חיי אדם/א/לז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א לז

כלל לז
דין כלים הכשרים לנטילה (סי' קנ"ט)

א סמכו חז"ל דין נט"י וטהרתם לטהרת מי חטאת וכשם שצריך למי חטאת כלי כדכתיב ונתן מים חיים אל כלי וצריך כח גברא כמ"שכ ולקח ונתן והמלאכה פוסלת במים (כמבואר כ"ז במסכת פרה) כך בנט"י צריך כלי וכח גברא ושלא נעשה מלאכה במים לפיכך אין נוטלין לידים אלא בכלי. וכל הכלים כשרים ובלבד שיהיו עשוין לקבל משקה אבל כובעים של לבדין שקורין (קאפלושין או יארמאלקע) אפי' מעור והם קשים שיכולים לקבל משקין כיון דאין אלו כלים גמורים להשתמש בהם וגם שאין עשוין לקבל משקין אסור ליטול בהם הידים וכן כיסוי כלים כיון שאין תחלת עשייתן לקבל. ואם הוא בדרך ואין לו כלי נ"ל דיטול ולא יברך. ומ"מ יאכל על ידי מפה דהיינו שיכרוך ידיו במפה כדי שלא יגע באוכלין (בש"ע סימן קל"ט מתיר בשעת הדחק והאחרונים אסרו ובפרט שאין דרך עכשיו לעוברי דרכים לשתות בהם):

ב הכלי צריך להחזיק רביעית לפחות וישתדל שלא יהיה בו שום נקב לא מבעיא נקב ככונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקין יכנסו בו משקין דרך הנקב שהוא גדול קצת דבנקב כזה יש אומרים דאינו נקרא כלי כלל אף שמחזיק רביעית מן הנקב ולמטה אלא אפילו אם אין בו אלא נקב כמוציא משקין שהוא נקב קטן מאד אם הוא בתחתית הכלי שאינו מחזיק רביעית מהנקב ולמטה י"א ג"כ דפסול לגמרי. ומ"מ אם אין לו כלי אחר אם הנקב רק כמוציא משקה ונשאר מהנקב ולמטה רביעית מות' ליטול בה ואם הוא ככונס משקה אם נשאר מהנקב ולמטה מחזיק רביעית סמכינן על הפוסקים דמהנקב למטה לא נתבטל מתורת כלי ומ"מ מה שלמעלה מהנקב ודאי אינו כלי ולכן יטול דרך הנקב (ועיין בנ"א סימן ח'):

ג אפילו סתם הנקב בסמרטוטין או דבר אחר לא מהני [א] אלא אם כן שתיקן לו ברזא שקורין (צאפין) דזה נקרא תחלת תקונו ואז מותר ליטול דרך הברזא (ט"ז דלא כמ"א):

ד שבר כלי שמחזיק רביעית אין עליו דין כלי אלא א"כ יחדו לתשמיש ומקבל רביעית שלא במסומך דהיינו שאין צריכין לסמוך אותו כדי שלא תשפך המשקין ואז אם אין לו כלי אחר מותר (מגן אברהם ס"ק ג') וצ"ל דאם יש בו נקב קטן אפי' רק כמוציא משקה כיון דבלא"ה הוא שבר כלי אין נוטלין בו אפי' אין לו אחר (עיין ב"י וט"ז ובכלים פ"ד מ"ב):

ה כלי שיש לו ברזא למטה שקורין (האנדפאס) או מן הצד שקורין (הענדיל) כיון שתחלת תיקונו כך מקרי כלי רק שצריך להחזיר הברזא או השרויף בכל שפיכה כדלקמן כלל ל"ח סימן א':

ו כלי שיוצא ממנו דד שקורין (גיס קאן) דהיינו שצד א' יותר גבוה משאר הכלי אסור ליטול ממנו דרך הדד דאין זה כלי אבל כלי שיש לו (שנויץ) הוא כלי גמור (סי' קנ"ט מ"א ס"ק ד'):

ז כלי שנסדק מצד א' אע"פ שאינו אלא כמוציא משקה אין ליטול בו אלא בשעת הדחק (ט"ז בסי' קנ"ט ס"ק א' בשם הב"ח) וי"ל דגרע מנקב שסופו שיבקע כולו דוגמא לדבר בסי' תקפ"ו סעיף ח'. (ועיין בפרה סוף פ"ה השוקת שנחלקה וכתב התוי"ט בשם כ"מ דמיירי שאין מים נוזלים מהסדק מפני שחיברם בטיט אבל אם נוזלים לא הוי כלי ע"ש):

ח לא יתן מים לחבירו בחפניו וה"ה אם נטל ידו א' לא יקח בה מים וישפוך על היד האחרת שאין נוטלין אלא מן הכלי:

ט הבא בספינה וכיוצא בו ואין יכול לטבול ידיו בים וגם אין לו כלי שלם ליטול בו יקח כלי שניקב ככונס משקה ודולה בו מהים ומטביל ידיו בתוך הכלי דהואיל דהמים נוטפין דרך הנקב ה"ז כאלו היה המים מחוברים למי הים וה"ז כאלו מטביל ידיו בים וה"ה בדולה בדלי נקוב ככונס משקה מן הבאר ואף על גב דלענין טבילה קיי"ל דניצוק לא הוי חבור לענין נט"י אזלינן לקולא. ומ"מ אם יש לו כלי שלם לא יעשה כן די"א לנט"י לא הוי חיבור:

י אבנים הקבועים בכותל ועשה להם בית קיבול וברזא אין נוטלין מהם לידים דלא היה עליו שם כלי בתלוש אבל אם היו כלים מתחלה ואח"כ קבען מותר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.