|
|
| שורה 4: |
שורה 4: |
| {{ניווט כללי עליון}} | | {{ניווט כללי עליון}} |
|
| |
|
| {{עוגןמ|א}} '''ס"א מחזיר כו'. ''' ותוקעין. ר"ה ל"ד ב' וכפי' רב האי דכולהו שפיר בין שברים בין תרועה וע' תוס' ל"ג ב' ונראה שיש קצת ליתן טעם כו' וע' ר"ן:
| | == א == |
|
| |
|
| '''למלכיות כו'. ''' רי"ף ותוס'. והענין כמ"ש רב האי שכול' אמת לדינא ועיין ברא"ש וכ"כ הר"ן ועיין מלחמות שסתר דברו ר"ה גאון: | | '''ס"א ברכות.''' ר"ה ל"ד ב' וכפי' רא"ש שם ותוס' ל"ג ב': |
|
| |
|
| '''ועכשיו כו'. ''' לכאור' היה נראה בכ"א קשר"ק קש"ק קר"ק כמ"ש תוס' שם וכ"ה מעיקר דינא אלא לפי שכת' ר' יואל דכל שהפסיק בקול אחר הפסיד הכל כמ"ש בססי' תק"צ א"א לעשות כן דא"כ היתה קש"ק קר"ק בין קשר"ק ראשון לשני וקי"ל שצריך לשומען על הסדר וכמש"ל סי' תקפ"ח ס"ב וזהו טעם של הראשונים שלא תקעו אלא סדר א' ולא ג' קשר"ק שלא יהא הפס' ותוס' הנ"ל סוברי' כמ"ש הרמב"ן ובש"ע ס"ס תק"ץ דלא הפסיד:
| | == ב == |
|
| |
|
| '''ויש אומרים כו'. ''' כן התקין ר"ת וכשיטתו דאין הפסק קול אחר מפסיד רק השהיה לכתחילה ואע"ג דר' אבוה התקין תשר"ת תש"ת תר"ת לכתחילה אבל בדיעבד יוצאין בתשר"ת דקי"ל כר' יוחנן אפי' בתשע שעות יצא וס"ל דקושיית הגמרא ודלמא ילולי כו' לאו משום הפסק אלא שהיה לכתחילה דדוקא בדיעבד א"ר יוחנן דיצא אבל הפסק אינו פוסל וכגי' בתוספתא כגי' שלנו תקע והריע ותקע והריע ותקע כו' וז"ש בירושלמי והוא שישמע על הסדר לאפוקי כה"ג אבל ראבי"ה והרמב"ן וש"פ ס"ל משום הפסק וע' ר"ן ורא"ש ומ"מ מנהג של ר"ת נכון יותר דלא סתרי אהדדי כמו במנהג הרי"ף וע' בר"ן ור"ת כו' ואמ' מוטב שנחוש לספקות ולא ניחוש להפסקות: | | '''ס"ב וכן.''' שם: |
|
| |
|
| '''ונהגו. ''' ע"ש זה היום תחלת מעשיך שם כ"ז א' ואדה"ר שיצא בדימוס. אגדה כנ"ל ועכ"ז מרמז השופר לכך אומרים אחר השופר ושם ט"ז א' יאמרו לפני בר"ה מלכיות כו' ובשביל זה ג"כ אומריים אחר סיום כל ברכה ומזה הטעם אומרים אפי' בשבת: | | '''וה"מ כו' אבל.''' ר"ן. שהרי סותרין זא"ז: |
|
| |
|
| '''וארשת. ''' תענית כ"ז ב' ת"ר אנשי משמר כו': | | '''אכל כו'.''' כמ"ש שם ל"ד ב' ולקמן ר"ס תקצ"ה מי שאינו כו' ובגמרא שם פשיטא כו'. וע' תוס' ורא"ש ודלא כדש"י ממתני' שם מי שבירך כו': |
|
| |
|
| '''ואפילו בשבת. ''' כנ"ל: | | '''וכן סדרן.''' ממתניתין שם מי שבירך כו' משא"כ סדר הברכות עצמן שמעכב וכן התקיעות כן פי' הר"ן לחד פירוש ובתקיעות מפורש בירושל' כמ"ש בסי' תקפ"ח ס"ב: |
| | |
| {{עוגןמ|ב}} '''ס"ב יחיד. ''' ר"ה ל"ד ב':
| |
| | |
| '''אלא. ''' כל בו. ורש"י שם כ' להיפך וראיי' הכל בו אינו מובן ואדרבה מ' להיפך דבציבור נתקן אחר הברכות ויחיד שלא להפסיק אומר אחר כל הברכות אלא יש למצוא טעם ע"פ מ"ש שם ט"ז למה תוקעין כו' כדי לערבב כו' ומזה הטעם ג"כ ביחי' מקודם וא"צ פעם שני כי זהו רק בשביל הסדר:
| |
| | |
| {{עוגןמ|ג}} '''ס"ג לא ישיח כו'. ''' רי"ף ורא"ש וכמ"ש שח בין תפלין כו' וכמ"ש ברפ"ב דברכות דאין להפסיק באמצע ההלל והטעם משום דהברכה קאי על כולו וכמ"ש תוס' שם שמזה הוכיח ר"ת דמברכין על ההלל אפי' בימים שאין גומרין את ההלל וע"ש בתוס' ובספר המאור חלק על הרי"ף והביא הר"ן דבריו ע"ש ושם:
| |
| | |
| '''מיהו. ''' ברכות מ' א':
| |
| | |
| '''ואם סח. ''' רי"ף ורא"ש שם מגמ' דברכות י"ד א' בהלל כו':
| |
| | |
| '''וא"צ לומר. ''' ברכות מ' א':
| |
| | |
| '''אם לא. ''' שם ולצורך גדול דוקא ועמ"א:
| |
| | |
| {{עוגןמ|ד}} '''ס"ד זה כו'. ''' כנ"ל:
| |
|
| |
|
|
| |
|
| {{ניווט כללי תחתון}} | | {{ניווט כללי תחתון}} |
| {{פורסם בנחלת הכלל}} | | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ביאור הגר"א 
אורח חיים תקצג
א
ס"א ברכות. ר"ה ל"ד ב' וכפי' רא"ש שם ותוס' ל"ג ב':
ב
ס"ב וכן. שם:
וה"מ כו' אבל. ר"ן. שהרי סותרין זא"ז:
אכל כו'. כמ"ש שם ל"ד ב' ולקמן ר"ס תקצ"ה מי שאינו כו' ובגמרא שם פשיטא כו'. וע' תוס' ורא"ש ודלא כדש"י ממתני' שם מי שבירך כו':
וכן סדרן. ממתניתין שם מי שבירך כו' משא"כ סדר הברכות עצמן שמעכב וכן התקיעות כן פי' הר"ן לחד פירוש ובתקיעות מפורש בירושל' כמ"ש בסי' תקפ"ח ס"ב:
מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >
|
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).
אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.
|
