ביאור הגר"א/אורח חיים/תרצב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ס"א הקורא כו'.''' | '''ס"א הקורא כו'.''' כ"א ב' ל"ש אלא כו': | ||
'''שלש כו'.''' | '''שלש כו'.''' שם: | ||
'''וביום כו'.''' | '''וביום כו'.''' אע"ג דעיקר זמנה ביום כמש"ש מ"מ כיון שבירך בלילה יצא דלא גרע מאם בירך אסוכה ולולב בשעת עשייה וכן לכתחילה יש לברך בלילה ומשבירך בלילה אינו מברך ביום כמו בסוכה כמ"ש שם מ"ו א': | ||
'''וי"א.''' | '''וי"א.''' דעיקר קריאתה ביום כמש"ש אלהי אקרא יומם כו' ושם כ' ב' כל היום כו' מנלן דכתי' והימים כו' ובדלילה ל"ק וכן שם א' אין קורין כו' אע"ג דבגמרא אמרו כי קתני אדיום מ"מ מדלא תני אלא ביום וכן בני כפרים לא היו קורין אלא ביום ובתוספתא פ"ב קראה בלילה לא יצא י"ח אר"י מעשה בריב"נ שקראה בצפורי בלילה א"ל אין שעת הסכנה ראיה: | ||
'''ואחד כו'.''' | '''ואחד כו'.''' ירושל' פ"ד מעשה בר"מ שקרייה כו' ונתנה לאחר ובירך עליה כו' זה קורא וזה מברך מכאן שהשומע כקורא כתיב אשר קראו לפני המלך כו': | ||
'''ולאחריה נוהגין.''' | '''ולאחריה נוהגין.''' מתני' וגמ': | ||
'''אם לא.''' | '''אם לא.''' תוספתא פ"ב: | ||
'''ונהגו.''' | '''ונהגו.''' עמ"א: | ||
'''ואין כו'.''' | '''ואין כו'.''' כל בו בשם ירושלמי והוא בפ"ד הלכה א' והוא בנוסחא שלנו משובש וג"כ משמע שם דלא קאי אלא אתורה אר"ש ב"א למדו ברכת כו': | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ס"ד מי שהוא כו'.''' | '''ס"ד מי שהוא כו'.''' דמפלג המנחה הוא לילה אף לק"ש כמ"ש ר"ת בברכות ב' א' וכן לקידוש והבדלה כמ"ש בפ"ד שם ודוקא למי שנוהג תמיד כר"י שם וע' פר"ח שחלק ודחה דבריו: | ||
'''אבל.''' | '''אבל.''' ע' מ"א בשם ת"ה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־01:12, 15 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ס"א הקורא כו'. כ"א ב' ל"ש אלא כו':
שלש כו'. שם:
וביום כו'. אע"ג דעיקר זמנה ביום כמש"ש מ"מ כיון שבירך בלילה יצא דלא גרע מאם בירך אסוכה ולולב בשעת עשייה וכן לכתחילה יש לברך בלילה ומשבירך בלילה אינו מברך ביום כמו בסוכה כמ"ש שם מ"ו א':
וי"א. דעיקר קריאתה ביום כמש"ש אלהי אקרא יומם כו' ושם כ' ב' כל היום כו' מנלן דכתי' והימים כו' ובדלילה ל"ק וכן שם א' אין קורין כו' אע"ג דבגמרא אמרו כי קתני אדיום מ"מ מדלא תני אלא ביום וכן בני כפרים לא היו קורין אלא ביום ובתוספתא פ"ב קראה בלילה לא יצא י"ח אר"י מעשה בריב"נ שקראה בצפורי בלילה א"ל אין שעת הסכנה ראיה:
ואחד כו'. ירושל' פ"ד מעשה בר"מ שקרייה כו' ונתנה לאחר ובירך עליה כו' זה קורא וזה מברך מכאן שהשומע כקורא כתיב אשר קראו לפני המלך כו':
ולאחריה נוהגין. מתני' וגמ':
אם לא. תוספתא פ"ב:
ונהגו. עמ"א:
ואין כו'. כל בו בשם ירושלמי והוא בפ"ד הלכה א' והוא בנוסחא שלנו משובש וג"כ משמע שם דלא קאי אלא אתורה אר"ש ב"א למדו ברכת כו':
ד[עריכה]
ס"ד מי שהוא כו'. דמפלג המנחה הוא לילה אף לק"ש כמ"ש ר"ת בברכות ב' א' וכן לקידוש והבדלה כמ"ש בפ"ד שם ודוקא למי שנוהג תמיד כר"י שם וע' פר"ח שחלק ודחה דבריו:
אבל. ע' מ"א בשם ת"ה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |