שו"ת חתם סופר/ה/קמו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''את | '''את''' חג המצות תחוג בדיצות ה"ה תלמידי הותיק האהוב מו"ה שמואל נ"י דיין בק"ק ווערבוי יע"א: | ||
'''בריך | '''בריך''' מייתיך לשלם על מקומך הראשון ועתה תדע כי לא לאדם דרכו כי מה' מצעדי גבר כוננו וע"ד שאלתך לא הי' ראוי להשיבך כי בהשיבך על כסא משפטמי בראש הרב אב"ד מרא דאתרי' והוא יורה בדרך יבחר ומ"מ לאהבתי אותך לא אשיבך ריקם אך בקיצור נמרץ, ואומר כיון דנוסח שח"ז הוא שהבת הלות לאבי' סך אלף זהובים ביום פלוני בשנה פלוני אלא תנאי הי' דבריהם שלא יחול זה החוב אלא שעה א' קודם מותו א"כ אפי' אם נפרש שזמן החוב לא יחול ויהי' כאלו ההלואה הי' שעה א' קודם מותו ולא לבד זמן הפרעון אלא גם זמן ההלואה וכאלו הלותה לו שעה קודם מותו ונפקא מיני' שלא תטרוף ממשעבדי שהרי כולם מוקדמי' לה, מ"מ לענין השקאלע פשוט יותר מביעא בכותח' שחייבים היורשים בכל תשלומי השקאלע טבין ותקילין שהרי עכ"פ הודה ששעה קודם מותו הלותה לו סך אלף זהו' מאותם זהו' שהי' יוצאים בשנת וביום חתנותו שהוא יום כתיבת השטר ע"ד משל אם הי' שווים הבאנקע צעטיל כל זהוב חצי ר"ט כסף מעות והרי הוא העיד על עצמו שקבל מידה לידו אלף חצי ר"ט כסף מעות ואותו החוב יתחיל ביום מיתתו מה לי אם הי' שווים שיווי אחר ביום מיתתו או לא יהי' יותר או פחות מה לנו ולזה אותו המעות שקבל ממנה אותו צריך לשלם לה ואחר הודאת פיו הן הן הדברים כן דעתי נוטה והנוטה שמים יפרוס עליך סוכת שלומיך הכ"ד. פ"ב יום ב' י"ב ניסן תקעב"ל. משה"ק סופר מפפד"מ: | ||
גרסה מ־14:15, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
את חג המצות תחוג בדיצות ה"ה תלמידי הותיק האהוב מו"ה שמואל נ"י דיין בק"ק ווערבוי יע"א:
בריך מייתיך לשלם על מקומך הראשון ועתה תדע כי לא לאדם דרכו כי מה' מצעדי גבר כוננו וע"ד שאלתך לא הי' ראוי להשיבך כי בהשיבך על כסא משפטמי בראש הרב אב"ד מרא דאתרי' והוא יורה בדרך יבחר ומ"מ לאהבתי אותך לא אשיבך ריקם אך בקיצור נמרץ, ואומר כיון דנוסח שח"ז הוא שהבת הלות לאבי' סך אלף זהובים ביום פלוני בשנה פלוני אלא תנאי הי' דבריהם שלא יחול זה החוב אלא שעה א' קודם מותו א"כ אפי' אם נפרש שזמן החוב לא יחול ויהי' כאלו ההלואה הי' שעה א' קודם מותו ולא לבד זמן הפרעון אלא גם זמן ההלואה וכאלו הלותה לו שעה קודם מותו ונפקא מיני' שלא תטרוף ממשעבדי שהרי כולם מוקדמי' לה, מ"מ לענין השקאלע פשוט יותר מביעא בכותח' שחייבים היורשים בכל תשלומי השקאלע טבין ותקילין שהרי עכ"פ הודה ששעה קודם מותו הלותה לו סך אלף זהו' מאותם זהו' שהי' יוצאים בשנת וביום חתנותו שהוא יום כתיבת השטר ע"ד משל אם הי' שווים הבאנקע צעטיל כל זהוב חצי ר"ט כסף מעות והרי הוא העיד על עצמו שקבל מידה לידו אלף חצי ר"ט כסף מעות ואותו החוב יתחיל ביום מיתתו מה לי אם הי' שווים שיווי אחר ביום מיתתו או לא יהי' יותר או פחות מה לנו ולזה אותו המעות שקבל ממנה אותו צריך לשלם לה ואחר הודאת פיו הן הן הדברים כן דעתי נוטה והנוטה שמים יפרוס עליך סוכת שלומיך הכ"ד. פ"ב יום ב' י"ב ניסן תקעב"ל. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |