מילי דעזרא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) (סימן א) |
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''סימן א'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''סימן א'''}}}} | ||
'''עיין''' בספר שמח נפש בדין ברכת הגומל אם יברך הבעל כשילדה אשתו דהביא מ"ש מרן בב"י {{ממ| | '''עיין''' בספר שמח נפש בדין ברכת הגומל אם יברך הבעל כשילדה אשתו דהביא מ"ש מרן בב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/ריט|סי' רי"ט]]}} לענין הלכה כיון דלכ"ע אינו חייב לברך לא יברך ואם בירך גוערין בו דדילמא ברכה לבטלה היא ע"כ. ושכתב ה' בית יהודה {{ממ|[[בית יהודה/ו|סי' ו']]}} דלכ"ע יצא ידי חובה השומע בעניית אמן אף דהוייא ברכה לבטלה לגבי המברך ושהרב עה"ש {{ממ|[[/ו#ג|שם אות ג']]}} פליג עליו ופירש דברי מרן באופן אחר ע"ש, ובלומדי זה עלה בדעתי להביא ראיה מדברי הרב בית יהודה הנ"ל למה שנסתפק הגאון מוהרי"ח ז"ל בס"ה חקרי לב {{ממ|יו"ד ח"א בקונט' כונן לחקר [[חקרי לב/יורה דעה/כונן לחקר/ע#סוף|סו"ס ע']]}} במי שפטר עצמו בברכת תפילין בברכתו של חבירו ושח המברך בין תפילין של יד לתפילין של ראש אי השומע אין צריך לברך על של ראש על מצות תפילין או"ד לא עדיף השומע מגבר' דאתי מחמתיה ושזה הצד נראה לו יותר ע"ש. דמדברי ה' בית יהודה הנ"ל דאמרינן דהשומע בעניית אמן עדיף מהמברך ויצא י"ח אף דלגבי המברך הוייא ברכתו ברכה לבטלה ולא אמרי' דלא עדיף השומע מגברא דאתי מחמתיה וכיון דלגבי המברך הוייא ברכתו ברכה לבטלה גם השומע ממנו לא יצא י"ח דמזה נראה להביא ראיה לספיקו של הג' מוהרי"ח ז"ל דהצד הראשון נראה יותר דהשומע לא יברך כיון דכבר הוא יצא י"ח וה' בית עובד בדיני ברכת תפילין {{ממ|[[בית עובד/דיני ברכת תפילין#מ|אות מ']]}} הביא לדברי החקרי לב ז"ל ופליג עליו וכתב דכיון דהשומע יוצא בברכת חבירו הוי מטעם דעונה אמן והוי כבריך איהו גופיה וכו' וכבירך לעצמו חשיב א"כ גם שהפסיק המשמיע אע"ג דהוא לעצמו צריך לחזור ולברך על מצות תפילין מ"מ השומע כיון דאיהו לא הפסיק אין צריך לחזור ולברך על מצות תפילין עכ"ד. וזכורני שגם בס' בית מנוחה הביא זה וכעת אינו מצוי אצלי, ולע"ד אילו זכר הרב בית עובד ז"ל לדברי הרב בית יהודה הנ"ל היה מביא ראיה וסייעתא ממנו לדבריו. והגם שהרב ערה"ש ז"ל פליג ע"ד הב"י הנ"ל וכעת אין ספריהם מצויים אצלי לראות בעיקר דבריהם מ"מ נראה דאין לו לחזור ולברך בשני הנדונות של החקרי לב והב"י ז"ל דסב"ל ושב ואל תעשה עדיף. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:10, 28 באפריל 2020
מילי דעזרא 
א
|
|
עיין בספר שמח נפש בדין ברכת הגומל אם יברך הבעל כשילדה אשתו דהביא מ"ש מרן בב"י (סי' רי"ט) לענין הלכה כיון דלכ"ע אינו חייב לברך לא יברך ואם בירך גוערין בו דדילמא ברכה לבטלה היא ע"כ. ושכתב ה' בית יהודה (סי' ו') דלכ"ע יצא ידי חובה השומע בעניית אמן אף דהוייא ברכה לבטלה לגבי המברך ושהרב עה"ש (שם אות ג') פליג עליו ופירש דברי מרן באופן אחר ע"ש, ובלומדי זה עלה בדעתי להביא ראיה מדברי הרב בית יהודה הנ"ל למה שנסתפק הגאון מוהרי"ח ז"ל בס"ה חקרי לב (יו"ד ח"א בקונט' כונן לחקר סו"ס ע') במי שפטר עצמו בברכת תפילין בברכתו של חבירו ושח המברך בין תפילין של יד לתפילין של ראש אי השומע אין צריך לברך על של ראש על מצות תפילין או"ד לא עדיף השומע מגבר' דאתי מחמתיה ושזה הצד נראה לו יותר ע"ש. דמדברי ה' בית יהודה הנ"ל דאמרינן דהשומע בעניית אמן עדיף מהמברך ויצא י"ח אף דלגבי המברך הוייא ברכתו ברכה לבטלה ולא אמרי' דלא עדיף השומע מגברא דאתי מחמתיה וכיון דלגבי המברך הוייא ברכתו ברכה לבטלה גם השומע ממנו לא יצא י"ח דמזה נראה להביא ראיה לספיקו של הג' מוהרי"ח ז"ל דהצד הראשון נראה יותר דהשומע לא יברך כיון דכבר הוא יצא י"ח וה' בית עובד בדיני ברכת תפילין (אות מ') הביא לדברי החקרי לב ז"ל ופליג עליו וכתב דכיון דהשומע יוצא בברכת חבירו הוי מטעם דעונה אמן והוי כבריך איהו גופיה וכו' וכבירך לעצמו חשיב א"כ גם שהפסיק המשמיע אע"ג דהוא לעצמו צריך לחזור ולברך על מצות תפילין מ"מ השומע כיון דאיהו לא הפסיק אין צריך לחזור ולברך על מצות תפילין עכ"ד. וזכורני שגם בס' בית מנוחה הביא זה וכעת אינו מצוי אצלי, ולע"ד אילו זכר הרב בית עובד ז"ל לדברי הרב בית יהודה הנ"ל היה מביא ראיה וסייעתא ממנו לדבריו. והגם שהרב ערה"ש ז"ל פליג ע"ד הב"י הנ"ל וכעת אין ספריהם מצויים אצלי לראות בעיקר דבריהם מ"מ נראה דאין לו לחזור ולברך בשני הנדונות של החקרי לב והב"י ז"ל דסב"ל ושב ואל תעשה עדיף.