בינת אדם/איסור והיתר/נא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
[לה] '''עיין''' פ"ח שמתיר בהפ"מ מילבין בקמח אע"פ שפרשו בדופני הכלי כמו בשרץ המים ועוד שגם הרוקח מתיר כמש"ש הט"ז בשמו והנה מש"כ דדומה לשרץ המים כבר השיגו בכו"פ ואני באתי למלאות דבריו דע"כ מה דקאמר הש"ס ודילמא פריש לדופנא דמנא אין ר"ל שהוא ספק דא"כ קשה הא קיי"ל אין מחזיקין איסור ונימא כאן נמצא וכאן היה וכ"ש לשיטת רמב"ם דכל ספק מה"ת מותר וא"כ מנ"ל לדייק דמשום היינו רביתא התירה התורה וא"כ אפי' אם ודאי פירש מותר הא י"ל דבודאי פירש אסיר ולא התירה התורה רק בספק פירש אע"כ דר"ל דזה הוא ספק הרגיל וקרוב לודאי שפירש ואף דקאמר דילמ' מצינו כיוצא בו בחוששין לספק דרוסה כתב הר"ן דחוששין ר"ל ודאי וה"ק הש"ס הא דהתירה התורה מכל אשר במים דמותר לשתות מבורות אף שאין להם סנפיר וקשקשת והא בודאי פרשו אע"כ מדהתירה התירה ש"מ משום דכך רביתייהו וא"כ עדיין נקרא כל אשר במים דכל חלל הבור נקרא אשר במים וא"כ דוקא בשרץ המים דיש ריבוי להתיר מותר משום היינו רביתא אבל שרץ הארץ דכתב רחמנא השורץ על הארץ וכי זה אינו רביתא שישרוץ בארץ ואפ"ה אסרה התורה כיון ששרץ כבר וא"כ מאי מהני רביתא ומה שכתב הפ"ח דרבו המתירים שהרי גם רוקח התיר אמת שכן הוא ברוקח שבידנו הנוסחא כמו שהעתקתי הט"ז אבל נ"ל פשיט שיש שם השמט' הדפוס דקשה למה כתב הרוקח דאם שרצו בנפה אסורין הא אפילו לא שרצו רק שנשארו בנפה אסורים אלא פשוט שצ"ל כמו שהעתיק בהגהת שערי דורא בשם הרוקח וז"ל תולעים שבקמח מותרין ואם שרצו בקמח אסורים ואם נשארו בנפה אסורים וא"כ אדרבה איתא להדיא ברוקח דאם שרצו רק בקמח אפילו לא פרשו כלל אפילו על דופני הכלי מבפנים אסורים וכן בדין דלא גרע מתולעים שפרשו מפירי לפירי שאסורים וה"נ כל קורט וקורט של קמח הוא כפירי אחר לאסיר ולכן נ"ל דאין להתיר אפילו בהפ"מ ובקמח המונח כמה שנים בחביות צריך לבדוק אחר תולעים ובדיעבד שלא בדקו אם יש ספק שמא לא התליע כלל הוי ס"ס אך לענ"ד הוא בלא ספק שהתליע בודאי וא"כ אין כאן אלא ספק אחד שמא לא פירש ואסור: | [לה] '''עיין''' פ"ח שמתיר בהפ"מ מילבין בקמח אע"פ שפרשו בדופני הכלי כמו בשרץ המים ועוד שגם הרוקח מתיר כמש"ש הט"ז בשמו והנה מש"כ דדומה לשרץ המים כבר השיגו בכו"פ ואני באתי למלאות דבריו דע"כ מה דקאמר הש"ס ודילמא פריש לדופנא דמנא אין ר"ל שהוא ספק דא"כ קשה הא קיי"ל אין מחזיקין איסור ונימא כאן נמצא וכאן היה וכ"ש לשיטת רמב"ם דכל ספק מה"ת מותר וא"כ מנ"ל לדייק דמשום היינו רביתא התירה התורה וא"כ אפי' אם ודאי פירש מותר הא י"ל דבודאי פירש אסיר ולא התירה התורה רק בספק פירש אע"כ דר"ל דזה הוא ספק הרגיל וקרוב לודאי שפירש ואף דקאמר דילמ' מצינו כיוצא בו בחוששין לספק דרוסה כתב הר"ן דחוששין ר"ל ודאי וה"ק הש"ס הא דהתירה התורה מכל אשר במים דמותר לשתות מבורות אף שאין להם סנפיר וקשקשת והא בודאי פרשו אע"כ מדהתירה התירה ש"מ משום דכך רביתייהו וא"כ עדיין נקרא כל אשר במים דכל חלל הבור נקרא אשר במים וא"כ דוקא בשרץ המים דיש ריבוי להתיר מותר משום היינו רביתא אבל שרץ הארץ דכתב רחמנא השורץ על הארץ וכי זה אינו רביתא שישרוץ בארץ ואפ"ה אסרה התורה כיון ששרץ כבר וא"כ מאי מהני רביתא ומה שכתב הפ"ח דרבו המתירים שהרי גם רוקח התיר אמת שכן הוא ברוקח שבידנו הנוסחא כמו שהעתקתי הט"ז אבל נ"ל פשיט שיש שם השמט' הדפוס דקשה למה כתב הרוקח דאם שרצו בנפה אסורין הא אפילו לא שרצו רק שנשארו בנפה אסורים אלא פשוט שצ"ל כמו שהעתיק בהגהת שערי דורא בשם הרוקח וז"ל תולעים שבקמח מותרין ואם שרצו בקמח אסורים ואם נשארו בנפה אסורים וא"כ אדרבה איתא להדיא ברוקח דאם שרצו רק בקמח אפילו לא פרשו כלל אפילו על דופני הכלי מבפנים אסורים וכן בדין דלא גרע מתולעים שפרשו מפירי לפירי שאסורים וה"נ כל קורט וקורט של קמח הוא כפירי אחר לאסיר ולכן נ"ל דאין להתיר אפילו בהפ"מ ובקמח המונח כמה שנים בחביות צריך לבדוק אחר תולעים ובדיעבד שלא בדקו אם יש ספק שמא לא התליע כלל הוי ס"ס אך לענ"ד הוא בלא ספק שהתליע בודאי וא"כ אין כאן אלא ספק אחד שמא לא פירש ואסור: | ||
גרסה אחרונה מ־16:33, 13 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[לה] עיין פ"ח שמתיר בהפ"מ מילבין בקמח אע"פ שפרשו בדופני הכלי כמו בשרץ המים ועוד שגם הרוקח מתיר כמש"ש הט"ז בשמו והנה מש"כ דדומה לשרץ המים כבר השיגו בכו"פ ואני באתי למלאות דבריו דע"כ מה דקאמר הש"ס ודילמא פריש לדופנא דמנא אין ר"ל שהוא ספק דא"כ קשה הא קיי"ל אין מחזיקין איסור ונימא כאן נמצא וכאן היה וכ"ש לשיטת רמב"ם דכל ספק מה"ת מותר וא"כ מנ"ל לדייק דמשום היינו רביתא התירה התורה וא"כ אפי' אם ודאי פירש מותר הא י"ל דבודאי פירש אסיר ולא התירה התורה רק בספק פירש אע"כ דר"ל דזה הוא ספק הרגיל וקרוב לודאי שפירש ואף דקאמר דילמ' מצינו כיוצא בו בחוששין לספק דרוסה כתב הר"ן דחוששין ר"ל ודאי וה"ק הש"ס הא דהתירה התורה מכל אשר במים דמותר לשתות מבורות אף שאין להם סנפיר וקשקשת והא בודאי פרשו אע"כ מדהתירה התירה ש"מ משום דכך רביתייהו וא"כ עדיין נקרא כל אשר במים דכל חלל הבור נקרא אשר במים וא"כ דוקא בשרץ המים דיש ריבוי להתיר מותר משום היינו רביתא אבל שרץ הארץ דכתב רחמנא השורץ על הארץ וכי זה אינו רביתא שישרוץ בארץ ואפ"ה אסרה התורה כיון ששרץ כבר וא"כ מאי מהני רביתא ומה שכתב הפ"ח דרבו המתירים שהרי גם רוקח התיר אמת שכן הוא ברוקח שבידנו הנוסחא כמו שהעתקתי הט"ז אבל נ"ל פשיט שיש שם השמט' הדפוס דקשה למה כתב הרוקח דאם שרצו בנפה אסורין הא אפילו לא שרצו רק שנשארו בנפה אסורים אלא פשוט שצ"ל כמו שהעתיק בהגהת שערי דורא בשם הרוקח וז"ל תולעים שבקמח מותרין ואם שרצו בקמח אסורים ואם נשארו בנפה אסורים וא"כ אדרבה איתא להדיא ברוקח דאם שרצו רק בקמח אפילו לא פרשו כלל אפילו על דופני הכלי מבפנים אסורים וכן בדין דלא גרע מתולעים שפרשו מפירי לפירי שאסורים וה"נ כל קורט וקורט של קמח הוא כפירי אחר לאסיר ולכן נ"ל דאין להתיר אפילו בהפ"מ ובקמח המונח כמה שנים בחביות צריך לבדוק אחר תולעים ובדיעבד שלא בדקו אם יש ספק שמא לא התליע כלל הוי ס"ס אך לענ"ד הוא בלא ספק שהתליע בודאי וא"כ אין כאן אלא ספק אחד שמא לא פירש ואסור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |