אור שמח/טומאת אוכלין/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור שמח ‏ טומאת אוכלין ב

ז

הרי כל בשרן צריך הכשר ככל האוכלין.
במשנה פליג ר"ש ואמר הוכשרו בשחיטה, ובגמרא שהיה ר"ש אומר שחיטה מכשרת ולא דם, ויתכן טעם חדש אליבא דר"ש, משום דבפסחים אמר דקרא דכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים או משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא קאי הכל על הכשר, דהאוכל שבא עליו מים או משקה הוכשר לקבל ע"י המים או המשקה טומאה, וכיון דחזינן דר"ש דריש קרא דמכל האוכל אשר יאכל לעו"ג וממעט מזה אבר המדולדל הואיל ואסור לב"נ משום אבר מן החי אינו מקבל טומאת אוכלין, הוא הדין דריש או משקה אשר ישתה משקה אשר ישתה לאחרים מכשיר וזה משקה שראוי לאחרים מכשיר אבל דם שחיטה שכל זמן שהיא מפרכסת הרי הדם הוי דם מן החי, ואם נאמר דב"נ הוזהרו על דם מן החי אינו ראוי להיות משקה לאחרים ואינו מכשיר. ובפרק ד' מיתות (דף נ"ז) משמע דר"ש מוסיף על הת"ק וסבר דב"נ הוזהרו על דם מן החי דקא מוסיף אף כישוף וזה יתכן, ואם נאמר דר"ש לא קא מוסיף רק על הת"ק אבל על דם מן החי לא הוזהרו בני נח יתכן דלר"ש מכשיר דם שחיטה וכן סברי כמה אמוראים לר"ש יעוין לקמן קכ"ז ד"ה ומר סבר, ואם נאמר דבעוף כיון דזוטר חיותיה גם מפרכסת חשיבה כמותה (נ"ב. כמו שצדדו בתוס' ריש כסוי הדם), א"כ במשנה דילן דקתני השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם דייק שפיר דאימור סבר ר"ש דם מכשיר בעוף ודוק היטב:

ח

שאב המים בכלי ונתנן בקרקע אינן מכשירין.
זה יצא לו לפי שיטתו לקמן פרק ט"ו הלכה א' כיצד מים שבקרקע שאין בהן מ' סאה בין שהיו שאובין כו' לכן גם כן אינן מכשירין.

כה

פש(ו)ט אב הטומאה [כו'] ונגע בה.
פירוש דאם לא נגע רק שהכניס ידו לתוך אוירה טהורה הקדירה דאין מטמאים לאיברים ויעוי' לעיל פרק ח' מטומאת מו"מ ודו"ק.

כו

בכסף משנה, ועל דרך ששנוי במשנה.
נ"ב פ"ק דמקואות משנה ה':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.