלא כפר"ח ז"ל: | |||
'''ושייל' היכי מייתי' לה.''' פי' דהא כי נקיט לה בשום כלי מטמ' הכל באהל המת ואע"פ שאין בו פותח טפח דלטומאת עצמן בכל שהן כדאיתא במס' אהלות גבי עובי מרדע על כתפו ומייתי לה בפ"ק דשבת וחוזר הכלי ומטמא את התרומה ולא חזיא לאכיל' ופרקי' דמייתי לה בפשוטי כלי עץ דלא מקבלי טומא' ואפי' טומאת אהל כל היכא דלא חזו למדרסאות ופרכי' והא קא מאהיל כלומר דנהי דפשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה הרי הן מביאין את הטומאה כשיש בהן פותח טפח וכדתנן התם דעל הנושאן בעובי המרדע ופרש"י ז"ל דקס"ד דמיירי כשיש כלי פותח טפח שהיא מביא את הטומאה ופרקי' דמייתי לה אחודה בכלי שאין בחודו טפח ולא נהיר מדקאמר דמייתי לה אחודה דהאי לישנא משמע דבההיא דס"ד מעיקרא בההוא מיירי השתא אלא דמעיקרא ס"ד דמיירי דמייתי לה בשטה שלה שיש בו טפח מן הסתם והשתא אמרי' דמיירי דמייתי לה אחודה שאין בו טפח ונקטי' לה הכי לאשמעי' דלא גזרי' דלא לאתוייה בחודה אטו דלאו חודה: אסור לקנו' בית באיסורי הנאה פי' מנח עירובו בקבר וקונה בו שביתה ללכת אלפים אמה נמצאו נהנה בקבר שהוא איסורי הנאה קסבר מצות לא ליהנות ניתנו ומר סבר ניחא ליה דלינטר פי' ואע"ג שאין לו הנאה במאי דקנה תמן ביתא למיזל לדבר מצוה הא קא מתהני כדמנח ריפתא דעירובא התם ומינטר התם דכי מצטריך ליה אכיל ליה: | |||
'''ושייל' היכי מייתי' לה.''' | |||
דמאי הא לא חזי ליה ופרקי' מגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וכו' ולכאורה קושיין ופירוקי' לסומכוס היא דאלו לרבנן מסתיין דחזי לעניים בעלמא ואע"ג דלא חזי לדידיה ומשום דסיפא דמתני' דברי הכל היא ואפי' לסומכוס פרכי' ופרקי' אציבא דידי' ויש שפירשו דכי פרכי' דמאי היא לא חזי ליה קס"ד דלא חזי לשום אדם ואפי' לעניים וקושיין אפי' לרבנן ופרקי' דאדרבה אפי' לדידי' איפשר דהוי חזי ואתיא שפיר אפי' לסומכוס ונכון הוא: ומה ראית פרש"י ז"ל ומה ראית דאוקמתא קרא דחיובא בהקדימו בכרי וקרא דפטורא בשהקדימו בשבלין והקשו בתוס' היכי אמרי' ומה ראית דהא ודאי מילתא פשיטא היא לומר כן וכדמפ' ואזיל דהאי אידגן והאי לא אידגן ופרשו בתוס' ומה ראית לחלק בין הקדימו לכרי להקדימו בשיבלין דילמא בשניהם פטור וקרא דכל מעשרותיכם בשהקדימו אחר פני הבית ואינו נכון בעיני כלל חדא במאי אולמי' דראה פני הבית ממרוח בכרי ועוד דכיון דתלמודא הוא נקיט קרא דכל מעשרותיכם ואנן פרכי' דעביד ליה אוקמתא אחרינ' והיא עיקר קושיין היה לי' לתלמודא לפרושי והנכון כדפרש"י ז"ל ומשום דאמר ליה עליך אמר קרא הוה משמע ליה דמגופא מוכח דמיירי בכרי ולהכי אמ' ומה ראית במקראו' עצמן לומר כן ופרקי' דמסתברא הוא דמפריש הכי דהאי אידגן והאי לא אידגן קמשמע לה דאין חומש מעכבי פירשתיה במסכת שבת ובמקומות אחרים הרבה וכן ההיא דאסימון כתבתי פי' רש"י ז"ל ור"ת ז"ל בכמה דוכתיה: | דמאי הא לא חזי ליה ופרקי' מגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וכו' ולכאורה קושיין ופירוקי' לסומכוס היא דאלו לרבנן מסתיין דחזי לעניים בעלמא ואע"ג דלא חזי לדידיה ומשום דסיפא דמתני' דברי הכל היא ואפי' לסומכוס פרכי' ופרקי' אציבא דידי' ויש שפירשו דכי פרכי' דמאי היא לא חזי ליה קס"ד דלא חזי לשום אדם ואפי' לעניים וקושיין אפי' לרבנן ופרקי' דאדרבה אפי' לדידי' איפשר דהוי חזי ואתיא שפיר אפי' לסומכוס ונכון הוא: ומה ראית פרש"י ז"ל ומה ראית דאוקמתא קרא דחיובא בהקדימו בכרי וקרא דפטורא בשהקדימו בשבלין והקשו בתוס' היכי אמרי' ומה ראית דהא ודאי מילתא פשיטא היא לומר כן וכדמפ' ואזיל דהאי אידגן והאי לא אידגן ופרשו בתוס' ומה ראית לחלק בין הקדימו לכרי להקדימו בשיבלין דילמא בשניהם פטור וקרא דכל מעשרותיכם בשהקדימו אחר פני הבית ואינו נכון בעיני כלל חדא במאי אולמי' דראה פני הבית ממרוח בכרי ועוד דכיון דתלמודא הוא נקיט קרא דכל מעשרותיכם ואנן פרכי' דעביד ליה אוקמתא אחרינ' והיא עיקר קושיין היה לי' לתלמודא לפרושי והנכון כדפרש"י ז"ל ומשום דאמר ליה עליך אמר קרא הוה משמע ליה דמגופא מוכח דמיירי בכרי ולהכי אמ' ומה ראית במקראו' עצמן לומר כן ופרקי' דמסתברא הוא דמפריש הכי דהאי אידגן והאי לא אידגן קמשמע לה דאין חומש מעכבי פירשתיה במסכת שבת ובמקומות אחרים הרבה וכן ההיא דאסימון כתבתי פי' רש"י ז"ל ור"ת ז"ל בכמה דוכתיה: | ||
גרסה אחרונה מ־11:19, 17 ביולי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תניא ר' יהודה אומר מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר. פי' ואפי' לסומכוס דבעי מידי דחזי דידיה דאלו לרבנן אפי' בתרומה לכהן טמא מערבין בטהורה דנהי דלא חזייא לי' הא חזיא לכהן טהור בעלמא אלא ודאי כדאמרן וקמ"ל דאע"ג דמנח לי' בקבר איפשר למעבד ליה תקנתא דלא מיטמיא ומצי שקיל לה ואכיל לה דאלו תרומה טמאה אסורה היא באכילה בין לכהן טהור בין לכהן טמ' הכי אזיל ושקיל לה בשידה תיבה ומגדל פי' דלרבי יהודה אהל זרוק שמיה אהל כדאמרן לעיל ולרווחא דמילתא נקטי' לה אפי' בשמניח עירובו בבית הקברות ארוך דאלו בקבר יחידי בלא שידה תיב' ומגדל משכחת לה שיבא עד סמוך לקבר ברחוק ד' אמות ויטול עירובו בפשוטי כלי עץ ואכיל ליה והיינו דפרכי' בסמוך אי הכי מאי טעמייהו דרבנן דהא לדידהו אהל זרוק לא שמיה אהל אלא ודאי הכי פרכי' מאי טעמייהו דרבנן בקבר יחידי מיהת דלא בעי שידה תיבה ומגדל וכן פרש"י ז"ל ושיילי' והא כיון דאחתה לעירוב בתרומה בקבר אטמיא לי' ולא מצי אכיל לה שום אדם ואמאי עירובו עירוב אפי' לרבנן דפליגי עליה דסומכס ופרקי' דמיירי בשלא הוכשרה תרומה זה לקבל טומאה שנילושה במי פירות פי' כגון ממי תותין ורמונים ושאר דאלו יין ושמן מכשירין הן כדאיתא בפ"ק דפסחים ושלא כפר"ח ז"ל:
ושייל' היכי מייתי' לה. פי' דהא כי נקיט לה בשום כלי מטמ' הכל באהל המת ואע"פ שאין בו פותח טפח דלטומאת עצמן בכל שהן כדאיתא במס' אהלות גבי עובי מרדע על כתפו ומייתי לה בפ"ק דשבת וחוזר הכלי ומטמא את התרומה ולא חזיא לאכיל' ופרקי' דמייתי לה בפשוטי כלי עץ דלא מקבלי טומא' ואפי' טומאת אהל כל היכא דלא חזו למדרסאות ופרכי' והא קא מאהיל כלומר דנהי דפשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה הרי הן מביאין את הטומאה כשיש בהן פותח טפח וכדתנן התם דעל הנושאן בעובי המרדע ופרש"י ז"ל דקס"ד דמיירי כשיש כלי פותח טפח שהיא מביא את הטומאה ופרקי' דמייתי לה אחודה בכלי שאין בחודו טפח ולא נהיר מדקאמר דמייתי לה אחודה דהאי לישנא משמע דבההיא דס"ד מעיקרא בההוא מיירי השתא אלא דמעיקרא ס"ד דמיירי דמייתי לה בשטה שלה שיש בו טפח מן הסתם והשתא אמרי' דמיירי דמייתי לה אחודה שאין בו טפח ונקטי' לה הכי לאשמעי' דלא גזרי' דלא לאתוייה בחודה אטו דלאו חודה: אסור לקנו' בית באיסורי הנאה פי' מנח עירובו בקבר וקונה בו שביתה ללכת אלפים אמה נמצאו נהנה בקבר שהוא איסורי הנאה קסבר מצות לא ליהנות ניתנו ומר סבר ניחא ליה דלינטר פי' ואע"ג שאין לו הנאה במאי דקנה תמן ביתא למיזל לדבר מצוה הא קא מתהני כדמנח ריפתא דעירובא התם ומינטר התם דכי מצטריך ליה אכיל ליה:
דמאי הא לא חזי ליה ופרקי' מגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וכו' ולכאורה קושיין ופירוקי' לסומכוס היא דאלו לרבנן מסתיין דחזי לעניים בעלמא ואע"ג דלא חזי לדידיה ומשום דסיפא דמתני' דברי הכל היא ואפי' לסומכוס פרכי' ופרקי' אציבא דידי' ויש שפירשו דכי פרכי' דמאי היא לא חזי ליה קס"ד דלא חזי לשום אדם ואפי' לעניים וקושיין אפי' לרבנן ופרקי' דאדרבה אפי' לדידי' איפשר דהוי חזי ואתיא שפיר אפי' לסומכוס ונכון הוא: ומה ראית פרש"י ז"ל ומה ראית דאוקמתא קרא דחיובא בהקדימו בכרי וקרא דפטורא בשהקדימו בשבלין והקשו בתוס' היכי אמרי' ומה ראית דהא ודאי מילתא פשיטא היא לומר כן וכדמפ' ואזיל דהאי אידגן והאי לא אידגן ופרשו בתוס' ומה ראית לחלק בין הקדימו לכרי להקדימו בשיבלין דילמא בשניהם פטור וקרא דכל מעשרותיכם בשהקדימו אחר פני הבית ואינו נכון בעיני כלל חדא במאי אולמי' דראה פני הבית ממרוח בכרי ועוד דכיון דתלמודא הוא נקיט קרא דכל מעשרותיכם ואנן פרכי' דעביד ליה אוקמתא אחרינ' והיא עיקר קושיין היה לי' לתלמודא לפרושי והנכון כדפרש"י ז"ל ומשום דאמר ליה עליך אמר קרא הוה משמע ליה דמגופא מוכח דמיירי בכרי ולהכי אמ' ומה ראית במקראו' עצמן לומר כן ופרקי' דמסתברא הוא דמפריש הכי דהאי אידגן והאי לא אידגן קמשמע לה דאין חומש מעכבי פירשתיה במסכת שבת ובמקומות אחרים הרבה וכן ההיא דאסימון כתבתי פי' רש"י ז"ל ור"ת ז"ל בכמה דוכתיה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |