שפת אמת/פרשת ויקהל/תרלח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הפניה לדף שפת אמת/פרשת שקלים/תרלח) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | |||
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרל"ח'''}}}}=== | |||
במדרש ארפא משובתם אוהבם נדבה כו' אם יתן איש כו' כל הון ביתו כו' ע"ש. שע"י נדבת המשכן נתקנו בנ"י מחטא העגל. והטעם שע"י הנדבה נתדבקו במקור נפשם הטובה שנק' בת נדיב. שהנדיבו' נמצא בשורש נפשות בני ישראל בירושה מאבות. אבל אוה"ע אם יתן כו' הון ביתו אינו באמיתות נדבת הלב. וחסד לאומים חטאת. רק בנ"י נק' נדיבים במקור נפשותיהם כנ"ל: | |||
<noinclude>{{מרכז|'''*'''}} | |||
{{:שפת אמת/פרשת שקלים/תרלח}}</noinclude> | |||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־13:52, 24 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרל"ח [עריכה]
במדרש ארפא משובתם אוהבם נדבה כו' אם יתן איש כו' כל הון ביתו כו' ע"ש. שע"י נדבת המשכן נתקנו בנ"י מחטא העגל. והטעם שע"י הנדבה נתדבקו במקור נפשם הטובה שנק' בת נדיב. שהנדיבו' נמצא בשורש נפשות בני ישראל בירושה מאבות. אבל אוה"ע אם יתן כו' הון ביתו אינו באמיתות נדבת הלב. וחסד לאומים חטאת. רק בנ"י נק' נדיבים במקור נפשותיהם כנ"ל:
תרל"ח [עריכה]
פ' ויקהל ושקלים
אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו'. וקאי אשבת ומלאכות המשכן. ומקשין דמצות שבת שלא לעשות. אבל האמת כי גמר והשלמת כל המעשה הוא ע"י ביטול המעשה לשם ה' וביטולו של דבר זה קיומו לכן יש בשבת עלייה ותיקון לכל המעשים ע"י ביטול המעשה בשבת. וב' אלה המצות שבת ומלאכת המשכן הם ב' הדברים במשנה. עשה רצונו כרצונך הוא ודאי נדבת המשכן שכל מלאכות הי' במשכן וע"י הנדיבות תיקנו העשי'. דכתיב כל נדיב לבו והול"ל כל נדיב לב. אבל הפסוק מדבר לכל פרט שיביא הנדבה בכל הנדיבות שבלבו והיינו דכתיב בכל מאודך שכל מיני אהבה ורצון שבלב האדם יתננו לשמים. זהב וכסף נחושת כו' כל מיני הנדיבות רצונו כרצונך כו'. ומצות השבת הוא ביטול המעשים בטל רצונך מפני רצונו. ועי' בחידושי תורה של אא"ז מו"ר ז"ל ענין שנאמר קודם החטא מצות המשכן אחר כך השבת. ואחר החטא שבת קודם המשכן. ופי' שכשהיו בנ"י במדרגה טובה היו ימי המעשה הכנה לשבת. ואחר החטא צריכין למשוך כח מקדושת שבת לתקן המעשה בחול כו'. וכמו כן יתפרש עפ"י דברינו הנ"ל כי במשנה איתא עשה רצונך קודם בטל שכן צריך להיות החול מכין לשבת. אבל מי שאינו במדריגה זו מ"מ ע"י ביטול הרצון יכול אח"כ לבוא לעשות רצונו ית' באהבה ובהסכמת רצון הנפש. ובמשנה באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. הם ג"כ ב' ענינים הנ"ל. כי השקלים הם נדבות המשכן עשה רצונו כו' וכלאים הוא מניעה וביטול הרצון להיות האדם כמו בבית אסורים שנאסר ידיו ורגליו מלעשות נגד רצון הבורא ית'. וחז"ל הקדימו קודם ניסן אלה הפרשיות שקלים זכור פרה. כי ניסן הוא קבלת מלכות שמים וצריך להיות בכל לבבך נפשך מאודך. ומאודך הוא שקלים לבבך זכור כי זכירה בלב. נפשך פרה טהרת הנפש:
ברש"י נתקשה מרע"ה כו' והראה לו הקב"ה מטבע של אש כזה יתנו. ביאור הענין כי כל המצות ומעשה בני ישראל אינו בודאי ע"י כח אנושי אבל הוא מצד הכנות נפשות בנ"י שיש בהם דביקות לאל חי כמ"ש בצלם אלקים עשה כו' האדם ורמ"ח איברים נגד רמ"ח מ"ע כו' לכן ניתן להם התורה שנק' אש דת הנהגה עליונה ונמצא ציור ודמות כ"ב אותיות התורה בכל נפש ישראל ומצד זה בכחם לתקן חצוניות מלבוש הגוף במצות מעשיות להדמות הלבוש להפנימיות שורש הנפש כנ"ל. וזה מטבע של אש צורה שנטבעת בנפשות בני ישראל בכח התורה כנ"ל. וזהו עצמו פי' מחצית השקל שתיקון הגוף הוא רק חצי צורה להדמותו ולהשוותו עם חלק הנפש. דכתיב הנסתרות לה' אלקינו כו'. וכפי תיקון הנגלות כן מתעורר חלק הנסתרות שע"ז מבקשין ויהי נועם ה' כו' עלינו כו' כידוע בזוה"ק. ואיתא עוה"ב נברא בב' אותיות ועוה"ז בב' אותיות לכן עבודת האדם מחצית השקל כנ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |