באר הגולה/חושן משפט/שסד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספת נקודתיים בסוף כל קטע שבו היו חסרות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפ"ד מהלכות גזילה ואבידה די"ב וב' ה"ה הכל מפורש ומבואר בהל' הרי"ף ז"ל וכ' כל הנשבעין באחרונה: | {{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם בפ"ד מהלכות גזילה ואבידה די"ב וב' ה"ה הכל מפורש ומבואר בהל' הרי"ף ז"ל וכ' כל הנשבעין באחרונה: | ||
פי' שנתת לי רשות | פי' שנתת לי רשות: | ||
{{עוגן1|ב}}) שם דין י"ג ונלמד מעובד' דנסכא דרבי אבא הבא בסעיף הסמוך ומבואר בהל' הרי"ף ז"ל | {{עוגן1|ב}}) שם דין י"ג ונלמד מעובד' דנסכא דרבי אבא הבא בסעיף הסמוך ומבואר בהל' הרי"ף ז"ל: | ||
{{עוגן1|ג}}) והראב"ד שם תמה דמאחר שבעל הבית לא היה שם אין כאן עענת ברי כ' ה"ה דע שיש סוברין ששבועת עד אחד אפי' על טענת שמא הוא דבכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון א' מחייבו שבועה ואפי' את"ל הלא כבר תירץ הר"א ז"ל בעצמו הענין וז"ל ואולי נאמר אחר שימצאנה בידו טענת ברי הוא אף ע"פ שלא ראה כשהוציא מביתו אלא שהעד מעיד. | {{עוגן1|ג}}) והראב"ד שם תמה דמאחר שבעל הבית לא היה שם אין כאן עענת ברי כ' ה"ה דע שיש סוברין ששבועת עד אחד אפי' על טענת שמא הוא דבכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון א' מחייבו שבועה ואפי' את"ל הלא כבר תירץ הר"א ז"ל בעצמו הענין וז"ל ואולי נאמר אחר שימצאנה בידו טענת ברי הוא אף ע"פ שלא ראה כשהוציא מביתו אלא שהעד מעיד.: | ||
{{עוגן1|ד}}) היינו עובד' דנסכא דר' אבא בפ"ב דב"ב סוף דף ל"ג ובפ"ז דשבועות דף מ"ז ע"א וכתב ה"ה ונרא' מדברי הרב ז"ל שהגוזל את חבידו בעדים צריך להחזיר לו בעדים וכבר חלקו בזה חכמי הדורות (ומבואר בסוף סימן שס"א) | {{עוגן1|ד}}) היינו עובד' דנסכא דר' אבא בפ"ב דב"ב סוף דף ל"ג ובפ"ז דשבועות דף מ"ז ע"א וכתב ה"ה ונרא' מדברי הרב ז"ל שהגוזל את חבידו בעדים צריך להחזיר לו בעדים וכבר חלקו בזה חכמי הדורות (ומבואר בסוף סימן שס"א): | ||
{{עוגן1|ה}}) שם דט"ו וכתב ה"ה זה אינו מבואר מן הגמ' אכל הוא דין פשוט וכן זאת הבבא אמר החוטף: | {{עוגן1|ה}}) שם דט"ו וכתב ה"ה זה אינו מבואר מן הגמ' אכל הוא דין פשוט וכן זאת הבבא אמר החוטף: | ||
{{עוגן1|ו}}) שם דף ט"ז | {{עוגן1|ו}}) שם דף ט"ז: | ||
{{עוגן1|ז}}) ז"ל שם ודעתי נוטה שישבע היסת שהרי לא הודה לו כלום אלא אמר שלי חטפתי | {{עוגן1|ז}}) ז"ל שם ודעתי נוטה שישבע היסת שהרי לא הודה לו כלום אלא אמר שלי חטפתי: | ||
{{עוגן1|ח}}) שם די"ז | {{עוגן1|ח}}) שם די"ז: | ||
{{עוגן1|ט}}) הראב"ד השיגו וכתב ואם טענת ב"ה אינה טענה היאך זה מחויב שבועה ולמה ישלם וכו' וה"ה כ' דעת הרב ז"ל שנשבעין בעד א' טענת שמא ולא על מודה מקצת אלא בטענת ודאי וזה של מודה מקצת הוא מוסכם ובזה נסתלק ההשגה | {{עוגן1|ט}}) הראב"ד השיגו וכתב ואם טענת ב"ה אינה טענה היאך זה מחויב שבועה ולמה ישלם וכו' וה"ה כ' דעת הרב ז"ל שנשבעין בעד א' טענת שמא ולא על מודה מקצת אלא בטענת ודאי וזה של מודה מקצת הוא מוסכם ובזה נסתלק ההשגה: | ||
{{עוגן1|י}}) שם די"א | {{עוגן1|י}}) שם די"א: | ||
{{עוגן1|כ}}) כ' ה"ה מתקנת חכמים והוא בפ' שבועת הדיינים (דף מ' ע"ב) | {{עוגן1|כ}}) כ' ה"ה מתקנת חכמים והוא בפ' שבועת הדיינים (דף מ' ע"ב): | ||
{{עוגן1|ל}}) פשוט ג"כ בהרבה מקומות | {{עוגן1|ל}}) פשוט ג"כ בהרבה מקומות | ||
פירוש שנאמר גזלן הוא וחשוד על השבועה | פירוש שנאמר גזלן הוא וחשוד על השבועה: | ||
{{עוגן1|מ}}) שם וכ' ה"ה מתוך המשנה (שם דף ח"ד ע"ב והסוגי' שם מתברר דין זה דקתני ראוהו דוקא דאיכא עדים ופשט הוא | {{עוגן1|מ}}) שם וכ' ה"ה מתוך המשנה (שם דף ח"ד ע"ב והסוגי' שם מתברר דין זה דקתני ראוהו דוקא דאיכא עדים ופשט הוא: | ||
{{עוגן1|נ}}) וביאר שם הפה שאסר הוא הפה שהתיר ונשבע בנקיט' חפץ וכ' ה"ה זה דבר מוסכם מן הגאונים שאפי' מי שבידו משכון שהוא נאמן עד כדי דמיו הרי זה נשבע בנק"ח כדין הנשבעין וניטלין ומבואר לעיל סי' ע"ב) | {{עוגן1|נ}}) וביאר שם הפה שאסר הוא הפה שהתיר ונשבע בנקיט' חפץ וכ' ה"ה זה דבר מוסכם מן הגאונים שאפי' מי שבידו משכון שהוא נאמן עד כדי דמיו הרי זה נשבע בנק"ח כדין הנשבעין וניטלין ומבואר לעיל סי' ע"ב) | ||
גרסה מ־00:56, 8 במאי 2018
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א) ל' הרמב"ם בפ"ד מהלכות גזילה ואבידה די"ב וב' ה"ה הכל מפורש ומבואר בהל' הרי"ף ז"ל וכ' כל הנשבעין באחרונה:
פי' שנתת לי רשות:
ב) שם דין י"ג ונלמד מעובד' דנסכא דרבי אבא הבא בסעיף הסמוך ומבואר בהל' הרי"ף ז"ל:
ג) והראב"ד שם תמה דמאחר שבעל הבית לא היה שם אין כאן עענת ברי כ' ה"ה דע שיש סוברין ששבועת עד אחד אפי' על טענת שמא הוא דבכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון א' מחייבו שבועה ואפי' את"ל הלא כבר תירץ הר"א ז"ל בעצמו הענין וז"ל ואולי נאמר אחר שימצאנה בידו טענת ברי הוא אף ע"פ שלא ראה כשהוציא מביתו אלא שהעד מעיד.:
ד) היינו עובד' דנסכא דר' אבא בפ"ב דב"ב סוף דף ל"ג ובפ"ז דשבועות דף מ"ז ע"א וכתב ה"ה ונרא' מדברי הרב ז"ל שהגוזל את חבידו בעדים צריך להחזיר לו בעדים וכבר חלקו בזה חכמי הדורות (ומבואר בסוף סימן שס"א):
ה) שם דט"ו וכתב ה"ה זה אינו מבואר מן הגמ' אכל הוא דין פשוט וכן זאת הבבא אמר החוטף:
ו) שם דף ט"ז:
ז) ז"ל שם ודעתי נוטה שישבע היסת שהרי לא הודה לו כלום אלא אמר שלי חטפתי:
ח) שם די"ז:
ט) הראב"ד השיגו וכתב ואם טענת ב"ה אינה טענה היאך זה מחויב שבועה ולמה ישלם וכו' וה"ה כ' דעת הרב ז"ל שנשבעין בעד א' טענת שמא ולא על מודה מקצת אלא בטענת ודאי וזה של מודה מקצת הוא מוסכם ובזה נסתלק ההשגה:
י) שם די"א:
כ) כ' ה"ה מתקנת חכמים והוא בפ' שבועת הדיינים (דף מ' ע"ב):
ל) פשוט ג"כ בהרבה מקומות
פירוש שנאמר גזלן הוא וחשוד על השבועה:
מ) שם וכ' ה"ה מתוך המשנה (שם דף ח"ד ע"ב והסוגי' שם מתברר דין זה דקתני ראוהו דוקא דאיכא עדים ופשט הוא:
נ) וביאר שם הפה שאסר הוא הפה שהתיר ונשבע בנקיט' חפץ וכ' ה"ה זה דבר מוסכם מן הגאונים שאפי' מי שבידו משכון שהוא נאמן עד כדי דמיו הרי זה נשבע בנק"ח כדין הנשבעין וניטלין ומבואר לעיל סי' ע"ב)
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |