רא"ש/יבמות/ד/כו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


 
וכן שאר כל הנשים לא יתארסו וכו'. בשלמא יבמה כדאמרי' אלא שאר כל הנשים מ"ט אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבה לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין ג' חדשים והכא במאי להבחין איכא י"א שנמצאו במדרש דעובד כוכבים ואשתו שנתגיירו שאין לו לקיימה שמא יחזרו לסורן והכא לא משמע הכי הכא נמי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ובין זרע שנזרע שלא בקדושה. רבא שמא ישא אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק ויפטר את יבמתו לשוק. והיכא דקים לן דמעוברת היא תנשא אלמה תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ומסיק משום דסתם מעוברת למניקה קיימא ודלמא מיעברא ומיעכר חלבה וקטלה ליה. ומתוך זה היה אומר רבינו שמשון הזקן גרושה מינקת וגרושה מעוברת מותרת לינשא דלא משעבדא להניק כדאמרי' בפרק אע"פ דף נט: נתגרשה אינה כופה. ור"ת ז"ל דייק משמעתין דלמאי דבעי למימר טעמא משום סנדל או משום דיחסא אין חילוק בין אלמנה וגרושה ואינו חוזר בו אלא מן הטעם בלבד ועוד אלמנה גופה אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה לא משעבדא להניק אלא חכמים עשו תקנה זו שלא יבא הולד לידי סכנה ורוב נשים חסות על ילדיהן ומניקתן אפילו אינה משועבדת להניקו אבל אם היתה מותרת לינשא לא היתה מניקתו וכן פוסק בשאלתות לא שנא אלמנה ולא שנא גרושה: אחת בתולות ואחת בעולות וכו' היינו בתולות היינו ארוסות היינו בעולות היינו נשואות א"ר יהודה אמר רב הכי קאמר אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנשואין. ר"א לא על לבי מדרשא אשכחיה לר' אסי אמר ליה מאי אמור האידנא בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה מכלל דיחידאה פליג עליה אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה שום כעס בבית בעלה או שהיתה חולה או שהיה בעלה חולה או זקן או שהית העקרה או קטנה או איילונית או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד אמר ר' חייא בר אבא חזר בו ר' יוחנן אמר רב יוסף ממתני' דכרמא הדר ביה דתניא אמר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין ג' חדשים. והלכה כר"מ חדא דהא ר' יוחנן דקאמר הלכה כר' יהודה חזר בו ועוד דאמרי' בפ' אע"פ דף ס: אר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו: אמימר שרא ליארס ביום תשעים א"ל רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו חוץ מיום שנתארסה בו א"ל ההוא לענין מניקה איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חדשים חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו והלכתא צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:
{{ניווט כללי עליון}}
 
וכן שאר כל הנשים לא יתארסו וכו'. בשלמא יבמה כדאמרי' אלא שאר כל הנשים מ"ט אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבה לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין ג' חדשים והכא במאי להבחין איכא י"א שנמצאו במדרש דעובד כוכבים ואשתו שנתגיירו שאין לו לקיימה שמא יחזרו לסורן והכא לא משמע הכי הכא נמי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ובין זרע שנזרע שלא בקדושה. רבא שמא ישא אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק ויפטר את יבמתו לשוק. והיכא דקים לן דמעוברת היא תנשא אלמה תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ומסיק משום דסתם מעוברת למניקה קיימא ודלמא מיעברא ומיעכר חלבה וקטלה ליה. ומתוך זה היה אומר רבינו שמשון הזקן גרושה מינקת וגרושה מעוברת מותרת לינשא דלא משעבדא להניק כדאמרי' בפרק אע"פ דף נט: נתגרשה אינה כופה. ור"ת ז"ל דייק משמעתין דלמאי דבעי למימר טעמא משום סנדל או משום דיחסא אין חילוק בין אלמנה וגרושה ואינו חוזר בו אלא מן הטעם בלבד ועוד אלמנה גופה אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה לא משעבדא להניק אלא חכמים עשו תקנה זו שלא יבא הולד לידי סכנה ורוב נשים חסות על ילדיהן ומניקתן אפילו אינה משועבדת להניקו אבל אם היתה מותרת לינשא לא היתה מניקתו וכן פוסק בשאלתות לא שנא אלמנה ולא שנא גרושה: אחת בתולות ואחת בעולות וכו' היינו בתולות היינו ארוסות היינו בעולות היינו נשואות א"ר יהודה אמר רב הכי קאמר אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנשואין. ר"א לא על לבי מדרשא אשכחיה לר' אסי אמר ליה מאי אמור האידנא בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה מכלל דיחידאה פליג עליה אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה שום כעס בבית בעלה או שהיתה חולה או שהיה בעלה חולה או זקן או שהית העקרה או קטנה או איילונית או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד אמר ר' חייא בר אבא חזר בו ר' יוחנן אמר רב יוסף ממתני' דכרמא הדר ביה דתניא אמר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין ג' חדשים. והלכה כר"מ חדא דהא ר' יוחנן דקאמר הלכה כר' יהודה חזר בו ועוד דאמרי' בפ' אע"פ דף ס: אר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו: אמימר שרא ליארס ביום תשעים א"ל רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו חוץ מיום שנתארסה בו א"ל ההוא לענין מניקה איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חדשים חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו והלכתא צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־19:23, 16 ביולי 2020

רא"ש TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png כו

פסקי הרא"ש - יבמות
< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וכן שאר כל הנשים לא יתארסו וכו'. בשלמא יבמה כדאמרי' אלא שאר כל הנשים מ"ט אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבה לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין ג' חדשים והכא במאי להבחין איכא י"א שנמצאו במדרש דעובד כוכבים ואשתו שנתגיירו שאין לו לקיימה שמא יחזרו לסורן והכא לא משמע הכי הכא נמי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ובין זרע שנזרע שלא בקדושה. רבא שמא ישא אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק ויפטר את יבמתו לשוק. והיכא דקים לן דמעוברת היא תנשא אלמה תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ומסיק משום דסתם מעוברת למניקה קיימא ודלמא מיעברא ומיעכר חלבה וקטלה ליה. ומתוך זה היה אומר רבינו שמשון הזקן גרושה מינקת וגרושה מעוברת מותרת לינשא דלא משעבדא להניק כדאמרי' בפרק אע"פ דף נט: נתגרשה אינה כופה. ור"ת ז"ל דייק משמעתין דלמאי דבעי למימר טעמא משום סנדל או משום דיחסא אין חילוק בין אלמנה וגרושה ואינו חוזר בו אלא מן הטעם בלבד ועוד אלמנה גופה אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה לא משעבדא להניק אלא חכמים עשו תקנה זו שלא יבא הולד לידי סכנה ורוב נשים חסות על ילדיהן ומניקתן אפילו אינה משועבדת להניקו אבל אם היתה מותרת לינשא לא היתה מניקתו וכן פוסק בשאלתות לא שנא אלמנה ולא שנא גרושה: אחת בתולות ואחת בעולות וכו' היינו בתולות היינו ארוסות היינו בעולות היינו נשואות א"ר יהודה אמר רב הכי קאמר אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנשואין. ר"א לא על לבי מדרשא אשכחיה לר' אסי אמר ליה מאי אמור האידנא בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה מכלל דיחידאה פליג עליה אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה שום כעס בבית בעלה או שהיתה חולה או שהיה בעלה חולה או זקן או שהית העקרה או קטנה או איילונית או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד אמר ר' חייא בר אבא חזר בו ר' יוחנן אמר רב יוסף ממתני' דכרמא הדר ביה דתניא אמר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין ג' חדשים. והלכה כר"מ חדא דהא ר' יוחנן דקאמר הלכה כר' יהודה חזר בו ועוד דאמרי' בפ' אע"פ דף ס: אר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו: אמימר שרא ליארס ביום תשעים א"ל רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו חוץ מיום שנתארסה בו א"ל ההוא לענין מניקה איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חדשים חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו והלכתא צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:


מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.