באר הגולה/חושן משפט/רצו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם פ"ב מהלכות שכירות ד"ח וכ' ה"ה זה מוסכם מכל הפוסקים וכו' שלא כדברי הסוגיא שבריש כל הנשבעים (דף מ"ה ע"ב): | |||
{{עוגן1|א}}) ל' הרמב"ם פ"ב מהלכות שכירות ד"ח וכ' ה"ה זה מוסכם מכל הפוסקים וכו' שלא כדברי הסוגיא שבריש כל הנשבעים (דף מ"ה ע"ב) | |||
{{עוגן1|ב}}) כ' ה"ה זה דעת ר"ח ז"ל והרב אבן מגש ז"ל. | {{עוגן1|ב}}) כ' ה"ה זה דעת ר"ח ז"ל והרב אבן מגש ז"ל. | ||
פי' דהוי מגו דהעזה דאין אדם מעיז פנים לכפור ולומר להד"ם | פי' דהוי מגו דהעזה דאין אדם מעיז פנים לכפור ולומר להד"ם: | ||
{{עוגן1|ג}}) בשם יש מפרשים ז"ל שבמקומות אחרים אמרינן מגו לאפטורי משבועה אין משבועת השומרים דלא אמרינן וכו' והדברים עתיקין | {{עוגן1|ג}}) בשם יש מפרשים ז"ל שבמקומות אחרים אמרינן מגו לאפטורי משבועה אין משבועת השומרים דלא אמרינן וכו' והדברים עתיקין: | ||
{{עוגן1|ד}}) ל' הטור ס"ב וכ"כ הרמב"ם שם די"ב וכתב ה"ה זה פשוט שאין שבועת השומרים בכופר אלא בטוען נאנסו וכו' שכל אלו טענות שהמפקיד יודע בהן כמו הנפקד אין שם חיוב שבועות התורה אלא במודה במקצת וכן מוכיחות המשניות שבפ' שבועת הדיינין בבירור אבל פשוט שיש בו שבוע' היסת | {{עוגן1|ד}}) ל' הטור ס"ב וכ"כ הרמב"ם שם די"ב וכתב ה"ה זה פשוט שאין שבועת השומרים בכופר אלא בטוען נאנסו וכו' שכל אלו טענות שהמפקיד יודע בהן כמו הנפקד אין שם חיוב שבועות התורה אלא במודה במקצת וכן מוכיחות המשניות שבפ' שבועת הדיינין בבירור אבל פשוט שיש בו שבוע' היסת: | ||
{{עוגן1|ה}}) כ' ה"ה פ' אע"פ שיש שם עדים נאמן לומר החזרתי בשבועות היסת כמבואר ריש פ' הנשבעין (דף מ"ה ע"ב | {{עוגן1|ה}}) כ' ה"ה פ' אע"פ שיש שם עדים נאמן לומר החזרתי בשבועות היסת כמבואר ריש פ' הנשבעין (דף מ"ה ע"ב: | ||
{{עוגן1|ו}}) בעיא דרב עמרם ופשטה רב חסדא בפ"ד דב"ב ד"ע ע"א ומבואר הטעם שם ע"ב | {{עוגן1|ו}}) בעיא דרב עמרם ופשטה רב חסדא בפ"ד דב"ב ד"ע ע"א ומבואר הטעם שם ע"ב: | ||
{{עוגן1|ז}}) שם ברמב"ם וכ' ה"ה דין זה לא נזכר בפי' בגמ' ופשוט הוא שהרי בזה הצד אין כאן מגו כלל | {{עוגן1|ז}}) שם ברמב"ם וכ' ה"ה דין זה לא נזכר בפי' בגמ' ופשוט הוא שהרי בזה הצד אין כאן מגו כלל | ||
מבואר לעיל בסי' רצ"ד ס"ב | מבואר לעיל בסי' רצ"ד ס"ב: | ||
{{עוגן1|ח}}) הראב"ד שם בהשגות וכ' ה"ה דומה זה למלוה את חבירו בשטר וטען הלוה פרעתיך שאומרין ללוה לך ושלם וכו' (ונתבאר לעיל סי' פ"ב ס"ב) ונכון הוא ורבינו קצר בכאן | {{עוגן1|ח}}) הראב"ד שם בהשגות וכ' ה"ה דומה זה למלוה את חבירו בשטר וטען הלוה פרעתיך שאומרין ללוה לך ושלם וכו' (ונתבאר לעיל סי' פ"ב ס"ב) ונכון הוא ורבינו קצר בכאן: | ||
{{עוגן1|ט}}) שם בספ"ו מה' שאלה וכ' ה"ה והב"י זו משנה בפרק שבועת הדיינין אין נשבעין אלא על דבר שבמדה וכו' סוף דף מ"ב ושם בגמ' דף מ"ג ע"א | {{עוגן1|ט}}) שם בספ"ו מה' שאלה וכ' ה"ה והב"י זו משנה בפרק שבועת הדיינין אין נשבעין אלא על דבר שבמדה וכו' סוף דף מ"ב ושם בגמ' דף מ"ג ע"א: | ||
{{עוגן1|י}}) כתב ה"ה ג"ז שם מבואר בבריית' מ"מ דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל וקצת מפרשים שאין זה אלא כשהפירות שהוא מודה בהן אינן בעין ונפסדו או נאבדו בפשיעה וכו' אבל אם הם בעין כמו שהיו אע"פ שהנפקד אינו טוען הילך כל פקדון ברשות בעליו וה"ז כאומר הילך וכו' ולא כן דעת רבינו והראב"ד ז"ל ע"כ וכ"כ התוס' והרא"ש והר"ן כמ"ש בסי' פ"ח סכ"ד ולי צ"ע שהמחבר סתם כאן כדברי הרמב"ם ולעיל פסק כדעת הרמב"ן והרשב"א ושאר מפרשים ודוחק לומר שסמך על מ"ש שם | {{עוגן1|י}}) כתב ה"ה ג"ז שם מבואר בבריית' מ"מ דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל וקצת מפרשים שאין זה אלא כשהפירות שהוא מודה בהן אינן בעין ונפסדו או נאבדו בפשיעה וכו' אבל אם הם בעין כמו שהיו אע"פ שהנפקד אינו טוען הילך כל פקדון ברשות בעליו וה"ז כאומר הילך וכו' ולא כן דעת רבינו והראב"ד ז"ל ע"כ וכ"כ התוס' והרא"ש והר"ן כמ"ש בסי' פ"ח סכ"ד ולי צ"ע שהמחבר סתם כאן כדברי הרמב"ם ולעיל פסק כדעת הרמב"ן והרשב"א ושאר מפרשים ודוחק לומר שסמך על מ"ש שם | ||
מבואר לעיל סי' פ"ח סי"ב | מבואר לעיל סי' פ"ח סי"ב: | ||
{{עוגן1|כ}}) שם בפ"ב מה' שכירות ד"ט משנה ספ"ז דב"מ ריש דצ"ד | {{עוגן1|כ}}) שם בפ"ב מה' שכירות ד"ט משנה ספ"ז דב"מ ריש דצ"ד: | ||
{{עוגן1|ל}}) בריי' שם | {{עוגן1|ל}}) בריי' שם: | ||
{{עוגן1|מ}}) פסק כרבי יוחנן שם דבההיא הוא דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשיה וכן בהלכות | {{עוגן1|מ}}) פסק כרבי יוחנן שם דבההיא הוא דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשיה וכן בהלכות: | ||
{{עוגן1|נ}}) שם ד"י | {{עוגן1|נ}}) שם ד"י: | ||
{{עוגן1|ס}}) כ' ה"ה זה פשוט שגלגול שבועה היא מדאורייתא ובכמה מקומות נתבאר (בפ"ק דקידושין דף כ"ז ע"ב) | {{עוגן1|ס}}) כ' ה"ה זה פשוט שגלגול שבועה היא מדאורייתא ובכמה מקומות נתבאר (בפ"ק דקידושין דף כ"ז ע"ב): | ||
{{עוגן1|ע}}) שם די"א כתב ה"ה ג"ז פשיט שאין שבועת השומרין בכופר אלא בטוען נאנסו וכמו שנתבאר בסי' דלעיל ס"ב | {{עוגן1|ע}}) שם די"א כתב ה"ה ג"ז פשיט שאין שבועת השומרין בכופר אלא בטוען נאנסו וכמו שנתבאר בסי' דלעיל ס"ב: | ||
{{עוגן1|פ}}) שם בפ"י מהלכות שאלה ד"ב | {{עוגן1|פ}}) שם בפ"י מהלכות שאלה ד"ב: | ||
{{עוגן1|צ}}) כ"כ ה"ה בפי' דברי רבינו דאם היו עדים שבלא תנאי בא לידו לא היה נאמן במגו דלא אמרי' מגו במקום עדים כמ"ש בפ"ד מהל' שכירות מעובד' דאורחא דנהר פקוד פ"ו דב"מ דף פ"א ע"א | {{עוגן1|צ}}) כ"כ ה"ה בפי' דברי רבינו דאם היו עדים שבלא תנאי בא לידו לא היה נאמן במגו דלא אמרי' מגו במקום עדים כמ"ש בפ"ד מהל' שכירות מעובד' דאורחא דנהר פקוד פ"ו דב"מ דף פ"א ע"א |
גרסה אחרונה מ־16:16, 13 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם פ"ב מהלכות שכירות ד"ח וכ' ה"ה זה מוסכם מכל הפוסקים וכו' שלא כדברי הסוגיא שבריש כל הנשבעים (דף מ"ה ע"ב):
ב) כ' ה"ה זה דעת ר"ח ז"ל והרב אבן מגש ז"ל.
פי' דהוי מגו דהעזה דאין אדם מעיז פנים לכפור ולומר להד"ם:
ג) בשם יש מפרשים ז"ל שבמקומות אחרים אמרינן מגו לאפטורי משבועה אין משבועת השומרים דלא אמרינן וכו' והדברים עתיקין:
ד) ל' הטור ס"ב וכ"כ הרמב"ם שם די"ב וכתב ה"ה זה פשוט שאין שבועת השומרים בכופר אלא בטוען נאנסו וכו' שכל אלו טענות שהמפקיד יודע בהן כמו הנפקד אין שם חיוב שבועות התורה אלא במודה במקצת וכן מוכיחות המשניות שבפ' שבועת הדיינין בבירור אבל פשוט שיש בו שבוע' היסת:
ה) כ' ה"ה פ' אע"פ שיש שם עדים נאמן לומר החזרתי בשבועות היסת כמבואר ריש פ' הנשבעין (דף מ"ה ע"ב:
ו) בעיא דרב עמרם ופשטה רב חסדא בפ"ד דב"ב ד"ע ע"א ומבואר הטעם שם ע"ב:
ז) שם ברמב"ם וכ' ה"ה דין זה לא נזכר בפי' בגמ' ופשוט הוא שהרי בזה הצד אין כאן מגו כלל
מבואר לעיל בסי' רצ"ד ס"ב:
ח) הראב"ד שם בהשגות וכ' ה"ה דומה זה למלוה את חבירו בשטר וטען הלוה פרעתיך שאומרין ללוה לך ושלם וכו' (ונתבאר לעיל סי' פ"ב ס"ב) ונכון הוא ורבינו קצר בכאן:
ט) שם בספ"ו מה' שאלה וכ' ה"ה והב"י זו משנה בפרק שבועת הדיינין אין נשבעין אלא על דבר שבמדה וכו' סוף דף מ"ב ושם בגמ' דף מ"ג ע"א:
י) כתב ה"ה ג"ז שם מבואר בבריית' מ"מ דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל וקצת מפרשים שאין זה אלא כשהפירות שהוא מודה בהן אינן בעין ונפסדו או נאבדו בפשיעה וכו' אבל אם הם בעין כמו שהיו אע"פ שהנפקד אינו טוען הילך כל פקדון ברשות בעליו וה"ז כאומר הילך וכו' ולא כן דעת רבינו והראב"ד ז"ל ע"כ וכ"כ התוס' והרא"ש והר"ן כמ"ש בסי' פ"ח סכ"ד ולי צ"ע שהמחבר סתם כאן כדברי הרמב"ם ולעיל פסק כדעת הרמב"ן והרשב"א ושאר מפרשים ודוחק לומר שסמך על מ"ש שם
מבואר לעיל סי' פ"ח סי"ב:
כ) שם בפ"ב מה' שכירות ד"ט משנה ספ"ז דב"מ ריש דצ"ד:
ל) בריי' שם:
מ) פסק כרבי יוחנן שם דבההיא הוא דקא נפיק עליה קלא דאינש מהימנא הוא גמר ומשעבד נפשיה וכן בהלכות:
נ) שם ד"י:
ס) כ' ה"ה זה פשוט שגלגול שבועה היא מדאורייתא ובכמה מקומות נתבאר (בפ"ק דקידושין דף כ"ז ע"ב):
ע) שם די"א כתב ה"ה ג"ז פשיט שאין שבועת השומרין בכופר אלא בטוען נאנסו וכמו שנתבאר בסי' דלעיל ס"ב:
פ) שם בפ"י מהלכות שאלה ד"ב:
צ) כ"כ ה"ה בפי' דברי רבינו דאם היו עדים שבלא תנאי בא לידו לא היה נאמן במגו דלא אמרי' מגו במקום עדים כמ"ש בפ"ד מהל' שכירות מעובד' דאורחא דנהר פקוד פ"ו דב"מ דף פ"א ע"א
פירוש בנקיטת חפץ כמבואר לעיל ס"ב:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |