בינת אדם/בית הנשים/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(נבדק טכנית ויועבר)
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


[יג] '''שאלה''' אשה שחל ליל טבילתה בליל ראשון של יום טוב וחפפה כדין ערב יום טוב ובלילה לא טבלה אם מותרת לטבול ליל שני של יום טוב על סמך חפיפה זו:
==כב==
[כב] '''שאלה''' אשה שחל ליל טבילתה בליל ראשון של יום טוב וחפפה כדין ערב יום טוב ובלילה לא טבלה אם מותרת לטבול ליל שני של יום טוב על סמך חפיפה זו:


'''תשובה''' נ"ל דאם היה מחמת אונס מותרת לסמוך עפ"י מה שכ' הב"י בסי' קצ"ח על רמב"ם שכ' בפ"ב מהל' מקוואות וז"ל ובשעת הדחק או מפני החולי חופפת אפילו בע"ש וטובלת למ"ש עכ"ל רמב"ם וכ' הב"י דל"ד מע"ש למ"ש אלא אפילו בחול דינא הכי ע"ש וכ"כ בכ"מ שם ולפ"ז י"ל נמי דה"ה אם אומרת מותר דהוי כשוגג כמש"כ הט"ז בסימן קצ"ט סס"ק ט' בשם תוס' במבטל איסור באומר מותר לבטל מותר וצ"ע דאפשר שוגג לא דעכ"פ לא מקרי אונס אבל אם שכחה מחמת טרדות מו"מ נ"ל אם לא היה מחמת עצלות מותר דשכח הוי אונס כמש"כ המ"א בסי' ק"ח ובסי' תקכ"ז סעיף ז' ואם היתה מחמת קטט עם בעלה נ"ל דהוי כאונס כדמשמע בנדה ס"ת תוס' ד"ה כך שכ' ולא מסתבר לפלוגי משום דאיקוט {{ממ|ור"ל דהוי כאונס}} מדמייתי מההוא עובדא דנדה חופפת בלילה משמע אף בלא אונס עכ"ל משמע דאיקוט הוי אונס:
'''תשובה''' נ"ל דאם היה מחמת אונס מותרת לסמוך עפ"י מה שכ' הב"י בסי' קצ"ח על רמב"ם שכ' בפ"ב מהל' מקוואות וז"ל ובשעת הדחק או מפני החולי חופפת אפילו בע"ש וטובלת למ"ש עכ"ל רמב"ם וכ' הב"י דל"ד מע"ש למ"ש אלא אפילו בחול דינא הכי ע"ש וכ"כ בכ"מ שם ולפ"ז י"ל נמי דה"ה אם אומרת מותר דהוי כשוגג כמש"כ הט"ז בסימן קצ"ט סס"ק ט' בשם תוס' במבטל איסור באומר מותר לבטל מותר וצ"ע דאפשר שוגג לא דעכ"פ לא מקרי אונס אבל אם שכחה מחמת טרדות מו"מ נ"ל אם לא היה מחמת עצלות מותר דשכח הוי אונס כמש"כ המ"א בסי' ק"ח ובסי' תקכ"ז סעיף ז' ואם היתה מחמת קטט עם בעלה נ"ל דהוי כאונס כדמשמע בנדה ס"ת תוס' ד"ה כך שכ' ולא מסתבר לפלוגי משום דאיקוט {{ממ|ור"ל דהוי כאונס}} מדמייתי מההוא עובדא דנדה חופפת בלילה משמע אף בלא אונס עכ"ל משמע דאיקוט הוי אונס:


==כג==
[כג] '''שאלה''' אשה שמלאו ימיה ללדת ושלחה לקרות חכמה ובדקה אותה ואמרה שעדיין לא נראה כלום מסימני לידה אם מותרת לבעלה:
'''תשובה''' כבר נתבאר זו בכו"פ סי' קצ"ד בשם תשו' נ"ש וכ"ב בס"ט והסכימו ביושבת על המשבר ואפי' מקודם שתשב על המשבר תיכף כשאחזוה חבלים אסורה לבעלה שמא הגיע זמן הלידה ואמנם כאשר תפסוק החבלים אע"ג שכבר ישבה על המשבר כיון שפסק הוא סי' שהיו חבלי שוא ומותרת לבעלה בלא טבילה אם לא במקום שכבר נהגו להחמיר אין להקל ואם כך בנידון דידן שאפילו חבלים לא היו לה אע"פי שהחכמה הכניסה אצבעה בעומק מ"מ זה אינו ענין כלל ליושבת על המשבר ופשיטא לפתיחת הקבר ולכן יש להתיר בפשיטו' לכ"ע כנלע"ד: ועכשיו מצאתי בתשובת אמ"ו בנ"ב מה"ד תנינא סי' קכ"ח שכ' וז"ל מה שאמרו א"א לפתיח' הקבר בלא דם אין חילוק בין גרם הפתיח' הוא מבפני' בין גרם הפתיח' הוא מבחוץ שהרופא הכניס אצבעו או איזו כלי ופתח פי המקור בין ילדה ובין זקנה או מעוברת ומניקה תמיד אין פה"ק בלא דם עכ"ל: ולפי"ז היא טמאה אך לא זכיתי לידע מצ"ל הא ואינו מביא שום ראי' לדבריו רק כתב דזה דבר פשוט וצ"ע דלפי"ז כאשר ימשמש הבעל באצבע בשעת תשמיש או כשמכניס האבר ג"כ נימא א"א בלא דם ועוד שהרי עיקר הבדיקה בהפסק טהרה שתכניס אצבעה בעומק אלא ודאי דאין זה ענין לפתיחת הקבר שהרי אפי' האבר כשהוא גדול הרבה אינו מגיע רק עד הפרוזדור ולא לחדר כמ"ש התי"ט בשם רמב"ם פ"ב דנדה משנה ה' ולכן נ"ל דאגב שיטפא כ"כ אמ"ו ולא דק בזה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה מ־18:34, 21 ביוני 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png בית הנשים TriangleArrow-Left.png יג

כב

[כב] שאלה אשה שחל ליל טבילתה בליל ראשון של יום טוב וחפפה כדין ערב יום טוב ובלילה לא טבלה אם מותרת לטבול ליל שני של יום טוב על סמך חפיפה זו:

תשובה נ"ל דאם היה מחמת אונס מותרת לסמוך עפ"י מה שכ' הב"י בסי' קצ"ח על רמב"ם שכ' בפ"ב מהל' מקוואות וז"ל ובשעת הדחק או מפני החולי חופפת אפילו בע"ש וטובלת למ"ש עכ"ל רמב"ם וכ' הב"י דל"ד מע"ש למ"ש אלא אפילו בחול דינא הכי ע"ש וכ"כ בכ"מ שם ולפ"ז י"ל נמי דה"ה אם אומרת מותר דהוי כשוגג כמש"כ הט"ז בסימן קצ"ט סס"ק ט' בשם תוס' במבטל איסור באומר מותר לבטל מותר וצ"ע דאפשר שוגג לא דעכ"פ לא מקרי אונס אבל אם שכחה מחמת טרדות מו"מ נ"ל אם לא היה מחמת עצלות מותר דשכח הוי אונס כמש"כ המ"א בסי' ק"ח ובסי' תקכ"ז סעיף ז' ואם היתה מחמת קטט עם בעלה נ"ל דהוי כאונס כדמשמע בנדה ס"ת תוס' ד"ה כך שכ' ולא מסתבר לפלוגי משום דאיקוט (ור"ל דהוי כאונס) מדמייתי מההוא עובדא דנדה חופפת בלילה משמע אף בלא אונס עכ"ל משמע דאיקוט הוי אונס:

כג

[כג] שאלה אשה שמלאו ימיה ללדת ושלחה לקרות חכמה ובדקה אותה ואמרה שעדיין לא נראה כלום מסימני לידה אם מותרת לבעלה:

תשובה כבר נתבאר זו בכו"פ סי' קצ"ד בשם תשו' נ"ש וכ"ב בס"ט והסכימו ביושבת על המשבר ואפי' מקודם שתשב על המשבר תיכף כשאחזוה חבלים אסורה לבעלה שמא הגיע זמן הלידה ואמנם כאשר תפסוק החבלים אע"ג שכבר ישבה על המשבר כיון שפסק הוא סי' שהיו חבלי שוא ומותרת לבעלה בלא טבילה אם לא במקום שכבר נהגו להחמיר אין להקל ואם כך בנידון דידן שאפילו חבלים לא היו לה אע"פי שהחכמה הכניסה אצבעה בעומק מ"מ זה אינו ענין כלל ליושבת על המשבר ופשיטא לפתיחת הקבר ולכן יש להתיר בפשיטו' לכ"ע כנלע"ד: ועכשיו מצאתי בתשובת אמ"ו בנ"ב מה"ד תנינא סי' קכ"ח שכ' וז"ל מה שאמרו א"א לפתיח' הקבר בלא דם אין חילוק בין גרם הפתיח' הוא מבפני' בין גרם הפתיח' הוא מבחוץ שהרופא הכניס אצבעו או איזו כלי ופתח פי המקור בין ילדה ובין זקנה או מעוברת ומניקה תמיד אין פה"ק בלא דם עכ"ל: ולפי"ז היא טמאה אך לא זכיתי לידע מצ"ל הא ואינו מביא שום ראי' לדבריו רק כתב דזה דבר פשוט וצ"ע דלפי"ז כאשר ימשמש הבעל באצבע בשעת תשמיש או כשמכניס האבר ג"כ נימא א"א בלא דם ועוד שהרי עיקר הבדיקה בהפסק טהרה שתכניס אצבעה בעומק אלא ודאי דאין זה ענין לפתיחת הקבר שהרי אפי' האבר כשהוא גדול הרבה אינו מגיע רק עד הפרוזדור ולא לחדר כמ"ש התי"ט בשם רמב"ם פ"ב דנדה משנה ה' ולכן נ"ל דאגב שיטפא כ"כ אמ"ו ולא דק בזה:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.