רשב"א/יבמות/פג/ב

רשב"א יבמות פג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא דאמרינן הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' סימאי אומר כו'. קשיא לי אמאי שבקינהו לר' יוסי ור' שמעון דמתניתין ונקט ר' סימאי דברייתא, דהא אמרינן לעיל (פב, ב) לר' יוחנן דלר' יוסי ור' שמעון אנדרוגינוס נושא לכתחלה ואקשינן והא מדקתני סיפא ר' אלעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר אלמא תנא קמא מספקא ליה ופריק בין למר ובין למר מפשט פשיטא ליה ואיכא בינייהו סקילה משני מקומות. ויש לומר דאין הכי נמי אלא משום דאינהו לא אמרוה בהדיא, ולריש לקיש אפילו ממקום זכר אינו נסקל לתנא קמא דספוקי מספקא ליה, משום הכי ניחא ליה למינקט ר' סימאי דאמר ליה בהדיה כנ"ל.

ירושלמי (ה"ו) קדש אין חוששין לקדושיו נתקדש חוששין לקדושי נבעל נפסל מן התרומה כנשים. פירוש אם נבעל לפסול מן התרומה. וקשייה ר' ניחא בר סבא ר' יונה בשם רב המנונא אפילו מין במינו בכל שהוא וקשייה אם זכר הוא אין זכר פוסל זכר אם נקבה הוא אין נקבה פוסלת נקבה צד זכרותו של זה פוסלת צד נקבותו של זה. פירש אם אותו אנדרוגינוס פסול מלאכול בתרומה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות תרומות (הט"ז) שאנדרוגינוס שנבעל לפסול מן התרומה בין דרך זכרותו בין דרך נקבותו ואם נבעל לאנדרוגינוס אחר דרך נקובתו פסול.

לא לכל א"ר אלעזר אנדרוגינוס זכר הוא. תמיהא לי מי הזקיקו לר' אלעזר לומר כן דמדחייב רחמנא עלה סקילה כזכר שמע מינה זכר הוא. ויש לומר דכיון דכתיב את זכר וקא סלקא דעתך דר"א דלפוטרו ממקום נקבותו קאתי, מסבר סבר דדלמא לאו זכר ממש הוא, דאם כן ליחייב משני משכבותיו, וכי היכי דחייב נמי באשה משני משכביה. והיינו דאקשינן ורבנן זכר גרידא מנ"ל, כלומר דלרבנן דהיינו ר' אלעזר דלא מחייב אלא ממקום זכר דלמא האי דחייביה רחמנא להאי לאו משום זכר הוא, דאם כן ליחייב משני מקומות, אלא לר' סימאי ניחא דכיון דמחייב משני מקומות שמעינן ודאי דזכר הוא. ומיהו אף לר' אלעזר ספיקא הוי דדלמא הא דחייב עליה רחמנא היינו משום דזכר הוא, אלא דלא חייב עליה אלא ממקום זכר כשאר זכרים דעלמא כנ"ל.
ועדיין צ"ע דהא משמע דלא קדישין ולא מקדישין כלל ואפילו ספיקא לא הוי. ויש לומר דכל היכי דכתב זכר ונקבה למעוטי טומטום ואנדרוגינוס, דזכר ודאי לנו ונקבה ודאית לנו קאמר רחמנא וכדאמרינן בנדה פרק המפלת (כח, ב) גמ' המפלת טומטום ואנדרוגינוס ואמר רב התם טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם אין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהן את התרומה כו' שנאמר מזכר עד נקבה תשלחו ודאי זכר ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס, ולגבי ערכין דאין נערכין דמעטינהו רחמנא מדכתיב הזכר ואם נקבה דתניא התם בפרק המפלת (שם) הזכר ולא טומטום ואנדרוגינוס יכול לא יהא בערך איש אבל יהא בערך אשה ת"ל הזכר ואם נקבה זכר ודאי ונקבה ודאית.סליק פרק הערל בס"ד

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.