עריכת הדף "תשובות הגאונים (הרכבי)/שנח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ושש'.''' הא דאמ' רב חיסדא אמ' מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה בכתב ארמי ומאי כתב שליבו נאה. כך ראינו שאין השמועה כאשר כתבתם אלא כך היא. אמ' רב חסדא אמ' מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש חזרה וניתנה להן בימי עזרא בכתב אשורי ולשון ארמי. ולאו היל' כמר עוקבא דהא קימא בתנאיי ומצאנו בה שלש חלוקות. אחת דר' יוסי דאמ' שהכתב נשתנה על ידי עזרא לכתב אשורי וקאמ' שעלה עמהן מאשור. והביא ראיה לדבריו עליה שנאמרה בעזרא. ואין בה ממש שהרי מפורש עלה מבבל. ועוד וכתב הנשתון כתוב ארמית. ואין בה ממש שעל אותו הנשתון הוא אומ'. ועוד לא כהלין כתבא למיקרא כלומר שכתב נכרי היה שלא ראוהו. ועוד וכת"ב ל"ו א"ת משנ"ה הת' הז' כתב שעתיד להשתנות כלומר יכתב כל זמן בכתבו. ועוד כי שם הכתב הזה אשורי שעלה עמהן מן אשור. וקסבר ר' יוסי כדמר עוקבא שניתנה תורה בכתב עברי שהוא דעץ והוא הכתב שהחזיקו בו הכותים הנקראין הדיוטות והוא שאמר רב חסדא כתבא ליבונאה. ואין בתלמוד שליבו נאה אלא ליבונאה. ופירוש הוא שמפרשין לשון ליבונאה כי ליבו נאה. ואין הלכה כר' יוסי. והחלוקה השנייה דרבי דקאמ' בכתב אשורי זה ניתנה תורה לישראל על ידי משה וכיון שחטאו נהפך להן לדעץ וכיון שחזרו בימי עזרא החזירוהו להן. שנמצא רבי מודה כי נשתנה הכתב על ידי עזרא אבל אמר כי קודם לכן נשתנה הכתב משעת חרבן הבית ומקיים לא כהלין כתבא למיקרא כי זה בשעה שהיה משונה ועל ידי עזרא הוחזר להן כמה שניתן על ידי משה ונשאר אותו הכתב ביד הכותיים עדאן. שנמצא לדברי ר' יוסי כתב זה עלה מאשור ושיש בידי כותים על ידי משה. ולדברי רבי כתב זה הוא שניתן על ידי משה [ושב]ידי כותים הוא כתב עברי. והלכה כר' שכתב זה ניתן על ידי משה אלא שאין הלכה כמותו כי נשתנה כתב התורה בישראל. אלא הלכה כר' שמעון בן אלעזר שאמר משם ר' אלעזר בן פרטא שאמר משם ר' אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה מעולם. אחת כי ר' אלעזר המודעי הוא רב לכל אילו וכולן כתלמידי תלמידיו. והרי רבן גמליאל אומר הוא בכמה מקומות עדאן צריכין אנו למודעי. ועוד כי ראיות שלו ברורות הן דקאמ' ווי העמודים. ופתרון ווי בטיית זראפין וכן צורתן וו שלכתב. להודיעך כי וו שלכתב לא נקרא אלא שהוא דומה לוו הכלי או הכלי לא נקרא אלא כי הוא דומה לוו שלכתב. וכן בית לא נקרא אלא שסתום מכל צדדיו ופתוח מאחד. ועוד דקא מסתייע ממקומות אחרים דקאמרינן מם וסמך שלוחות בנס היו עומדין כיון שהכתב מפולש ויוצא מצד לצד זה לא נותר למם וסמך כלום לעמוד עליו ונמצא אמצען עומד בנס. ועוד אף [זו] ראיה ברורה היא כי גם בימי עזרא הוא אומ' ואל היהודים ככתבם וכלשונם שלא נשתנה לא זה ולא זה. ועוד דמסקנא דשמעתא על דר' אלעזר המודעי והא קא מפרקי רבנן ומשנו אליביה. ומאי דקאמ' ר' יוסי למה נקרא זה אשורי שמאשור יצא מפרשין אותו שמאושר באותותיו. ומאי דקאמ' בענין וכתב לו את משנה מפקין ליה ששתי תורות כותב אחת יוצא ונכנסת עמו ואחת מונחת לו בבית גנזיו. ומאי דקאמ' בענין לא כהלין כתבא למיקרא אמרי לך לא מפני שהוא נכרי שלא ראוהו אלא אמ' רב בגימטריא ומפרשין כאיצד רב טעמא ושמואל טעמא ור' יוחנן טעמא ורב אשי דהוא בתרא טעמא. להודיעך דכולהו כר' אלעזר המודעי סבירא להו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>