שפת אמת/פרשת נח/תרלא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת פרשת נח תרלא

תרל"א

בעזהש"י פ' נח איני זוכר כראוי.

בזוה"ק נח הוא בחי' שבת. שכתוב בו וינח ביום השביעי. פי' זה כי ענין המנוחה הוא במקום השורש כשאדם דבוק בשורשו ששם מקום מנוחתו אין לו שום יגיעה כי כל מה שעובר עליו הכל אחד וגם אצלו נמשך תמיד אחר יראת ה' א"כ יש לו מנוחה כמ"ש כל המקבל עליו ע"ת מעבירין ממנו ע"מ ועול ד"א. וזה פי' נח איש צדיק פי' צדיק כשיש התנגדות כמו במשפט יש מי שצודק בדין. וחסיד הוא שלבו חלל בקרבו שאין לו דו"ד כלל עם היצה"ר. וז"ש באברהם ע"י שלא נזכר אצלו שמירת שבת ירש הארץ. במדה ויעקב שקבע תחומין כ' בי' נחלה בלי מצרים ואין מובן. והפי' כי בחי' שבת שייך לימי המעשה דייקא להיות אור השבת בימי המעשה וזה תמים הי' בדורותיו [עי' מ"ש בעניני סוכות] שהוא פנימיות החיות של הטבע שהדורות נק' הנבראים בטבע מעשה בראשית. וזה במדה כי ה' ית' הי' אחד קודם בריאת עולם בלי גבול ותכלית. וברא עולמו להיות הארת חיותו שנותן לכל עולם ועולם במדה שיוכלו הנבראים לקבל. ועבודת ימי המעשה שהנקודה סגורה כמ"ש יהי' סגור. ואעפ"כ נפתחת לאדם בשבת כפי עבודתו ודפיקתו בימי המעשה. וכשבא אל הנקודה נק' נח נייחא לו כו' בעוה"ז בעוה"ב כו' ע"ש במד"ר ובזוה"ק. ולזאת יעקב אע"ה שכ' בו שקבע תחומין היינו שירד לתוך ההסתר ונתגלה לו הפנימיות כמו שהיא במדה א"כ אין הסתר עוד וזכה לבחי' שבת בלי מצרים. אבל אברהם שהי' למעלה מהטבע כענין אהבה מקלקלת השורה ואהב"ה גי' אח"ד שהוא מיוחד להש"י בלי הסתר כלל [גם נודע כי לפי גודל האהבה בורח היצה"ר וזה י"ל וכרות עמו היצה"ר הברית] וכ' בהבראם באברהם א"כ הוא למעלה מהבריאה והוא דבוק תמיד בהנקודה. ולכך בחי' שבת שייך רק ליעקב. וזה עצמו מה שנח הי' צריך סעד את אלקים כו' כי הי' תוך ההסתר ואלהים [בחינת הצמצום] בחי' הנהגת הנבראים וז"ש במד' למי שהי' בטיט אמר המלך בא עמי כו' כי הי' צריך שמירה כנ"ל:

ברש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעשים טובים ולא כ' עיקר תולדות מצות ומעשים טובים. וממילא נדע כי הצדיק עושה מצות. אבל לא כל מצוה עושה תולדה להאדם רק הצדיק שכל החיות שלו דבוק במצות ומבשרי אחזה אלקי כמו זיוג גשמיי ע"י שכל החיות נמשך בו נוצר מזה תולדה. כן כשאדם עושה מצוה בכל כחו וחיותו נעשה תולדה. ואמת כי מכל מצוה נעשה תולדה. כי כן יסד השי"ת להיות תלוי מעשה עליון בתחתון. אבל להיות נקרא תולדותיו של אדם להיות לו דביקות ושייכות להתולדה זה תלוי ברצון ועשיית המצוה כנ"ל. והפסוק כפשוטו ע"י שהי' צדיק ממילא תולדותיו הי' כראוי ע"י שגם בזיוג הי' העיקר למצות ומעש"ט ונמשך התולדה אחר העיקר:

במד' החמס קם כו' לא נח בהם כו' פי' חמס ע"י שא"י שהכח מהש"י נמצא הכל חמס. וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל על פ' תשובה והתודה שכ' אצל גזל ואמר כי כל עבירה הוא גזל כנ"ל. ופי' זה במ"ש חז"ל נהנה מעוה"ז בלי ברכה גוזל אביו ואמו כו' כי חיות הכל מהשי"ת וכשאין אדם יודע זאת הכל גזל. ומלאה ארץ חמס הוא היפוך מלא כל הארץ כבודו. וכפי רצון העולם כן האמת. ועי"ז קץ כל בשר בא כי אין להם באמת כלל חיות כמ"ש ותרם התיבה. עי' זוה"ק. וזהו לא נח בהם כי בחי' שבת שהוא נייחא להשי"ת והוא בחי' הדביקות מנבראים להבורא חסר להם. ומ"ש אף נח שנשתייר אינו כדאי אף כי התורה מעידה שהי' איש צדיק. פי' כי הוא הי' אז הצדיק שבדור ומהם לא הי' לו להעלות נ"ר להש"י כמ"ש בהם. אבל מצד עצמו הי' איש צדיק. ודור הפלגה ידעו שהכל מהשי"ת ונק' יודעים רבונם וכו' רק שרצו שיתנהג השי"ת אתם כרצונם עפ"י כחות נפרדים. וניטל מהם בחי' האחדות כמ"ש עם אחד. שמעתי מא"ז אדומו"ר ז"ל כי זה על בנ"י. ותמוה. והפי' נראה כי מה שהי' מתיחדין כאחד וזה שייך רק לישראל. ואמרו חז"ל כל השומר שבת אפילו עע"ז כו' אך נקודת שבת שהוא אחדות הנ"ל. ניטל ממי שעובד ע"ז בוודאי ולכך זה הבירור שאינו עובד ע"ז באמת. וכ' לא יבצר כו' וכן הי' האמת שנפרדו מהשי"ת רק רצונם הי' להיות נשאר באחדות לרעה וניטל מהם. [וז"ש בזוה"ק ענין האחדות ע"פ מסע שלימה נבנה אך ברזל כו' לא נשמע וכשנשמע ניטל האחדות ע"ש והבן כ"ז]:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.