עריכת הדף "תשובה מאהבה/קעח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ש"ה''' יום ג' כ"ז מנחם תקמג"ל ג"ט על רוב שלום טובה וברכה יתענג כבוד ידידי וחביבי הרבני המופלג בתורה וביראת חטא מוה' גבריאל נ"י מ"צ בק"ק דאביטשויא.

'''אחדש"ה''' כו' וע"ד שאלתו אם יש לבני בנים קדיש על זקנם בין שארי אבלים על אבותם או אם יש למצוא פשר דבר ביניהם ומעלתו נ"י האריך קצת במשפטי החלוקה ידע מעלתו כי שאילת הראשונים היא זו וכבר נשאל ע"ז במהרי"ק שורש מ"ד והרמ"א בתשובה סימן קי"ח ויעיין בס' אלי' זוטא על לבוש א"ח בסוף ספרו ואשיב על ראשון ראשון דעת מהרי"ק אף שאמרו ז"ל בני בנים כבנים לא כבנים ממש אמרו אלא לענין פ"ו דאהא קתני לה ועיין במס' יבמות דף ס"ב ע"ב וכן ראיתי במהרש"א חדושי אגדות שילהי מס' סוטה ועוד דעיקר הקדיש הוא משום כבוד אב ולא מצינו בשום מקום שבן הבן מחויב בכבוד זקנו ותדע דכן הוא שהרי בן הבן כשר להעיד לזקנו לדברי מר בר רב אשי כדאית' בפרק י"ב ומפאת ראי' זו' לבדנה דחה בעל א"ז את דברי הרמ"א בתשובה וכתב וז"ל ואין לדחות דברי הש"ס משום דקדוק במדרש עכ"ל ואני בער ולא אבין ראי' זו וכי בשביל שכשר לו לעדות א"י לזכותו מה ענין פסול עדות דקרובים שהוא בין לחוב ובין לזכות עפ"י התורה אצל ענין הזה שמזכהו וכי לדעת הפוסקי' דס"ל דקרובי אם כשרי' מן התורה להעיד א"כ הבן על אמו אין אומר קדיש ואין לחלק בין אם לקרובי אם ועיין בהרמב"ם פ' י"ג מהל' עדות ובח"מ סימן ל"ג ובאחרונים שם ובזה אמרתי צחות במה דאז"ל במס' סוטה דף מ"ט ע"א רב אחא בר יעקב איטפל בי' ברב יעקב בר ברתי' כי גדל א"ל אשקין מיא א"ל לאו בריך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא ר"ל דוקא בעבור שהוא בר ברתי' שעפ"י התורה כשר להעיד שהוא מקרובי אם ולכך אינו מחויב בכבודו כדעת מהרי"ק ועיין לקמן אי"ה בד"ה אבל.

'''והרמ"א''' בתשובה חולק על מהרי"ק ומביא ראי' מבראשית רבה ויזבח יעקב זבחים לאלדי אביו יצחק ולא לאלדי אבי אביו שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו וכן פירש"י בחומש ומדקאמר יותר מכבוד אבי אביו ולא קאמר חייב בכבוד אביו ולא בכבוד אבי אביו ש"מ דגם בכבוד אבי אביו חייב אלא בכבוד אביו מחויב יותר וכן העתיק בהגהותיו לש"ע י"ד סימן ר"מ סעיף כ"ד וז"ל י"א דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו מהרי"ק שורש מ"ד ואין נראה לי אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו וראי' ממדרש גבי ויזבח זבחים עכ"ל ושם בתשובה הניח הדבר על פשרת מהרי"ק לענין קדישים שבן הבן יטול חלק אחד מן הקדישים ואבל על אב ואם יטול שני חלקי' וצל"ע קצת על הגהות הרמ"א שם סימן שע"ו סעיף ד' שכתב וז"ל ויש מקומות שאפילו יש אבלים על אביהם ואמם אומרים שאר קרובים אלא שעושין פשרה ביניהם שאין אומרם כ"כ קדישים כמו האבלים על אב ואם מהרי"ק שורש מ"ד עכ"ל וקשה לשטתי' בסימן ר"מ ה"ל לחלק בין שאר קרובים לבן הבן דמחייב בכבוד הזקן וכן בד"מ בסימן שע"ו העתיק דברי מהרי"ק בסתם שאין בן הבן מחויב בכבוד אבי אביו ובד"מ סימן ר"מ פקפק על דברי מהרי"ק ממדרש הנזכר והנה לכאורה פסק הרמ"א לענין כבוד אבי אביו צריך ביאור ממה דאז"ל במס' קדושין דף ל"א ע"א דשאל בן אשה אלמנה לר"א אבא אמר השקיני לי מים ואמא אומרת השקני לי מים איזה מהם קודם א"ל הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייב בכבוד אביך וכן הוא בש"ע שם סימן ר"מ סעיף י"ד והוא לשון המשנה סוף מס' כריתות אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו וקשה לדעת הרמ"א גבי כבוד אביו וזקנו למה יקדים כבוד אביו נימא נמי הנח כבוד אביך ועשה כבוד זקנך שאתה ואביך חייבים בכבוד הזקן אבל לפמ"ש הרמ"א עפ"י מדרש ורש"י צל"ע ולכך אני אומר דבר חדש ודאי במעמד שלשתן יחדו הזקן ובנו ובן בנו אם אומר לו אביו השקיני מים וזקנו אומר נמי השקיני מים אז אפילו אם נותן לאביו שורת הדין על אביו להשקות לאביהו הזקן מפאת כבוד אב ועתה ל"ל להטריחו לאביו לתת לו והוא יתן לאביו נותן הוא תכף לאבי אביו ומקיים כבוד שניהם כאחד הגם שמקדים זקנו לאביו זהו בעצמו מכבוד אביו שלא להטריחו אבל במקום דליכא ע"ד זה ודאי כבוד אביו עדיף והוא נכון לענ"ד.

'''אבל''' ראיתי בס' א"ז שם שמביא ראי' נגד פסק הרמ"א מדאמר רב יעקב לאו ברך אנא {{ממ|וכן מצאתי לאח"ז בס' אמרי שפר ועיין לקמן}} אלמא דאינו חייב בכבוד אבי אביו אמנם כבר פירש"י על מה דאמרי שם היינו דאמרי אנשי רבי רבי בר ברתך אנא ואין עלי לכבדך כבן עכ"ל והנה לפי דברי הרב מוהרי"ק {{ממ|ובעל א"ש}} וא"ז הך מלת כבן אך למותר דהרי לשטתם אינו מחויב בכבוד הזקן כלל אבל לפי דברי הרמ"א הוא הדבר אשר דבר רש"י דאינו מחויב לכבדו יותר מאחרי' ובעל א"ז הרגיש קצת ועיין שם אמנם לכאורה נראה ראי' מהימנא לשטת מהרי"ק עפ"י מ"ש הרמב"ם פ"ה מהל' ממרים הל' ג' וז"ל וכן המקלל אבי אביו ואבי אמו ה"ז כמקלל אחד משאר הקהל עכ"ל הרי שדין זקן כאחד העם ומרן בכ"מ כ' וז"ל נראה שנלמד כן ממה דאיתא במכות דף י"ב ע"א תני חדא אב שהרג כו' ופירש"י כו' שהוא בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו וכ"מ בב"ה ובספר בל"י {{ממ|ואח"ז בבואי הנה ק"ק פראג ה' אנה ספר אמרי שפר להגאון מוהר"א ן' חיים והראוני שם פ' תולדות שמביא דברי רש"י ממס' מכות להוכיח שאינו מחויב בכבוד הזקן בונה וסותר בדברים של טעם ודעת ובקשת משם ומצאת}} והיא לכאורה יותר ראי' מבוררת מראי' שהביא הרמ"א מדברי מדרש האגדה ויזבח זבחים ועיין בהרמב"ן פ' ויגש אמנם מדברי רש"י במכות אינה כ"כ ראי' די"ל במקום אביו אינו חייב בכבוד אבי אביו והדבר צריך תלמוד בכמה מקומות ועיין בית שמואל אה"ע סימן קט"ז ס"ק י"ד בשם הג"מ.

'''יען''' מדנקט המדרש ורש"י סתם לאלדי אביו יצחק חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד אביו ולא נקט מכאן שחייב אדם כו' כדרכו של רש"י במקומות אחרי' משמע שזה ידוע ממק"א שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד הזקן ואנחנו מחסרון הבקיאות לא נדע איזה מקום בינה והדעת מכרעת שאדם מחויב בכבוד זקנו מדקיימ"ל דאיהו מחויב ללמדו תורה ועיין בהרמב"ם פ"א מהל' ת"ת למה לא יהי' איהו מחויב בכבודו לכן אין לזוז מפשר שעשו מהרי"ק והרמ"א בתשובה שבן הבן יאמר קדיש א' ואבל על אב ואם יאמר ב' קדשים וככה חוזר חלילה בין לענין קדיש התפלה ובין לענין הקדישי' של המזמורים ושיר היחוד באופן שמגיע תמיד השליש על בן הבן ושני שלושים על אבל מאב ואם ובמקום שאין אבל על אב ואם ויש בן הבן שאמר קדיש על זקנו ויש אחר שאמר בעבור אחד מקרוביו או שהוא מושכר לומר קדיש בשביל אחד ועיין אלי' ורבא סימן קל"ב יקח בן הבן שני חלקים ואחר חלק א' ויש להרהר בזה כמה פרטים אם אחד אומר בשביל זקנו או חמיו וכי"ב כמה גווני אלא שאין רצוני להאריך בדבר שאין לו שורש בגמרא ובדבר שלא נשאלתי.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:בני בנים]]