באר הגולה/אבן העזר/קעא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר - קש"פ חלקי ולפני תיקון עוגנים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (סידור אותיות ציון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{ | ({{עוגן|א|א}}) משנה יבמות דק"י ע"א | ||
{{ | ({{עוגן|ב|ב}}) שלא ינהג בה מנהג הפקר וקידושי' תלוין עד שתגדיל וחרשת תקנו לה נישואין כדי שלא תשאר פנויה לעולם רמב"ם בפ' ה' מהלכות ייבום וכתב ה"ה שהטעם שכ' רבינו וכולי נתבאר בפ' חרש {{ממ|דקי"ב ע"ב}} וזהו מ"ש שם בגמרא דק"י ע"ב אליבא דרב והביאו הטור שקידושי הקטנה הם בספק וקידושי החרשת קונין מקצתה ומשייכי' מקצתה וכולי לפיכך אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה | ||
{{ | ({{עוגן|ג|ג}}) כרבי אליעזר שם במשנה דף קי"א ע"ב וכ"כ הרי"ף והרמב"ם שם וכמ"ש ה"ה שסובר רבינו דרב דאמר כונס את החרשת וכולי שם דק"י ע"ב לא אמרה אליבא דר"א ולזה הסכים הרא"ש כמ"ש הטור | ||
{{ | ({{עוגן|ד|ד}}) שם במשנה דק"ו ע"א | ||
{{ | ({{עוגן|ה|ה}}) שם במשנה | ||
{{ | ({{עוגן|ו|ו}}) שם במשנ' | ||
{{ | ({{עוגן|ז|ז}}) משנ' שם דקי"ד ע"א | ||
{{ | ({{עוגן|ח|ח}}) שהרי ביאתה שוה ואי ראשונה קנויה הוא הרי היא אשתו ואחרונה ביאת זנות ואי לא קנוי' היא הרי שתיהן נכריות אצלו | ||
{{ | ({{עוגן|ט|ט}}) דלמא קנויות הוו ומשבא על הראשונה קיימ' הך עליה באיסור ב' בתים | ||
{{ | ({{עוגן|י|י}}) כר"א שם במשנה | ||
{{ | ({{עוגן|כ|כ}}) שם במשנה ומטעם דלעיל | ||
{{ | ({{עוגן|ל|ל}}) טור כיון שאין ביאת החרשת הראשונה ביאה גמורה להפקיע כל הזיק' | ||
{{ | ({{עוגן|מ|מ}}) להרמב"ם שם פ"ה | ||
{{ | ({{עוגן|נ|נ}}) כתב ה"ה שכך היא הגירס' במשנה בספרי הגאונים ובהלכות והן הן דברי רבינו כולי ואפשר שרבינו וההלכות סוברין דהך ברייתא {{ממ|שם ע"ב}} פליגא אמתני' והוי הלכה כסתם משנה וכ"כ הטור שהיא גירס' אביו הרא"ש | ||
{{ | ({{עוגן|ס|ס}}) גם שם ממשנה שם ופי' הטור ותשאר החרשת אצלו | ||
{{ | ({{עוגן|ע|ע}}) אם היא רוצה להוציאה אח"כ וכמו שהוכיח הרשב"א שהדין כן והביאו הב"י שם | ||
{{ | ({{עוגן|פ|פ}}) רש"י שם וכגרסת הש"ס שלפנינו וכהשגת הראב"ד שם וכ' ה"ה שהרשב"א הכריע כדבריהם | ||
{{ | ({{עוגן|צ|צ}}) גם זה ממשנה שם | ||
{{ | ({{עוגן|ק|ק}}) כ' ה"ה שכבר נתבאר שיש ביאה אחר ביאה וכו' והוא שבא עליה לשם אישות או לשם יבמות | ||
{{ | ({{עוגן|ר|ר}}) ג"ז שם ממשנה שם | ||
{{ | ({{עוגן|ש|ש}}) כ' ה"ה שפשוט היא שהחרש' שביאת' ביאה כשירה היתה ומספיק לה בגט משא"כ הפקחת שביאתה היתה ביאה פסול' | ||
{{ | ({{עוגן|ת|ת}}) ג"ז שם ממשנה שם וכר"א דאיפסק' שם הלכה כותיה | ||
גרסה מ־18:46, 11 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) משנה יבמות דק"י ע"א
(ב) שלא ינהג בה מנהג הפקר וקידושי' תלוין עד שתגדיל וחרשת תקנו לה נישואין כדי שלא תשאר פנויה לעולם רמב"ם בפ' ה' מהלכות ייבום וכתב ה"ה שהטעם שכ' רבינו וכולי נתבאר בפ' חרש (דקי"ב ע"ב) וזהו מ"ש שם בגמרא דק"י ע"ב אליבא דרב והביאו הטור שקידושי הקטנה הם בספק וקידושי החרשת קונין מקצתה ומשייכי' מקצתה וכולי לפיכך אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
(ג) כרבי אליעזר שם במשנה דף קי"א ע"ב וכ"כ הרי"ף והרמב"ם שם וכמ"ש ה"ה שסובר רבינו דרב דאמר כונס את החרשת וכולי שם דק"י ע"ב לא אמרה אליבא דר"א ולזה הסכים הרא"ש כמ"ש הטור
(ד) שם במשנה דק"ו ע"א
(ה) שם במשנה
(ו) שם במשנ'
(ז) משנ' שם דקי"ד ע"א
(ח) שהרי ביאתה שוה ואי ראשונה קנויה הוא הרי היא אשתו ואחרונה ביאת זנות ואי לא קנוי' היא הרי שתיהן נכריות אצלו
(ט) דלמא קנויות הוו ומשבא על הראשונה קיימ' הך עליה באיסור ב' בתים
(י) כר"א שם במשנה
(כ) שם במשנה ומטעם דלעיל
(ל) טור כיון שאין ביאת החרשת הראשונה ביאה גמורה להפקיע כל הזיק'
(מ) להרמב"ם שם פ"ה
(נ) כתב ה"ה שכך היא הגירס' במשנה בספרי הגאונים ובהלכות והן הן דברי רבינו כולי ואפשר שרבינו וההלכות סוברין דהך ברייתא (שם ע"ב) פליגא אמתני' והוי הלכה כסתם משנה וכ"כ הטור שהיא גירס' אביו הרא"ש
(ס) גם שם ממשנה שם ופי' הטור ותשאר החרשת אצלו
(ע) אם היא רוצה להוציאה אח"כ וכמו שהוכיח הרשב"א שהדין כן והביאו הב"י שם
(פ) רש"י שם וכגרסת הש"ס שלפנינו וכהשגת הראב"ד שם וכ' ה"ה שהרשב"א הכריע כדבריהם
(צ) גם זה ממשנה שם
(ק) כ' ה"ה שכבר נתבאר שיש ביאה אחר ביאה וכו' והוא שבא עליה לשם אישות או לשם יבמות
(ר) ג"ז שם ממשנה שם
(ש) כ' ה"ה שפשוט היא שהחרש' שביאת' ביאה כשירה היתה ומספיק לה בגט משא"כ הפקחת שביאתה היתה ביאה פסול'
(ת) ג"ז שם ממשנה שם וכר"א דאיפסק' שם הלכה כותיה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |